גז"ד למורשע בעבירות של הטרדה מינית וניסיון למעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים

 גזר הדין, שאינו מכיל פרטים מזהים אודות נפגעי העבירה, מותר לפרסום.

העובדות הצריכות לעניין-

1. בתאריך 24.9.19 הורשע הנאשם, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל בחובו הסכמות לעניין העונש, בביצוע עבירה של ניסיון למעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, עבירה לפי סעיפים 348(א)+345(א)(3)+25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ( להלן: "חוק העונשין" ) וכן בביצוע שתי עבירות של הטרדה מינית, עבירות לפי סעיף 3(א)(6)(א) + 5(א) רישא לחוק למניעת הטרדה מינית.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בהסדר, ביום 5.4.19, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בשעה 13:15 או בסמוך לכך, הלך הקטין א.א., יליד 2007 ( להלן: "א.א." ), מבית הספר לכיוון ביתו אשר ביישוב בשרון. במהלך המתואר לעיל, בסמוך לרחוב מגוריו של א.א., פגש הנאשם את א.א., שאל אותו היכן נמצאים בתי ספר מסוימים, תוך נקיבה בשמם, א.א. השיב לו כי אחד מבתי הספר רחוק וכי הוא לומד בביה"ס השני.

בהמשך, אמר הנאשם לא.א. בכזב כי הוא עובד במשרד הבריאות וכי הוא עורך סקר בנושא בריאות בקרב תלמידים. הנאשם הציע לא.א. להשתתף בסקר וא.א. הסכים והתקשר להודיע לאמו כי יתעכב בדרכו הביתה. 

בהוראת הנאשם, ישב עמו א.א. על ספסל בפארק. או אז, בתואנה כי קיבל שיחת טלפון, אמר הנאשם לא.א. כי עליהם להתקרב אל רכבו והשניים החלו ללכת בהתאם להוראת הנאשם, עד אשר התיישבו על חומה באחת הסמטאות הסמוכות. בהמשך, שאל הנאשם את א.א. תוך שהוא טוען בכזב כי מדובר בסקר מטעם משרד הבריאות,  שאלות בתחום הרפואה וא.א. השיב לו. בהמשך, שאל הנאשם את א.א. שאלות בנושא ברית מילה ושאל אותו האם נושא זה מעניין אותו. א.א. השיב לנאשם כי נושא ברית המילה לא מעניין אותו והנאשם שב לשוחח עמו על נושאי רפואה. אז, חזר ושאל הנאשם את א.א. על בירת מילה וא.א. השיב לו בשנית כי זה לא מעניין אותו.

בשלב זה, שאל הנאשם את א.א. האם הוא מעוניין לראות איבר מין שאינו נימול וא.א. סרב. בתגובה, אמר הנאשם: "אתה בטוח? רוב הילדים רוצים לראות", אך א.א. סרב וקם במטרה לעזוב את המקום. הנאשם חזר על הצעתו מספר פעמים, תוך שהוא מציע לא.א. ללכת עמו למקום מסתור בו אנשים לא יראו אותם, אך א.א. סירב שוב ושוב עד אשר נפרד מהנאשם והלך לביתו.

ביום 16.4.19, בשעה מדויקת שאינה ידועה למאשימה, בסביבות שעה 9:40, הלך הקטין ב.ב., יליד 2007 ( להלן: "ב.ב" )  מבית הספר לכיוון ביתו ביישוב בשרון. הנאשם פגש ב.ב., הציג עצמו בכזב כדוקטור יוסף, העובד במשרד החינוך, ושאל את הקטין איזה בתי ספר יש בסביבה, באיזה ביה"ס הוא לומד ובאיזו כתה. משהשיב הקטין לנאשם היא הוא לומד בכתה ה' אמר הנאשם כי הוא עורך סקר וכי זה טווח הגילאים איתו הוא עובד. אז, עשה עצמו הנאשם משוחח בטלפון הסלולרי שברשותו, שאל את האדם עמו התחזה לשוחח האם ביה"ס של ב.ב. נמצא ברשימה וקיבל לכאורה תשובה חיובית. הנאשם שאל את ב.ב. האם יש לו כמה דקות פנויות להשתתף בסקר ומהקטין השיב בחיוב, אמר לו ללכת אחריו והקטין עשה כן.

בהמשך למתואר, שאל הנאשם את ב.ב. שאלות בתחום הרפואה, הציג עצמו כמי שמשוחח בטלפון הנייד, אמר לב.ב. כי התבקש להתקרב לרכבו וביקש ממנו להתקרב עמו לרכב. השניים התקדמו עד אשר הגיעו בסמוך למבנה נטוש שהיה ריק מאנשים, שם התיישב ב.ב. לבקשת הנאשם. בהמשך, שאל הנאשם את ב.ב.: "איזה ניתוח גברים הכי מעדיפים?" ומשהשיב ב.ב. שאינו יודע, אמר לו הנאשם: "הברית".

הנאשם ביקש מב.ב לחשוף בפניו את איבר מינו, בכדי שהנאשם יראה לו היכן חותכים לתינוק בברית המילה. משסרב ב.ב, ביקש ממנו הנאשם להוריד את מכנסיו ותחתוניו, תוך שהוא מפציר בו שזה יהיה לזמן קצר וכי אין איש בסביבה.

משסרב ב.ב. לדרישות הנאשם, הושיט הנאשם את ידו אל עבר איבר מינו של ב.ב, במטרה לגעת בו, אולם ב.ב. התגונן מפני הנאשם באמצעות הנחת ידו על איבר מינו והנאשם לא הצליח במעשיו. במהלך המתואר, ניסה הנאשם להוריד את מכנסיו של ב.ב.

בהמשך למעשיו של הנאשם, ברח ב.ב. מהמקום, הנאשם רץ אחריו למרחק קצר, עד אשר חדל. 

2. בהתאם להבנות אליהן הגיעו הצדדים, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שרות המבחן וכן לעריכת הערכת מסוכנות מינית בעניינו, הובהר כי המאשימה לא מחויבת להמלצות התסקיר וכי עמדתה למאסר בפועל ( הסדר הטיעון במ/2 ). בתאריך 2.8.20, לאחר החלפת ייצוג, ביקש הנאשם לחזור בו מהודאתו. בתאריך 1.9.20 נדחתה הבקשה לחזרה מהודאה בהחלטה מפורטת של ביהמ"ש.

תסקיר שרות המבחן-