1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות חמורות והטרדת עד, לפי סעיפים 335 בצירוף 333 ו-249 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "
החוק").
2. על פי הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין, ביום 18.7.2007 חלפו המתלונן והנאשם בצוותא עם חברתו זה על פני זה ברחוב ריבלין בירושלים. המתלונן פנה אל חברתו של הנאשם וכינה אותה: 'מכוערת'. בתגובה לכך, פרץ ויכוח קולני בין השניים שבסופו חזר בו המתלונן מן הדברים שאמר ואף התנצל על כך באוזני הנאשם וחברתו. חרף זאת, ומייד בתום הויכוח, פנה הנאשם למספר אנשים שזהותם אינה ידועה, וביקשם להכות את המתלונן, ואלה אמנם עשו כדבריו. למחרת, בעוד המתלונן מאושפז בבית החולים, פקד הנאשם את חדרו והודה כי שילם עשרת אלפים ש"ח לתוקפים על מנת שיפליאו בו את מכותיהם, כפי שאכן עשו. הנאשם גם התרה במתלונן לבל יתלונן כנגדו, ואף הגדיל לעשות עת איים עליו כי אם יהין לעשות כן ככלות הכול, או-אז תגיש נגדו חברתו של הנאשם תלונת כזב בגין הטרדה מינית.
3. עקב המכות שספג, סבל המתלונן משברים בעצמות הלחיים והמטומות במצח ומסביב לעין ימין.
חוות דעת פסיכולוגית ותסקיר שירות המבחן
4. בעניינו של הנאשם הוגשה לבית המשפט חוות דעת מאת הפסיכולוגית, ד"ר רפפורט, אשר פירטה את מצבו הפסיכולוגי המורכב של הנאשם. עיון בחוות הדעת מלמדנו, כי הנאשם הוא בעל הפרעות התנהגותיות וקשיים קוגנטיביים ושכליים מהותיים. יתר על כן, הנאשם נוטה לרגזנות, אימפולסיביות ונטייה להגזמה בדבריו. ועוד, דימויו העצמי הינו בלתי מגובש ובלתי יציב, נטול יציבות רגשית והוא בעל הפרעת אישיות גבולית. בחוות הדעת צוין עוד, כי הנאשם סובל ממחלה גנטית, אשר לעיתים קרובות מלווה גם בהפרעות התנהגותיות,ואשר בגינה נזקק הוא לטיפול תרופתי קבוע. בעטייה של מחלה זו נקבעה לנאשם נכות בשיעור 100% על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
5. לעיונו של בית המשפט הוגש גם תסקיר שירות המבחן שנערך לנאשם ביוני 2007, עקב מעורבותו באותה עת בפלילים במקרה אחר, זאת בהסכמת הצדדים, חלף תסקיר שירות מבחן עדכני. עיון בתסקיר שירות המבחן דאז מעלה, כי המדובר בנאשם שהוא הבן הבכור במשפחתו ולו ארבעה אחים נוספים. האב מחזיק בבעלותו חנות פירות וירקות בשוק, והאם הינה עקרת בית. ההורים חזרו בתשובה עוד טרם לידת הנאשם, ומערכת היחסים ביניהם מורכבת עד כדי ביטויי אלימות של האב כלפי האם, כשבתווך נמצא הנאשם המצדד באימו. אף מתסקיר זה עלה, כי לנאשם היו באותה עת בעיות התנהגותיות קשות והוא לא התאקלם במוסדות חינוך שונים אותם פקד. באותה עת נטה הנאשם לשהות מחוץ לביתו, לעיתים משך חודשים, מבלי שאיש ידע מה עלה בגורלו. הנאשם אף הופנה בשלב מסוים למוסד לחולי נפש, בשל חשש לניסיונות אובדניים מצידו. בתסקיר משלים שהוגש בעניינו, נאמר כי יש חשש שלא יוכל לעמוד בעונש מאסר בעבודות שירות.
6. לא הוגש לבית המשפט תסקיר נפגע עבירה.
תמצית טענות הצדדים
7. בסיכומיה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר יזם ושידל לפגוע במתלונן ואף ביצע את הטרדת העד מאוחר יותר, כמצוין לעיל. תוצאת השידול לפגוע במתלונן הייתה קשה ומרה; נגרמו לו נזקים גופניים ונפשיים, שאת חלקם יישא עימו לעד. רק כפסע היה בין תוצאת המקרה החמורה כשלעצמה לתוצאה אחרת חמורה הרבה יותר הימנה. חומרת מעשיו ניכרת גם על רקע האלימות הגוברת בכלל הספירה הציבורית בישראל, ומשכך נוצר הצורך בענישה חמורה שיהא בה לשמש גמול וליצור הרתעה אל מול עבריינים פוטנציאליים אחרים. ב"כ המאשימה הפנתה גם לעברו הפלילי של הנאשם. עם זאת הסכימה, כי ראוי להביא בחשבון את פרק הזמן הממושך שחלף מאז קרות האירוע ועד להגשת כתב האישום. לסיכום דבריה, ביקשה ב"כ המאשימה מבית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.
8. מנגד טען ב"כ הנאשם, כי מרשו לא התכוון לתוצאות מעשיו הקשות. אף כי הנאשם דבק עדיין בכפירתו, טען בא-כוחו המלומד כי עובדות המקרה כשלעצמן מעידות על חוסר שליטת הנאשם על המכים שאותם שלח להכות את המתלונן, מה גם שהנאשם הביע את צערו על שהמתלונן נפגע ועשה זאת כבר בסמוך לאחר הפגיעה.
עוד הפנה לגורמים ממתנים אחרים העומדים לזכות הנאשם, ואלו הם: האחד, חלוף הזמן מאז קרות האירוע ועד להגשת כתב אישום - משך כשלוש שנים ומחצה; השני, היעדרו של שימוע, נוכח העובדה כי בתחילה יוחסה לנאשם עבירה מסוג עוון. השלישי, מחדלי חקירה רבים אשר היו לטעמו ולשיטתו במהלך ניהול החקירה.
ב"כ הנאשם הוסיף והפנה למצבו הפסיכו-חברתי ומחלתו הכרונית, כעולה מחוות הדעת הפסיכולוגית. עוד ציין, כי עקב מצבו הנאשם אינו כשיר לנהל את כספו ואף מונה לו אפוטרופוס.
באשר לעברו הפלילי של הנאשם טען בא-כוחו, כי כל עבירותיו הקודמות נטולות סממן אלים. עוד ציין, כי בשל מצבו הנפשי, מחלתו וקשייו החברתיים לא יכל הנאשם לבצע של"צ שהוטל עליו בעבר. דברים אלו נכונים ביתר שאת ביחס ליכולתו לשאת במאסר בעבודות שירות.
ב"כ הנאשם סיכם את דבריו באמירה, כי בשנים האחרונות ניכר כי הנאשם עבר שינוי התנהגותי; הוא חדל מבילויי הלילה בהם היה רגיל, נישא והוא עושה ככל יכולתו לתפקד באורח נורמטיבי. לאור האמור, עתר ב"כ המלומד להסתפק בהטלת עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.
9. במילות הסיכום של הנאשם לבית המשפט, הוא הביע שוב את התנצלותו בפני המתלונן וביקש את רחמי בית המשפט לבל יישלח למאסר בפועל.
10. לתמיכה בטיעוניהם, הגישו הצדדים, מזה ומזה, אסופת פסיקה.
דיון
11. נגע האלימות פושה במקומותינו. דומה, כי אין מקום או חברה הפטורים מעונשה של זו. תוצאתה - הרסנית. פוגעת היא בגופם ובנפשם של רבים, ומאיימת היא על אחד מיסודות הקיום החברתיים הבסיסיים ביותר - יכולתו של האדם לנוע בחופשיות כשהוא חופשי מאיומים במרחב הציבורי. המקרה דנא נופל לבטח בגדרו של האמור לעיל.