כתב האישום - את כתב האישום המקורי הגישה פמת"א לבית המשפט זה ב- 24.02.05 נגד י.ק, יליד 1968 (להלן: "
הנאשם"). כתב האישום ייחס לנאשם עבירות על סעיפים 382(ב)(2), 382(ב)(1), 368ב(א), 287 ו-192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "
החוק"), אותן ביצע כלפי מי שהיתה אשתו (להלן: "
המתלוננת") וביתו הקטינה ילידת 1998 (להלן: "
הקטינה" או "
הבת").
לנוכח חומרת העבירות והודעת נציגת הפרקליטות באשר לעמדתה המחמירה לעונש, החלטתי בישיבת יום 15.05.05 למנות לנאשם סנגור מהסנגוריה הציבורית. עו"ד מוטי לוי מונה בהתאם (להלן: "
הסנגור").
הסדר הטיעון - בתאריך 18.09.05, הודיעו ב"כ הצדדים על הסדר טיעון אליו הגיעו. במסגרתו תוקנו עובדות כתב האישום לקולא וניסיון התקיפה שיוחס לנאשם נמחק. על פי כתב האישום הנאשם תקף את אשתו וביתו בנסיבות ותאריכים כדלקמן:
את האישה תקף במועד כל שהוא בשנת 1999, ובתאריך 4.07.03 הפר הסכם הסדרי ראייה שקיבל תוקף שיפוטי, הגיע לבית האישה ואיים למרר את חייה.
בהקשר לקטינה, מואשם הנאשם שבמשך השנים תקף אותה מסיבות שונות, בין היתר, בשל סירובה לאכול. בנוסף מיחס כתב האישום המתוקן לנאשם שלוש עבירות תקיפה בתאריכים ספציפיים. ביום 16.09.02, שהוא אחד התאריכים הידועים, תקף הנאשם את ביתו וגרם לה חבלה של ממש בראש.
בהתאם להסדר הטיעון, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע (ראו הכרעת דין מיום 18.09.05 בעמ' 7 לפרוטוקול). בטרם טיעונים לעונש הוזמן תסקיר משירות המבחן. התביעה הצהירה שבמידה ותתקבל המלצה חיובית, לא תבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל.
שירות המבחן הגיש בעניינו של הנאשם ארבעה תסקירים (מתאריכים 19.02.06, 29.03.06, 25.06.06, 28.08.06), בהם נדרש, כמקובל, לנסיבותיו המשפחתיות ורמתו האישית והנפשית של הנאשם , שהוא כיום כבן 38.
באשר למשפחה: מנישואיו למתלוננת נולדו לנאשם שתי בנות. הנאשם התגרש מהמתלוננת התנתק ממנה ואיננו רואה את בנותיו למעלה משנתיים. למרות הנתק משלם הנאשם לילדות 1500 ש"ח כמזונות חודשיים. קצין המבחן שוחח טלפונית עם המתלוננת(כמתועד בתסקיר מיום 29.03.06) ושמע גרסתה באשר להתנהגותו האלימה של הנאשם כלפיה וכלפי בנותיהם במהלך הנישואים. המתלוננת אישרה, שכיום היא לא חוששת מהנאשם.
כמו כן שוחח קצין המבחן עם פקיד הסעד, שנדרש לסכסוך שבין בני הזוג ולתוצאות התנהגותו האלימה של הנאשם כלפי הקטינה, שעדיין סובלת מהטראומות שגרם לה.
באשר לנסיבות אישיות: הנאשם עבר איבחון פסיכולוגי (כעולה מהתסקיר מיום 25.06.06), שיתף את שירות המבחן בחוויות ילדותו, בעיקר בכל הקשור ליחסם הנוקשה והאלים של הוריו כלפיו. הוא נמנע באופן עיקש ומתמשך להיבדק על ידי רופא פסיכיאטרי, למרות שהבדיקה מחוייבת, והצורך בה הובהר והוסבר לנאשם מספר פעמים. כיום הנאשם מצוי בקשר עם בת זוג חדשה, אשר התבקשה לעזור בתיאום הבדיקה הפסיכיאטרית ולא הצליחה.
בהעדר שיתוף פעולה מלא ובהעדר חוות דעת פסיכיאטרית, נמנע שירות המבחן מלהביא בפני המלצה בעניינו של הנאשם.
עמדת התביעההתובעת גב' מרקוס מפמת"א לא התעלמה מנסיבותיו המחמירות של המקרה דהיינו:
1. התמשכות העבירות בין השנים 1999-2003.
2. הרשעה קודמת שהורשע הנאשם ביום 27.03.88, בגין 23 עבירות פריצה לבניין וגניבה, ומאסר בפועל בן 18 חודשים שנגזר עליו, כעולה מגיליון במ/1.
3. אי שיתוף פעולה מלא, והעדר המלצה חיובית משירות המבחן.
התובעת מודעת לכך, שעל פי מדיניות הענישה המקובלת, ראוי לגזור מאסר בפועל לנוכח הצטברותן של נסיבות מחמירות כנ"ל. ואף על פי כן, ביקשה לסטות לקולא במקרה זה. לטענתה ההקלה מתבקשת מהסדר הטיעון, והמליצה בפני בית משפט להימנע מהטלת מאסר בפועל. התובעת הסבירה את עמדתה המקילה באיבחון הפסיכולוגי שהנאשם עבר, המשקף יכולתו המוגבלת, אם בכלל, ליצור קשר עם שירות המבחן. כמו כן טענה, שראוי להתחשב בעובדה, שאין לחובת הנאשם הרשעות, להוציא הרשעתו משנת 1988 בעבירות רכוש, והעדר הרשעה בעבירות אלימות, תוך הדגשה שהאירועים שבכתב האישום הם הסתבכותו היחידה של הנאשם בעבירות מסוג זה. לדעתה, יש מקום להתחשבות מסויימת לקולא בטענת הנאשם לפיה העניק לבנותיו יחס זהה ליחס שהוריו העניקו לו וניסה לחנכן בשיטות החינוך שהם הפעילו כלפיו, מבלי יכולת לראות ולהבין את הפסול שבכך.
התובעת נדרשה לקשר הזוגי שהנאשם מקיים עם בת זוג חדשה, לעבודתו הנורמטיבית, למזונות שהנאשם משלם לבנותיו למרות שהתנתק מהן. היא הציגה לעיוני מספר תקדימים, בהם מצאו בתי המשפט להתחשב לקולא בזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות שבמהלכן לא עברו אותם נאשמים עבירות נוספות וזכו להתחשבות. התובעת ביקשה לגזור גזירה שווה מהתוצאות בהחלטות שהגישה למקרה זה ולהסתפק במאסר מותנה וקנס.