1.
נאשם 1, רפאל מיריאשווילי, נאשם 2, אוריה קדוש ונאשם 3 שניאור יפרח (להלן:
"הנאשמים"), הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום מתוקן: חטיפה, פציעה בנסיבות מחמירות (בחבורה ותוך נשיאת נשק חם), וקשירת קשר לביצוע פשע.
הודאת הנאשמים באה במסגרת הסדר טיעון שבמסגרתו נערך שינוי בכתב האישום המקורי הן בעובדות המיוחסות להם והן בהוראות החיקוק.
מתיאור העובדות בכתב האישום המתוקן עולה כי פלונית היא אמה של ק.ש., קטינה ילידת 3.9.87. אותה פלונית ובני משפחתה הינם יהודים שומרי מסורת. הנאשמים הינם חברים מילדות ואף הם מוגדרים כשומרי מסורת. נאשם 3 שירת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום במג"ב, במסגרת שירותו הסדיר.
כנטען בכתב האישום, החל מתחילת שנת 2004 או בסמוך לכך מנהלת ק.ש. מערכת יחסים זוגית עם מ.נ., קטין מוסלמי, יליד 25.11.87 (להלן:
"המתלונן"). במהלך שנת 2004, התגוררו ק.ש. והמתלונן בצוותא-חדא, תקופה של מספר חודשים.
מתחילת חודש ינואר 2005, עברו ק.ש. והמתלונן להתגורר בדירה שכורה ברחוב טרפון 25 בשכונת-התקווה בתל-אביב. אותה עת נשאה ק.ש. ברחמה את ילדו של המתלונן. כתובת הדירה לא היתה ידועה לפלונית ולבני משפחתה.
מערכת היחסים בין המתלונן לבין ק.ש. היתה לצנינים בעיני פלונית ובני משפחתה, ולפיכך הם פעלו בדרכים רבות ושונות על מנת להביא להפסקת הקשר, אך לשווא.
במהלך חודש דצמבר 2004, פנתה פלונית לערוץ "רדיו אלפיים", וביקשה סיוע, ככל שהדבר נוגע למערכת היחסים שמנהלת בתה עם המתלונן. בעקבות פניה זו ולאחר תיאום, הגיעו, בתחילת ינואר 2005, לביתה של פלונית יהודי שומר מסורת בשם עמרם מסיקה (להלן:
"עמרם") ושני אחרים - האחד מוסלמי והשני נוצרי (להלן:
"האחרים"). השלושה הסבירו לק.ש. כי מערכת היחסים אותה היא מנהלת עם המתלונן אינה אפשרית ואינה מקובלת, ועמרם אף איים על ק.ש. באומרו כי אין לו בעיה "למחוק" את המתלונן ולהרוס את בית משפחתו, שכן "יש לו גב" וקשרים במג"ב ובמשטרה.
ביום 9.1.2005 בשעות הערב, שהתה פלונית ביחד עם בתה ק.ש. והמתלונן בבית החולים איכילוב בתל-אביב, לצורך בדיקות רפואיות בנוגע להריונה של ק.ש.. פלונית הזמינה לבית החולים את עמרם על מנת שירחיק את המתלונן מבתה באמצעים אלימים. אותו עמרם הגיע לבית החולים, ביחד עם האחרים ועם אדם נוסף. עמרם החל להשליך לעבר ק.ש. אבנים, ירק עליה וקילל אותה ולאחר מכן תקפו הארבעה את המתלונן, בנוכחות פלונית, בין היתר באמצעות חפץ חד. המתלונן נאבק עמם, ובמהלך המאבק, כאשר ק.ש. ניסתה לגונן על המתלונן, היא נדקרה בידה.
במועד בלתי ידוע בתחילת חודש ינואר 2005, קישר עמרם בין פלונית לבין נאשם 1, על מנת שהאחרון יסייע לה לנתק הקשר בין בתה לבין המתלונן. עמרם הסביר לפלונית כי נאשם 1 עוסק ב"חילוץ בנות ישראל מצרות". החל ממועד זה ועד ליום 31.1.2005, קיימו נאשם 1 ופלונית שיחות רבות, באמצעות הטלפון, ודנו בדרכים אפשריות לניתוק הקשר בין ק.ש. לבין המתלונן. במהלך אותה תקופה שוחחה פלונית גם עם נאשם 2 וביקשה את עזרתו לסייע לה בפתרון "הבעיה", שנוצרה לגבי בתה.
במועד בלתי ידוע במהלך התקופה הנ"ל סיפרו נאשמים 1 ו-2 לנאשם 3 אודות "הבעיה", של פלונית, וביקשו את עצתו כשוטר מג"ב כיצד ניתן לאתר את המתלונן, בשל העובדה כי הלה החליף את כתובתו.
במועד בלתי ידוע, עובר ליום 31.1.2005, קשרו הנאשמים, ביחד עם פלונית, קשר לפעול להרחקת המתלונן מק.ש. לרבות תוך שימוש באמצעי אלימות, הפחדה, הרחקה, או פגיעה פיזית בגופו. במסגרת הקשר ולשם קידומו, שכר נאשם 2, ביום 31.1.2005, רכב מסוג פיאט פונטו. מצויידים במידע, לפיו מתגוררים ק.ש. והמתלונן בשכונת התקווה, נסעו נאשמים 1 ו-2, ביום 31.1.2005 בשעות אחר הצהריים, לשכונת התקווה, תוך נסיון לאתר את ק.ש. והמתלונן, אך ללא הצלחה.
באותו יום בסמוך לשעה 21:00, הזמינה ק.ש. את פלונית לבקרה בדירה, ולשם כך מסרה לה, לראשונה, את כתובת הדירה. פלונית הגיעה לדירה בסמוך לשעה 22:00, כשהיא מלווה על ידי חברתה, ושהתה בדירה במשך כשעה.
עם היוודע לה כתובת הדירה, התקשרה פלונית אל נאשם 1 ומסרה לו את הכתובת, כל זאת במסגרת הקשר ולשם קידומו. בהמשך, אספו נאשמים 1 ו-2 את נאשם 3 ממקום עבודתו באור-יהודה והשלושה נסעו לביתו של נאשם 3. בהגיעם למקום, לבש נאשם 3 את מדי מג"ב ולקח עמו את נשקו האישי מסוג 16M- .
בסמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, הגיעו הנאשמים לדירתם של ק.ש. והמתלונן, כאשר נאשם 3 לבוש במדי מג"ב ומחזיק ברובה. נאשם 1 המתין ברכב, ואילו נאשמים 2 ו-3 דפקו בדלת הדירה, ולאחר שזו נפתחה מסרו למתלונן בכזב כי הוא עצור, ודרשו ממנו להתלוות אליהם לתחנת המשטרה ברמלה. לנוכח דברים אלה, פרצה ק.ש. בבכי, ואילו המתלונן אשר סירב בתחילה להתלוות אל הנאשמים, נאות לכך ויצא את הדירה.
הנאשמים הורו למתלונן להכנס לרכב השכור, כאשר המתלונן יושב במושב האחורי מימין ולידו נאשם 1. נאשם 2 נהג ברכב ולצידו ישב נאשם 3.
הרכב החל בנסיעה, וכאשר הגיע לדרך לה-גרדיה בתל אביב, הגיעה מהירות הרכב לכדי 110 קמ"ש. בשלב זה, החליט המתלונן, לאחר שהבין כי אין מדובר בשוטרים אלא במי שנשלחו על ידי משפחת ק.ש. לפגוע בו, לקפוץ מן הרכב הנוסע מתוך חשש לחייו. המתלונן פתח את דלת הרכב הנוסע, אך נאשם 1 הצליח לאחוז בו ולמנוע את יציאתו, כאשר נאשם 2 מאט את מהירות הנסיעה. לאחר מאבק, ובעוד גופו של המתלונן נחבל חליפות בכביש, הצליח המתלונן להשתחרר מהבגדים שלבש על פלג גופו העליון, נפל מהרכב לכביש, והחל להמלט בריצה. הנאשמים עצרו את הרכב, כאשר נאשמים 1 ו-3 יצאו מתוכו והחלו לדלוק אחר המתלונן, אולם משהבחינו כי הלה מנסה לעצור כלי רכב שעברו בכביש, החליטו לחזור לרכבם ולעזוב את המקום.
כתוצאה מהנפילה מהרכב, נגרמו למתלונן פציעות בכל חלקי גופו והוא נזקק לטיפול רפואי בבית חולים.
בסעיף 21 לכתב האישום המתוקן מתואר אירוע נוסף שהתרחש בתאריך 3.2.2005 אשר אינו נוגע לנאשמים.