השופטת ר. יפה-כ"ץ, אב"ד:
1. במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בהתאם. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.
מעובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם עולה, כי במהלך שנת 2003 פנה אל הנאשם פעיל בארגון החמא"ס (ארגון שהוכרז ביום 22/6/89 על ידי ממשלת ישראל כארגון טרוריסטי) והציע לו להצטרף לאוסרת החמא"ס. הנאשם נענה להצעתו והצטרף לאוסרה דתית, שפעלה ברפיח.
במסגרת פעילותו של הנאשם בחמא"ס, הוא עסק בלימודי דת ובהעברת כרוזים ממקום למקום.
בשנת 2004, אימן פעיל חמא"ס בשם סלימאן זוערב את הנאשם ואחרים בלימודים תאורטיים על הרכבת רובה מסוג קלצ'ניקוב ופירוקו.
היות ובמעשיו אלה, הצטרף הנאשם לארגון טרוריסטי והשתתף בפעילותו, והכל כדי לפגוע בבטחון מדינת ישראל, הוא הורשע בעבירה של חברות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טרור ובעבירה של אימונים צבאיים אסורים, לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
2. במסגרת טיעוניה לעונש, עמדה ב"כ המאשימה המלומדה, עו"ד חלפון, על החומרה שבמעשי הנאשם. לדבריה, יש לראות סכנה של ממש לבטחון ישראל גם בפעילות שבמהותה היא בעלת אופי אזרחי, כאשר פעילות זו הינה חלק מפעילותו הכוללת של ארגון טרור. ההנחה היא, לדבריה, כי אדם המשתייך לארגון טרור תורם לפעילות הארגון ולהשגת מטרותיו.
עוד טענה התובעת, כי בהצטרפותו של הנאשם לאוסרת החמא"ס, הוא קיבל על עצמו את האידיאולוגיה של הארגון והיה מוכן לפעול במסגרתו. לטענתה, ארגון החמא"ס הינו ארגון טרור המשתמש במוסדות דת שהוא מקים למטרה כפולה - האחת, למטרה דתית, והשניה, לגיוס פעילים והפצת האידיאולוגיה הקיצונית שלו. במקרה דנן, הדגישה התובעת, פעילותו של הנאשם לא התמצתה בחלוקת כרוזים ובלימודי דת, אלא הוא גם נטל חלק באימונים צבאיים ובכך הביע, באופן שאינו משתמע לשני פנים, את תמיכתו בפעילות הטרוריסטית של הארגון.
לפיכך, וגם כדי להרתיע אחרים, ביקשה התובעת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
3. לעומתה, עמד הסנגור המלומד, עו"ד קעואר, על הנסיבות המיוחדות של המקרה שבפנינו. הסנגור הדגיש את גילו הצעיר של הנאשם (הוא בן 22) ואת העובדה, כי פעילותו במסגרת ארגון החמא"ס הייתה אך בשנים 2003 - 2004, לאחר שהצטרף לארגון בהיותו קטין. עיקר פעילותו הייתה אזרחית, במישור הדתי, כאשר העבירה הנוספת של אימונים צבאיים כללה לימוד תאורטי בלבד, ומבלי שהנאשם ירה ולו יריה אחת מכלי נשק כלשהו.
הסנגור הוסיף והדגיש את העובדה, כי העבירה האחרונה של הנאשם הייתה בשנת 2004, שנתיים לפני מעצרו, כאשר באותם שנתיים לא הייתה לו שום פעילות נוספת.
כדי לסייע לנאשם, שהודה וחסך מזמנו של ביהמ"ש, להשתקם ולהשתלב בחייו האזרחיים, ביקש הסנגור שלא להחמיר עמו.
4. הנאשם עצמו פנה לביהמ"ש וטען כי לא פגע בישראל, ואף פעם גם לא התכון לפגוע בה, כאשר כל פעילותו היתה במישור הדתי.
עוד סיפר הנאשם, כי בטרם מעצרו עבד בירקות, בעזרה למשפחתו.
5. שני הצדדים הגישו פסיקה לעיון ביהמ"ש, מן הסתם פסיקה התואמת את העמדה העונשית שביקשו כי נטיל.
6. ביהמ"ש העליון הביע פעמים רבות את עמדתו באשר לחומרה הרבה שיש לראות במעשים דוגמת אלה שביצע הנאשם, גם אם הם נושאים אופי אזרחי במהותם. בע"פ 3827/06
פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, פסק דינו של ביהמ"ש העליון מיום 27/3/07, חוות דעתה של כב' השופטת ארבל)קבע ביהמ"ש, בעניין דומה, כדלהלן:
"
החיים בצל איומי הטרור הפכו בעידן הנוכחי למציאות גלובלית. החשש ממחיר הדמים שגובות פעולות טרור אינו עוד נחלתם של אזורים ומדינות הנתונים בסכסוכים ממוקדים, אלא הוא קיים כאיום ממשי ומוחשי על חייהם של מילונים בכל היבשות, בכל קצווי תבל. המאבק בטרור הפך לאתגר עולמי, הטרור הפך לאויבה של תפיסת העולם הדמוקרטית ששמה לה למטרה את הבטחת חירויות האדם והאזרח - את הזכות לחיים, את השיוויון ואת כבוד האדם, את חופש הדת וחירויות נוספות שאינן מתיישבות עם תפישות העולם בהן אוחזים על פי רוב ארגוני הטרור.
הטרור בעידן הנוכחי מתאפיין לא רק בהיותו גלובלי אלא גם בתחכום רב, לעיתים במבנה ארגוני מסועף, בפעילות שאינה ספורדית, נקודית, אלא פעילות ארגונית שיטתית שלצרכה מוקמות תשתיות נרחבות שיאפשרו אימונים, איסוף מודיעין וביצוע פעילות מבצעית, הכל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועל מנת לייתר פעולות טרור שיגבו מחיר כבד. לפעילות זו יש להוסיף כי יותר ויותר אנו עדים לכך שארגוני הטרור משקיעים זמן, מחשבה ומשאבים בפעילות הסברתית ותקשורתית, כמו גם בפעילות בעלת אופי אזרחי, דוגמת פעילות בתחום הסוציאלי וההומניטרי, על מנת ליצור בסיס תמיכה רחב ככל הניתן בקרב האוכלוסיה שבשמה פועל לכאורה ארגון הטרור ולעודד גיוס פעילים נוספים מתוך אוכלוסיה זו... ".
7. לא יכולה להיות מחלוקת, כי פעילות בארגון טרור, כל פעילות, גם פעילות הנושאת אופי אזרחי - דתי, טומנת בחובה סכנה ממשית לציבור בישראל. הפעילות האזרחית והדתית בתוך ארגוני הטרור, מאפשרת גם את הפעילות האחרת הפוגעת באופן ישיר באזרחי המדינה.
אחת הדרכים לסכל את פעילויות ארגון הטרור, היא באמצעות נטרולם של כל הפעילים, בכל המישורים. רק כך יחלש כוחו של הארגון, בין במישרין עם ניטרול הנוטלים חלק במישור הצבאי ובין בעקיפין בניטרולם של אלה המסייעים בפיתוחו של הזרוע האזרחית של הארגון.