1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של הצתה, לפי סעיף 448(א) רישא + סעיף 29(א) לחוק העונשין ובעבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(ב) ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק.
ואלה המעשים: בין הנאשם לבין שכניו סוזנה ודן קצ'ירו (להלן - המתלוננים) קיים סכסוך הנמשך למעלה מעשר שנים. בשל סכסוך זה ביקש הנאשם מחברו יוסי עזוז לשרוף את רכבם של המתלוננים, נתן לו נתונים, פרטים והדרכה וקבע את מועד ביצוע ההצתה ליום 22.10.2012 כיוון שבאותו ערב נסע מחוץ לירושלים וסבר כי עובדה זו תהווה אליבי. עזוז הצית את הרכב שנשרף כליל. עוד קודם להצתה, ניתן בבית משפט השלום בירושלים צו למניעת הטרדה מאיימת האוסר על הנאשם (ועל המתלוננים) לבצע הטרדות הדדיות למשך 180 יום. ביום 3.11.2012 זרק הנאשם אבן לעבר חלון דירתם של המתלוננים ואמר להם כי יש לזרוק סוכריות ואורז על קברם וכי הנזק לרכבם השלישי יהיה חמור יותר.
2.
הנאשם, יליד 1967, סיים 11 שנות לימוד, שירת 20 חודשים בצבא, לאחר שחרורו עבד במשך השנים כנהג הסעות. על-פי
תסקיר שירות המבחן, מזה 22 שנים חי הנאשם עם בת זוג לה שלושה ילדים מנישואים קודמים ולהם שלושה ילדים משותפים. עוד צוין בתסקיר, כי הנאשם הורשע לפני למעלה מעשרים שנה בעבירות בגין שימוש בסמים וקבלת דבר במרמה, ריצה תקופות מאסר למשך מספר חודשים. כמו כן ברישומו הרשעות נוספות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד שלוש הרשעות הקשורות לסכסוך עם המתלוננים (2004 הורשע באיומים, 2006 איום בכתב ברצח, 2009 התנהגות פרועה ואיומים). כמו בהליך זה, כך לפני שירות המבחן, הכחיש הנאשם כי ביצע העבירות המיוחסות לו, הציג פסאדה של אדם נורמטיבי, תלה את הסכסוך כולו בשכניו האלימים. שירות המבחן ציין בהמלצתו, כי בצד אדם המנהל חיי משפחה ועבודה מסודרים, היה הנאשם מעורב בעבירות אלימות ויש באישיותו דפוסים תוקפניים ומכאן מסקנתו כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה ותוקפנית.
3. המתלוננים הגישו תצהיר נפגע עבירה בו גוללו מסכת סיוטים מתמשכים עקב הצתת הרכב וכן ציינו את חסרון הכיס המשמעותי שנגרם להם עקב ההצתה.
4.
ב"כ המאשימה טען, כי מדובר בסכסוך שכנים מתמשך ולפיכך הציע לראות מסכת מעשיו של הנאשם כאירוע המצדיק קביעת מתחם ענישה אחד. לעמדתו, הערך המוגן הוא הגנה על הרכוש הן של המתלוננים והן של אחרים, שכן הצתת אש מתחילה עם גפרור קטן ועלולה להיגמר באש גדולה ללא שליטה. ערך נוסף עליו עמד הוא הגנה על שלטון החוק, כאשר הנאשם זלזל בצו בית המשפט האוסר הטרדה, והפר אותו.
באשר לענישה נוהגת הציג ב"כ המאשימה חמישה פסקי דין של בית המשפט העליון:
בע"פ 6463/11 אושר עונש של 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי שגזר בית המשפט המחוזי, לאחר שהמערער וחברו הציתו רכב וההצתה גרמה לשריפה של שני כלי רכב נוספים. כמו כן הורשע המערער בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח והפרת הוראה חוקית. לציין, כי במקרה זה הודה הנאשם במעשיו והחל בהליך שיקום.
בע"פ 2360/12 נדחה ערעור על גזר דין של בית משפט מחוזי בו הושתו על המערער 21 חודשי מאסר בפועל ועוד 19 חודשי מאסר על-תנאי לאחר שהצית רכב בגין סכסוך על מקומות חניה והפר הוראה חוקית. גם במקרה זה המערער הודה, היה בעיצומו של הליך שיקום והראה נסיבות מיוחדות לקולא.
בע"פ 4006/12 נדחה הערעור על גזר דין של 42 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי ופיצוי בסך 30,000 ש"ח בגין הצתת בית עסק. במקרה זה באה ההרשעה וגזר הדין לאחר ניהול הוכחות ולמערער שם היה עבר פלילי ממשי. בסעיף 12 לאותו פסק דין ציין בית המשפט העליון כי הענישה הנוהגת בעבירות הצתה הינה מספר שנות מאסר, מאסר על-תנאי ופיצויים.
בע"פ 7496/12 נדחה ערעור על גזר דינו של בית משפט מחוזי שגזר 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי בסך 35,000 ש"ח בגין עבירת הצתה של רכב ועבירות נוספות של היזק לרכוש והדחה בחקירה. לציין, כי הנאשם שם הודה, היה לו עבר פלילי ובית המשפט העליון מצא כי המתחם אותו קבע בית משפט מחוזי בין 3 ל-5 שנות מאסר, הוא מתחם הולם.
בע"פ 7887/12 נדחה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי שקבע 30 חודשי מאסר בפועל בגין שריפת ציוד השייך למתלונן עקב סכסוך מתמשך. במקרה זה התנהלו ראיות ולמערער היה עבר פלילי.
באשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, הדגיש ב"כ המאשימה כי הנאשם גייס את יוסי עזוז לביצוע העבירה ולשיטתו יש בכך חומרה של ממש, מה עוד שהעבירה בוצעה בשכונת מגורים עם פוטנציאל נזק רב.
על סמך דברים אלה טען ב"כ המאשימה למתחם ענישה בין 3 ל-7 שנות מאסר.
בשל עברו הפלילי של הנאשם, אי נטילת אחריות, התנהגותו האלימה והתוקפנית, התסקיר השלילי והסיכון הגבוה הצפון מהנאשם ומהתנהגותו, עתר למיצוי הרף העליון של המתחם.
ב"כ המאשימה הדגיש, כי אומנם שותפו של הנאשם, יוסי עזוז, שביצע בפועל את ההצתה נדון ל-18 חודשי מאסר, אולם לדבריו מכלול השיקולים מחייב להטיל על הנאשם שלפנינו עונש גבוה יותר. כמו כן עתר למאסר על-תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.
5.
ב"כ הנאשם טען, כי נקודת המוצא צריכה להיות עונש של 18 חודשי מאסר שגזר בית משפט זה (כב' השופט א' רומנוב) על מבצע העבירה בפועל, יוסי עזוז, שאף צירף תיקים נוספים ובהם שורה של עבירות חמורות של היזק בזדון, איומים, הטרדה, גניבת כרטיס אשראי ולאותו עזוז יש עבר פלילי. הסנגור דחה את עמדת שירות המבחן לפיה לפנינו נאשם מסוכן, שהרי הוא שהה במעצר בית במשך תשעה חודשים בהם לא יצר מגע עם המתלוננים הגרים מעליו. עוד טען כי המתלוננים התייחסו אליו באופן דמוני, הפכו אותו לאדם קשה ואלים ואילו הנאשם מנהל משפחה גדולה עם שישה ילדים, כל רצונו הוא בשקט ומנוחה משכניו והוא מעוניין לעבור דירה ואף החל בקיץ 2013 בפעולות שסופן מעבר לדירה אחרת. לפיכך ביקש להסתפק בימי המעצר עד כה.
הסנגור הגיש רשימת פסיקה בה נגזרו על עבירות הצתה עונשים מתונים:
בת"פ 3111/02 (מחוזי י-ם) הסתכסך הנאשם עם בני משפחתו ובעידנא דריתחא הצית דירה. חרף עבר פלילי וניהול המשפט גזר עליו בית המשפט שישה חודשי מאסר בעבודות שירות ועוד 30 חודשי מאסר על-תנאי. צוין בגזר הדין כי העבירה לא בוצעה על רקע עברייני אלא בשעת תסכול קשה.
בע"פ 2122/03 נענה בית המשפט העליון לערעור והעמיד את עונשו של המערער, שהצית את רכבו של המתלונן, על שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט העליון הדגיש את המלצת שירות המבחן והנסיבות האישיות המיוחדות ויוצאות הדופן של המערער.
בת"פ 535-05-11 (מחוזי י-ם) הורשע הנאשם, לאחר הודאתו, בעבירת הצתה. בהסדר הטיעון נקבעה מסגרת עונשית של עד שבעה חודשי מאסר והוא נדון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט הדגיש את מצבו הנפשי המיוחד של הנאשם, הודאה, חרטה וחלוף זמן מעת ביצוע העבירה.
בת"פ 8312/09 (מחוזי באר-שבע) נדונו מספר נאשמים בגין עבירות של סיוע להצתת רכב והצתת רכב ונגזרו עליהם מאסר בעבודות שירות, לחלקם היה עבר פלילי. לציין, כי במקרים אלה הייתה הודאה והסדר טיעון ותסקירים חיוביים.
בת"פ 36821-01-13 (מחוזי י-ם) הורשע הנאשם על-פי הודאתו בעבירה של ניסיון הצתה ונדון ל-4 חודשי עבודות שירות בנוסף ל-56 ימי מעצר. לציין, כי מדובר באדם בן 67 עם עבר פלילי מסוים.
בע"פ 4311/12 נדון הנאשם בבית המשפט המחוזי, לאחר הודאתו, בגין הצתת רכב למאסר בפועל של תשעה חודשים ובית המשפט העליון העמיד את עונשו על שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. לציין, כי תסקיר שירות המבחן היה תסקיר חיובי.
בע"פ 8501/09 הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בהצתת חנות מכולת ונדון בבית המשפט המחוזי ל-22 חודשי מאסר בפועל. בית משפט עליון ציין, כי מדובר במקרה חריג, המערער החל בהליך שיקומי מוצלח, שירות המבחן הגיש תסקיר חיובי, על כן הועמד עונשו של שישה חודשים בעבודות שירות.
בת"פ 393/09 (מחוזי י-ם) הצית הנאשם דירה, הודה באשמה ובית המשפט קיבל את המלצת שירות המבחן לעונש מאסר בפועל לתקופה קצרה וגזר עליו תשעה חודשי מאסר, קנס ופיצוי.
בת"פ 33000-11-11 הורשעו שתי נאשמות, על-פי הודאתן, בביצוע הצתה ונדונו למאסרים בעבודות שירות. העונש המתון התבסס במידה לא מועטה על תסקיר שירות המבחן ומצבן המשפחתי המיוחד.
דיון והכרעה