גזר דין בתיק פ 6749/05

הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

העובדות העגומות של המקרה הן מותו של חן כהן, ילד בן 9, שנכנס לשטח בי"ס "כתר יהודה" בבני ברק (להלן: "ביה"ס), בשעות שאחרי הלימודים ביחד עם ילדים נוספים לשם משחק. המנוח לא היה תלמיד ביה"ס. הילדים שיחקו במשחק מחבואים במהלכו טיפס המנוח על סככה העשויה מפיברגלס (להלן הסככה), שהיתה פרושה מעל החצר ובמצב תחזוקתי רעוע. הסככה לא נשאה את משקל גופו של הילד, הוא נפל ממנה לחצר, נחבל קשות בראשו וכעבור כשבוע נפטר. מועד האירוע- דצמבר 2002.  

נאשם 1 היה בזמן הרלוונטי מנהל כללי של "קרן הילד" - עמותה ציבורית שבבעלותה, בין היתר, ביה"ס ופנימייה בה התחנכו התלמידים שלמדו בו, ואילו נאשם 2 שימש בתפקיד מנהל ביה"ס. ביה"ס נסגר בשנת 2004.

הנאשמים הואשמו בשורה של מחדלים שמתוקף תפקידם היו אחראים למניעתם והסרתם, וכל זאת בקשר לנושאי בטיחות הילדים בתחום ביה"ס, לרבות המנוח.

בהכרעת הדין פורטו בהרחבה הנסיבות העובדתיות והמשפטיות שהובילו להרשעת הנאשמים כמי שחבו חובת זהירות כלפי המנוח והפרו אותה בשורה של מחדלים.

ראיות התביעה לעונש:

לנאשמים אין עבר פלילי.

במסגרת הראיות לעונש מטעם התביעה, העידה אמו של המנוח, הגב' שושנה כהן, בעדותה סיפרה כי לאחר שעברה טיפולי הפריה ממושכים, ילדה בגיל מאוחר את בנה היחיד חן. לאחר מותו איבדה כל שמחת חיים ונזקקת לטיפול רפואי הכולל תמיכה נפשית.

להבנתה, המנוח נפל קורבן לרשלנותם של הנאשמים והפיצוי הכספי שקיבלה, אין בו כדי להקל על צערה.

ראיות ההגנה לעונש עדי אופי:

א.     לדברי פנינה הייפרט, עו"ס באגף הרווחה בעיריית בני ברק ובעבר מפקחת על פנימיות, הפנימייה של "קרן הילד", מטפלת בילדים במצוקה ופועלת לקידומם. הנאשמים משקיעים רבות בתוכניות טיפול לרבות התמודדות עם בעיית אלימות. נאשם 1 משתדל לסייע הרבה מעבר לחובתו ופועל במסירות למען הילדים. פנינה הציגה  מספר  דוגמאות למסירותו והשקעתו בילדים כגון, גיוס  כספים ופעילות להקמת מועדונית לילדים בעלי רגישויות בעיר בני ברק. 

לגבי נאשם 2 העידה כי הנו איש חינוך משכמו ומעלה, בעל יכולת ליצור קשר עם ילדים ונכונות להשקיע בהם. עיריית בני ברק פתחה משפחתונים על פי מודל שהציע הנאשם.

ב.      מנשה נגר, ראש ישיבת זיכרון דוד בבני ברק שם מועסק נאשם 2 מזה כ- 5 שנים, מעריך אותו כדוגמא וסמל למחנך. לדבריו, הוא נזקק ליכולותיו הפדגוגיות של נאשם 2  והעד הציג מספר דוגמאות לכך. בין היתר ציין כי נאשם 2 אירח בביתו תלמיד שאמו נפטרה.

ג.       רבקה חסיד, גרושה ואם ל- 4 ילדים. נאשם 1 מכונה על ידה מלאך, סייע לה רבות בשעותיה הקשות. לדבריה, לפני הגירושין נקלעה למצב כלכלי קשה והנאשם טיפל באחד מילדיה. אח"כ לקתה בהתקף לב והנאשם דאג אישית להביא את הילדים אליה. כמו כן, תמך בה כספית. לדבריה נאשם 1 הושיט יד לא רק למשפחתה אלא גם לילדים ולמשפחות נוספות.

ד.      מנדי הולצמן, העיד כי הוא מכיר את שני הנאשמים מהתקופה בה עבד כמורה לחינוך מיוחד בביה"ס בין השנים 1995 ועד 2003. לדבריו הוא מעריך מאוד את הנאשמים באופן אישי וכאנשי חינוך.

נאשם 2 מתואר על ידו כמי שניחן בטוב לב, אדם אחראי, מסור לילדים, אהוב ומקובל עליהם. התמודד, בדרכו השקטה, עם בעיות קשות כמנהל ביה"ס. גם עד זה ציין כי נאשם 2 ארח בביתו ילדים.

נאשם 1 זכה אף הוא לשבחים מפי העד: פעל רבות לטובת הילדים, כך למשל סייע בארגון טקסי בר מצווה לילדים, אליהם הוזמנו המשפחות הנרגשות מכל מקום בארץ. נאשם 1 תואר כמי שעבודתו התאפיינה בנטילת אחריות ושימת לב למתרחש מעבר לגבולות המוגדרים של תפקידו ואחריותו.

ה.     ישראל אהרון המשמש כיום כיו"ר ארגון ארצי לנוער נושר, ארגון פרטי המאגד את רוב המוסדות. הוא העיד כי היכרותו עם הנאשמים הייתה לפני כ- 9 שנים, עת הועסק ע"י נאשם 1 בפרויקט לליווי בוגרים. תיאר מקרה שבזכות הפרויקט שהקימו שוקם ילד שבעבר נשר מספר פעמים מהפנימייה וסבל מבעיות קשות. כיום הוא מדריך חינוכי באחת המסגרות.

ו.       בנוגע לנאשם 1 הוגשה חוות דעת של הגב' מזל לוינטל, מפקחת מחוזית של שירות ילד ונוער במשרד הרווחה המשמשת כמפקחת על פנימיית "קרן הילד בנים" כעשר שנים (להלן:"המפקחת").

המפקחת התרשמה כי נאשם 1 הנו דמות מאוד חיובית, רגיש לצורכי הילדים ופועל ממניעים טהורים. מפעיל את הפנימייה מתוך אכפתיות ודאגה רבה לילדים השוהים בה. לאורך השנים דאג ותרם באופן אישי לשלומם של הילדים והיה קרוב אליהם.