ההרשעה במשפט ובתיקים המצורפים
ביום 30.9.06 בשעות הצהריים, בתל-אביב, איים הנאשם בסכין על י' והורה לו למסור לידיו, לאחר שתפס בכוח את חולצתו, את תיקו שבו היה מחשב נייד ואת ארנקו. בעקבות האיומים, מסר י' את תיקו וארנקו לנאשם.
על פי עובדות אלה הואשם הנאשם בעבירה של
שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק").
הנאשם הודה במיוחס לו והורשע על פי הודאתו. מאחר וביקש לצרף תיקים תלויים ועומדים כנגדו ולתת את הדין בגין כולם יחדיו הורשע, על פי הודאתו, גם בעבירות הבאות:
1. החזקת סכין למטרה לא כשרה, ביום 22.4.05 באילת, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), שיוחסה לו בת"פ 1589/05 של בית משפט השלום באילת.
2. החזקת עותק מפר למסחר ושימוש בסימן מסחרי רשום, בהקשר כ- 250 תקליטורים, שהחזיק בהם ביום 24.12.04 והציעם למכירה בדוכן בטיילת באילת, לפי סעיף 10 (ג)+(ד) לפקודת זכויות יוצרים ולפי סעיף 60(א)(3)+(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 וכן החזקת פלאפון ומטען, חשודים כגנובים, לפי סעיף 413 לחוק, שיוחסו לו בת"פ 1135/06 של בית משפט השלום באילת.
3. החזקת שני טלפונים סלולרים וכרטיס SIM חשודים כגנובים, ביום 28.6.05 בתל אביב, לפי סעיף 413 לחוק, שיוחסה לו בת"פ 5939/06 בבית משפט השלום בתל אביב.
4. גניבת כ- 6 פנקסי התרמות של בית השאנטי בתל אביב, לפי סעיף 384 לחוק, קבלת כ- 80 ש"ח במרמה על סמך פנקסי ההתרמה הגנובים ביום 21.9.05 בתל אביב, קבלת כ- 240 ש"ח במירמה בימים 13.12.05, 14.12.05, על סמך פנקסי ההתרמה הגנובים, לפי סעיף 415 לחוק, כפי שאלה יוחסו לו בפ"א יפתח 24315/05 ובפ"א יפתח 19608/05.
הנסיבות
הזמנתי תסקיר בעבור הנאשם ומכח האמור בו ועל בסיס המלצת שירות המבחן ביקש בא כוחו לאפשר לנאשם לצאת מן המעצר עד תום הליכים, בו הוא מצוי, לגמילה בקהילה סגורה, לאחר שיעבור הליכי בדיקות והתאמה. בהחלטה מפורטת ומנומקת דחיתי את הבקשה וציינתי, כי כל הנסיבות שהובאו בפני במהלך הטיעונים, ישמשו לזכות הנאשם בעת שאגזור את עונשו.
בתסקיר נגולה תמונה עגומה אודות חיי הנאשם מילדותו. היום הוא כבן 23 שנים וכבר בילדותו, בגיל 6, הוצא מביתו בשל קשייה של האם להתמודד עם המצב המשפחתי, מאחר והאב מכור לסמים. הוא שולב במספר מוסדות ובמשפחות אומנות, אך גורלו לא שפר עליו גם שם. לעיתים נהג להתגורר ברחוב ועד היום אינו יודע קרוא וכתוב. לצבא לא גוייס. את השימוש בסם החל בגיל 14 ובמהרה עבר לשימוש בסמים קשים. הוא ניסה גמילה באופן עצמאי, אך לא הצליח.
לחובתו הרשעות קודמות לא-מעטות ובהן עבירות רכוש, סמים ואלימות, כולל בשוד מזויין, שבגינו הורשע בשנת 2001 בבית המשפט לנוער בתל-אביב ונידון, בין היתר, לשנת מאסר בפועל. מקץ שנה נידון למאסר בפועל כולל של 18 חודשים, בגין איומים על צעיר אחר ופציעתו באמצעות שבר בקבוק, בשל סכסוך עמו על עניין של מה-בכך.
שירות המבחן התרשם, כי חל שינוי אצל הנאשם במהלך מעצרו בתיק הנוכחי וכי קיימת אצלו מוטיבציה לשיקום, גבוהה מבעבר. הוא עצמו ציין בפני קצינת המבחן, כי מאז מעצרו בשל רצונו להשתלב בתהליך גמילה ואף הפסיק את השימוש בסמים. בדיקות שתן שנערכו לו במעצר, נמצאו נקיות. עוד התרשם השירות, כי הנאשם, שגדל בעזובה פיזית ורגשית, הידרדר לשימוש בסם וזה עומד בבסיס התנהגותו עוברת החוק. התגוררותו ברחוב, בעת האחרונה, גרמה לו לרצון בשינוי. מכאן גם ההמלצה של קצינת המבחן לאפשר לנאשם גמילה ושיקום בקהילה טיפולית, מה שלא קיבלתי, כאמור.
טעוני הצדדים
ב"כ התביעה הדגישה את העובדה, כי הנאשם הורשע במכלול של עבירות, בנוסף לעבירה המקורית של שוד בנסיבות מחמירות. היא ציינה את החומרה שבעבירת השוד, כאשר קורבן העבירה הנפחד סובל עוד זמן ארוך מעצם השוד והאיומים שהופנו אליו.
מכלול העבירות האחרות מצביע על כך שעבירות הרכוש שלובות אצל הנאשם בעבירות אלימות, שהוא איננו בוחל בהן, לצורך ביצוע העבירות האחרות. עברו הפלילי עשיר למדי, שכן המדובר בהרשעות המתבססות על 15 תיקים שנפתחו כנגדו, עוד מהיותו נער.
העונש הראוי לנאשם, בנסיבות כאלה, לדעת התביעה, הוא מאסר בפועל לתקופה משמעותית, שתשקף את חומרת העבירות בהן הורשע, מאסר על תנאי מרתיע וכן קנס. עוד עתרה לחייב את הנאשם בפיצוי לנשדד, הגם שהרכוש הושב לו מייד, אך הפיצוי ראוי שיבטא את הטראומה שעבר מידי הנאשם.
עוד ביקשה להפעיל, במצטבר, מאסר מותנה בן 12 חודשים, התלוי ועומד כנגד הנאשם בת"פ 5838/02 של בית משפט השלום בתל אביב (
ת/2) ואשר הנאשם היפר את התנאי הכרוך בו, בבצעו את עבירת השוד.
ב"כ הנאשם סבר, כי בנסיבות הכוללות, עניינו של הנאשם איננו צריך להיות נמנה על הצד המחמיר. בסופו של דבר, בעבירה החמורה של שוד, לא נקט הנאשם באלימות ממשית ואף לא פגע פיזית בקורבנו. גם הרכוש הושב על ידו לנשדד. עוד הבהיר, כי הנאשם הודה מייד בזירת העבירה בביצוע המעשה והביע חרטה.
הסניגור עמד על מסכת חייו הקשה של הנאשם, החל מילדותו, העומדת ברקע ביצוע כל עבירותיו, החוסות בצל התמכרותו לסם. כמעט כל מה שעשה, בביצוע העבירות במשך השנים, עשה כדי לשרוד, שכן לא נותר איש לסייע לו ולתמוך בו. גם העבירות המצורפות, אינן מן החמורות. את הסחר בתקליטורים באילת, ביצע בעבור אדם אחר, שכן הוא עצמו לא היה הבעלים של הדוכן. את קבלות ההתרמה, שנועדו להשמדה, גנב כדי שיוכל לקבל באמצעותן סכומי כסף למחייתו, מה שעשה בסופו של דבר. גם הפריטים החשודים כגנובים, מכשירי פלאפון, שנמצאו ברשותו, אינם בגדר של רכוש רב ויקר.
גם במשטרה הודה הנאשם מייד בחקירה ובקשתו לערוך צירוף תיקים כאן, מעידה, כי הוא מתכוון להשתקם מתוך רצון כן ואמיתי לנקות את השולחן.
בבית הסוהר החל כבר בהליך הגמילה וקיווה, כי יתאפשר לו להשתחרר מן המעצר לצורך שילוב בקהילה טיפולית. משלא התאפשר הדבר, הוא מבקש להשתקם בין כתלי בית הסוהר. עוד ציין, כי המדובר בעציר חלש הנמצא בפיקוח מפני פגיעה בו על ידי אחרים.