הנאשם, יליד 1962, מתגורר בג'לג'וליה ובעל משפחה, הודה במסגרת הסדר טיעון במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. מתברר כי ביום 10.9.10 בשעות הלילה בג'לג'וליה החזיק באקדח מסוג ברטה בקוטר 0.22 טעון במחסנית ובה 8 כדורים. שוטרים שהיו במהלך פעילות ביקשו מן הנאשם לעצור, אך זה נמלט בריצה וזרק את הנשק מידו.
באי-כוח הצדדים הנכבדים באו בהסדר גם ביחס למסגרת ענישה מתאימה לנאשם. התביעה טענה לעונשו ב- 20 חודשי מאסר בפועל, במאסר מותנה ובקנס ואילו ההגנה טענה לעונש של 10 חודשי מאסר בפועל ולרכיבים האחרים.
הזמנתי תסקיר בעבור הנאשם ובתסקיר פורטו תולדות חייו וקורות משפחתו. מצעירותו ניהל אורח חיים שולי, נשר מבית הספר ובהמשך גם הידרדר לסמים, תוך מעורבות בפלילים, כפי שהדבר ניכר ברשימת הרשעותיו הקודמות, הכוללות מספר לא מבוטל של הרשעות, החל משנת 1980 ועד 2003, בעבירות שונות ובהן עבירות רכוש הנוגעות לרכב, עבירות אלימות ועבירות סם. את העבירה האחרונה ביצע לפני כ- 10 שנים.
התסקיר מפרט גם את התנהלותו בשנים האחרונות, מאז נישא, אחרי שעבר גמילה פיזית מסמים ואף החל לעבוד. לבני הזוג שלושה ילדים. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו גם בפני שירות המבחן, וכפי שכתבה קצינת המבחן וגם שמעתי מן הדברים המרשימים שהשמיע הנאשם, הוא ערך בדיקה מעמיקה ביחס לנסיבות הסתבכותו כאן מתוך כוונה לחדש את השינוי שהחל בו לפני שנים אחדות, למעלה מ- 10 שנים. שירות המבחן, אמנם, הציע לשקול חיובו בעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, אולם אומר כבר כאן, שאין זה העונש הראוי לנאשם בנסיבות ביצוע העבירה הזו, עליה אעמוד מייד.
מידי פעם מגיעות לפתחנו עבירות נשק למיניהן. על עבירות כאלה אמרנו לא פעם, כי המדובר בעבירות קשות היוצרות סיכון לביטחון של הציבור וסיכונים גם לאזרחים תמימים, העלולים להיפגע ממי המחזיק נשק, שכן המרחק בין החזקת הנשק לבין השימוש בו, לצורך כלשהו - ותמיד השימוש הזה יהא בלתי חוקי - הוא קצר.
כיוצא בזה ענישת בתי-המשפט בעבירות אלה היא מחמירה ותכליתה להרתיע את הנאשם עצמו ואחרים מבצע עבירות כאלה. בדרך כלל, ענישה הזו באה בגדר של מאסר בפועל ממש ולעיתים, כאשר המדובר בנסיבות חמורות, ענישה זו תהא של מאסר בפועל משמעותי וארוך ועד כדי שנות מאסר ארוכות.
על אלה ראה ב-ע"פ 910/85
קונדוס ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 86(2), 670, ב-ע"פ 3361/08
ליבוביץ ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2008 (3), 2211, וכן ב-ע"פ 1332/04
מדינת ישראל נ' פס ואח', פד"י נח(5), 541, בעמ' 543.
למרבית הצער החזקת נשק שלא כחוק הפכה להיות עבירה נפוצה בשכבות שונות של האוכלוסיה ולרבות במגזר הערבי. פעמים רבות מידי שומעים אנו על שימוש בנשק הבלתי חוקי הזה, בעת ביצוע מעשים קשים של עבריינות, בין אם מעשי נקמה בין משפחות ובין אם לצורך ביצוע עבירות פליליות, כגון שוד וכו'. והדבירם מגיעים עד כדי המתת בני-אדם, בין ברציחתם ובין בהריגתם. אפילו בנסיבות חמורות פחות, כגון שימוש בנשק כזה במהלך של חתונה, קרה לא פעם כי אורח תמים מבין קרואי השמחה נפגע וגם כאן קרו מקרים של פגיעות קטלניות באורחים כאלה. המסקנה, כמובן, מתדירות זו של החזקת הנשק והשימוש הפרוע בו, היא הצורך בהחמרה בענישה.
כלל הוא במשפטנו, כי הענישה היא אינדיווידואלית. מול כל מה שאמרתי העומד בבסיס מדיניות הענישה, עומד הנאשם עצמו, על נסיבותיו האישיות ועל השיקולים לקולא, הנוגעים לו. אי אפשר להתעלם, כפי שביקש הנאשם בדברו האחרון, מעברו הפלילי. נכון הוא כי הוא שילם את חובו בגין כל אחת מהעבירות שביצע, אך יחד עם זאת, מי שביצע עבירות בעבר דינו צריך להיות שונה מי שבא לבית המשפט כשעברו נקי. בצד עברו, שהוא משמעותי, כנזכר, עומדת הודייתו, לקיחת האחריות המלאה על מה שעשה וכן על התפנית שביצע במהלך למעלה מ- 10 השנים האחרונות, כאשר חזר למוטב, נגמל מן הסם והקים משפחה. חבל רק בעבירה הזו הנוכחית, קטעה את הרצף הזה של חזרה למוטב. אולם, בכל מקרה, התנהגות ראויה זו במשך השנים האחרונות, תילקח גם היא לזכותו בעת קציבת העונש.
בסיכומם של דברים כאשר העמדתי את הדברים זה מול זה ומתוך רצון להדגיש ולעודד את הנאשם להמשיך בהתנהלות חיובית, החלטתי להפחית מן העונש שהציעה בעבורו התביעה, למרות שבראיה אובייקטיבית, אין זה עונש קשה מידי, בנסיבות רגילות.
מכיוון שכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 15 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 10.9.10 עד ליום 21.12.10.
2.
12 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים, שלא יעבור במהלך תקופה זו, עבירה עליה הורשע או כל עבירת נשק שהיא.
3. לא אכביד את העול הכספי על הנאשם ועל כן אני גוזר עליו קנס בסכום של 1,500 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס יקוזז כנגד פיקדון במזומן בסכום של 10,000 ש"ח, שהפקיד הנאשם בת"מ 16464-09-10, והיתרה תוחזר לו באמצעות בא-כוחו עו"ד גיל פרידמן, רחוב רוטשילד 41 תל-אביב.
הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 10.10.11 בשעה 11:00 במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה. לא יתייצב הנאשם כנדרש, תוצא כנגדו פקודת מאסר והוא ייעצר.
תנאי השחרור והערבויות יחולו על הנאשם להבטחת התייצבותו לריצוי העונש.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים מהיום.
<#4#>
ניתן והודע היום ט' אלול תשע"א, 08/09/2011 במעמד הצדדים.