הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שעניינן הוצאת חשבוניות פיקטיביות, קבלה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות ואי הגשת דוחות תקופתיים למס הכנסה.
מדובר בפרשייה שבה הנאשמים הוציאו מלכתחילה חשבוניות פיקטיביות בסכומים של מיליוני שקלים עבור חב' גרין למון בע"מ וכך אפשרו לאותה חברה להתחמק מתשלום המע"מ אשר נבע מאותן הוצאות פיקטיביות שהוציאה חברה זו נוכח החשבוניות. בנוסף, הנאשמים אף העבירו לידי רשויות מע"מ חשבוניות פיקטיביות בדבר הוצאות שכביכול הנאשמים הוציאו, כאשר סך החשבוניות הפיקטיביות הינו גם כן בסכומים של מיליוני שקלים. בנוסף, הנאשמים לא הגישו דוחות למס הכנסה עבור השנים 2005 - 2006, כאשר אלה השנים שבמהלכם בוצעו העבירות הקשורות בחשבוניות הפיקטיביות.
בצדק רב ציין התובע הן בטיעוניו והן באסמכתאות הרבות שהגיש כי מדובר בעבירות חמורות והוסיף אף שעניינן למעשה גניבה מאוצר המדינה על דרך העלמת סכומי כסף שמגיעים לאוצר המדינה. לכן, דרך כלל בוודאי שיש מקום לגזור על נאשמים המורשעים בעבירות מסוג זה מאסר בפועל ולרוב אף שלא על דרך עבודות שירות.
עם זאת, כאשר מדובר בסכומי העבירה הרי שמקובלים עליי דברי הסנגורית לפיהם אין מקום לביצוע חישוב אריתמטי של כלל הסכומים אשר הופיעו בחשבוניות הפיקטיביות. שכן, הניתוח הכלכלי שציינה, לא נסתר על ידי התביעה ואף הינו הגיוני והנאשם בדברו האחרון נתן נתבך לכך בציינו כי הכל היה בגדר שירות עבור אחרים.
במה דברים אמורים? הרי שתחילת העבירות בהוצאת החשבוניות הפיקטיביות מטעם הנאשמים עבור חב' גרין למון בע"מ, בכדי לאפשר לאותה חברה להתחמק מתשלום מע"מ. פועל יוצא של מעשים אלה הינה שמבחינת רשויות המס הנאשמים נחזו כמי שביצעו עסקאות שהביאו כביכול להוצאות עבור אותה חברה ומשכך הביאו להכנסות עבורם. על מנת למנוע מצב שבו התחמקותה של גרין למון מתשלום מע"מ יביא לחיובם של הנאשמים בתשלום המע"מ ובנוסף חיוב במס הכנסה, הרי שהנאשמים נזקקו להצגת חשבוניות פיקטיביות עבור הוצאות שכביכול הם הוציאו ובכך לקזז את הסכום שחברת גרין למון נמנעה מלשלם. יצויין, שמסתבר כי סך החשבוניות הפיקטיביות שהוציאו הנאשמים עבור חברת גרין למון גדול מסך החשבוניות הפיקטיביות שהעבירו הנאשמים לרשויות עבור ההוצאות שכביכול נגרמו להם. לפיכך, בחשבוניות הפיקטיביות מהסוג השני אין בכדי להוות קיזוז של הכנסות אמיתיות של הנאשמים ובכך לגרום להעלמת מס על ידם. כפועל יוצא, מכל האמור, אף לא יכלו להגיש דוחות למס הכנסה כיוון שכל הפעילות היתה פיקטיבית.
יוצא איפוא, שהנאשמים היו בגדר עבריינים משניים בביצוע העבירות שביצעה חב' גרין למון שהשתמשה בחשבוניות הפיקטיביות שהנפיקו לה הנאשמים והיא זו אשר הפיקה את הרווח הכלכלי של ממש מהעבירות הללו, כאשר הנאשמים לכל היותר השתכרו עמלות שנתנה להם חב' גרין למון עבור השירות המפוקפק שהעניקו לה.
במצב דברים זה, כאשר מסתבר כי כנגד חב' גרין למון ומי שהיה הרוח החיה באותה חברה, יורי טורשינסקי, ההליכים המשפטיים בת.פ. 2617/08 שלום פ"ת, עוכבו, הרי שיש מקום לראות זאת כנסיבה חשובה לעניין עונשם של הנאשמים. אומנם, עקרון אחידות הענישה איננו עקרון זהות הענישה ובוודאי שאין מקום לנקוט כנגד הנאשמים שהודו והורשעו את אותה תוצאה שארעה בעניין העבריינים העיקריים. אולם, בוודאי שבכך שהעבריינים העיקריים יצאו בסופו של יום פטורים בלא כלום - הרי שיש מקום להביא להקלה בעונשם של הנאשמים שבפני.
לצד כל אלה, יש להוסיף נסיבות אישיות מיוחדות הקשורות בנאשמים.
ראשית, ביחס לחברה, הנאשמת, הרי שהינה חברה בהפסקת פעילות ואף התביעה טענה כי בעניינה יש מקום לקנס סימלי בלבד.
כפועל יוצא מהאמור, הרי שברגיל היה מקום להחמיר בעונשו של הנאשם שהינו מי שעמד מאחורי החברה ואשר נהנה מפעילותה המפוקפקת, ואף מעשיו בגין פעילות זו הם המעשים שיוחסו לחברה.
אולם, מסתבר כי למרבה הצער מצבו הרפואי של הנאשם הינו מצב קשה ביותר וחריג אף ביחס לנאשמים רבים שבעת גזירת עונשם מביאים בפני בית המשפט נסיבות רפואיות קשות.
המדובר באדם שהינו חולה לב, כאשר מצבו הרפואי הלך והדרדר בשנים האחרונות וניתן היה להבחין בכך אגב המשפט עת מספר ישיבות נדחו (בתקופות שונות) עקב הידרדרות במצבו הרפואי של הנאשם טרם ישיבה כזו או אחרת. מהמסמכים הרפואיים שהוצגו עלה כי מדובר באדם שכיום מחלת הלב שלו הינה במצב אשר מחד הצריכה השתלת קוצב לב למניעת סכנה של מוות פתאומי ומאידך, הרי שנבדקת אפשרות של השתלת לב.
גם אם הידרדרות במצבו הרפואי של הנאשם לא נבעה מהלחץ הנפשי שגרם לו המשפט, שהרי אין כל ראיה בפני בית המשפט אודות כך מלבד צירוף הזמנים (ולעניין זה יצויין שעוד בשנת 2006 בטרם הגשת כתבי האישום הנאשם סבל מבעיה לבבית), הרי שעדיין יש מקום בהחלט לטעונה של הסנגורית לפיה המשך המשפט וסיומו עלול להביא לנאשם למתח נפשי, אשר במצבו הרפואי הקשה עשוי להיות קריטי.
הדברים הינם משמעותיים בשים לב לכך שקבלת עתירת התביעה משמעה שליחתו של הנאשם לרכיב הענישה הקשה ביותר, דהיינו מאסר. צעד כזה הינו צעד קשה לכל אדם בן חורין שלא התנסה לפני כן בשהייה בתוך כותלי הכלא ועל כן, באופן טבעי צעד כזה יביא למתח נפשי, מתח שהינו כאמור קריטי, כאשר מדובר באדם שנזקק לקוצב לב ונבחנת אפשרות של השתלת לב בעניינו.
הדברים רלוונטיים אף אם היה מקום לעונש מאסר בפועל על דרך עבודות שירות. מעבר לשאלה אם בכלל הנאשם מתאים לעבודות כאלה נוכח מצבו הרפואי הקשה ומשאינו עובד בכל עבודה סדירה בשנים האחרונות עקב כך, הרי שגם ניתוקו מאורח החיים הרגיל שלו אותו הוא מקדיש לבעיותיו הרפואיות הקשות עשוי אף הוא להביא למתחים נפשיים, כמו גם מאמצים פיזיים אשר עלולים להחמיר את מצבו וכאשר מדובר במצב חמור דיו על סף תהום ממש, הרי שהחמרה זו הינה קריטית ביותר.
לפיכך, אף טרם עיינתי בחוות דעתו של הרופא ד"ר אדלר שצורפה לראיות ההגנה, סברתי כי במקרה זה המשמעות של הטלת עונש מאסר בפועל אף אם על דרך עבודות שירות עשויה להביא לפגיעה בלתי הפיכה במצבו של הנאשם.
בנוסף, יש לציין את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. מדובר באדם שנוכח חוליו איננו עובד ומתקיים מקיצבה לא גבוהה של המל"ל בצירוף של הכנסה מעבודת אישתו שלאור עיסוקה אינה מן הגבוהות בלשון המעטה. סבורני, כי הטלת קנס כספי במקרה זה תביא לעול על המשפחה, כאשר מי ישורנו תוצאותיו באשר ללחציו הנפשיים של הנאשם אשר על תוצאותיהם המסוכנות כבר עמדתי.
נוסף על כל אלה, יש להזכיר אף בהקשר של רכיב הקנס, את העובדה שצויינה כבר שבפועל הנאשמים לא הם שהפיקו את התועלת הכלכלית מביצוע העבירות אלא שהשתכרו סכומים שהינם בגדר עמלות ואשר אינם הכנסה של ממש יחסית לנזק הכלכלי אשר לא סייעו ואשר ממנו הרוויחו נאשמים שבסופו של דבר במשפטם ניתן צו עיכוב הליכים.
במצב דברים זה, עת מצד אחד מדובר בעבירות חמורות אשר מחייבות ענישה קשה ומצד שני, קיימות נסיבות אישיות בריאותיות וכלכליות קשות ביותר אשר מצביעות על הימנעות מרכיב של מאסר בפועל ורכיב של קנס, סבורני כי יש בהודאת הנאשם על כל נטילת האחריות שבה, על אף שהחל בניהול משפט הוכחות, בכדי להוות שיקול מכריע אשר מצדיק כי במקרה זה ינהג עימו בית המשפט במידת הרחמים ולא ימצה את הענישה עימו.