גז"ד למורשע בהריגה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שגרם לת"ד קטלנית תוך הימלטות ממשטרה

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן- החוק), כנוסחו בעת הגשת כתב האישום; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק; נסיון לגניבת רכב - עבירה לפי סעיפים 413ב ו-25 לחוק; ונהיגה ללא רשיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

על פי כתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה הנאשם, ביום 15.9.16 בשעות הלילה המאוחרות, הגיעו הנאשם וקרוב משפחתו, מר ס.א.כ. (להלן- המנוח), ברכב שנגנב מבעליו ארבעה ימים קודם לכן (להלן- הרכב הגנוב) לשכונת נאות לון בבאר שבע, במטרה לבצע עבירות רכוש שונות ובהן גניבת רכב. בסמוך לשעה 04:00, הגיעו הנאשם והמנוח לבית קרקע בשכונה, החנו את הרכב הגנוב מאחורי רכבו של בעל הבית שחנה בסמוך, נטלו את מפתחות הרכב מהבית וניסו להתפרץ לרכב. שוטרים שהגיעו למקום ברכב משטרתי מוסווה לצורך איתור פורצים, הבחינו באור דולק ברכבו של בעל הבית והדבר עורר את חשדם; וכשהתקרבו, הבחינו בנאשם ובמנוח יושבים ברכב הגנוב, ועצרו את רכבם במקביל לרכב הגנוב.

כאשר הנאשם והמנוח הבחינו בשוטרים, הם החלו להמלט מהמקום בנסיעה מהירה ברכב הגנוב, כשהנאשם נוהג ברכב למרות שלא היה בידיו רשיון נהיגה כדין. הנאשם התעלם מהוראות השוטרים אשר דלקו אחריו וכרזו לו לעצור במערכת הכריזה המשטרתית, והמשיך להמלט מהם בנסיעה מהירה לאורך מספר רחובות. בשלב מסוים, שני שוטרים אחרים שנסעו ברכב משטרתי מזוהה, הבחינו ברכב הגנוב נוסע במהירות בשדרות מצדה, הם החלו לנסוע אחריו תוך הפעלת סירנה והורו לנאשם לעצור במערכת הכריזה, אך הנאשם לא שעה להוראותיהם; ובשלב מסוים אף עלה על אי תנועה, עבר לנתיב הנגדי ונסע במהירות מרחק קצר נגד כיוון התנועה, ואז עלה שוב על אי התנועה וחזר לנתיב הנסיעה המקורי, כאשר השוטרים דולקים אחריו ומצמצמים את המרחק ממנו.

בהגיעו לצומת הרחובות מצדה ויהודה הלוי, ובמטרה להמלט מהשוטרים, נכנס הנאשם במהירות גבוהה לצומת כאשר אור אדום דולק ברמזור בכיוון נסיעתו; ועל אף נסיונו לבלום, לא הצליח בכך והתנגש בעוצמה עם חזית הרכב הגנוב בצדו השמאלי-קדמי של אוטובוס, בו נהג מר לייבו ליזרוביץ' (להלן- המתלונן), אשר נסע ברחוב יהודה הלוי ונכנס לצומת בחסות האור הירוק ברמזור. בשל עוצמת ההתנגשות נהדף האוטובוס ימינה בעוצמה והסתובב סיבוב של 180 מעלות במקום, המתלונן נהדף קדימה דרך זכוכית השמשה הקדמית של האוטובוס ונפל על הכביש; הרכב הגנוב בו נהג הנאשם סטה בחוזקה כ-20 מטרים שמאלה עד שהתנגש בקיר סמוך ונעצר.

כתוצאה מהתאונה נגרמו למנוח חבלות רבות ובהן דימום בחדרי המוח, שברים בבית החזה, בעצם הבריח ובעצמות האגן ושברי ריסוק בעצמות הגפיים, וכתוצאה מחבלות אלו נקבע מותו במקום. הנאשם הובהל לבית החולים במצב קשה מאד, והוברר כי הוא סובל מפגיעות ראש וחזה קשות, הוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ ולאחר מכן הועבר לטיפול בבית לוינשטיין, שם שהה עד ליום 29.11.16; והמתלונן פונה לבית החולים, שם הוברר כי הוא סובל מחבלה בצלעות ומשבר באף, והוא שוחרר למחרת.

כאמור בכתב האישום, במעשיו אלו גרם הנאשם לתאונת דרכים קטלנית והביא למותו של המנוח עקב נהיגתו, תוך נטילת סיכון בלתי סביר לגרימת התוצאה הקטלנית והכל כדי להמלט מהשוטרים; גרם למתלונן חבלה חמורה באמצעות רכב שהוא כלי נשק; ניסה ביחד עם המנוח לגנוב רכב ונהג ללא רשיון נהיגה.

ראוי לציין כבר עתה, כי בדיון שהתקיים ביום 25.11.20 הודיעה המאשימה כי היא מסכימה לכך שהיסוד הנפשי בו פעל הנאשם בעת האירוע הוא קלות דעת, כך שעל פי תיקון 137 לחוק העונשין (הרפורמה בעבירות ההמתה) יש לדון אותו בהתאם לסעיף 301ג לחוק בנוסחו כיום, קרי עבירה של המתה בקלות דעת.

הודאת הנאשם נמסרה כבר ביום 15.10.18, כחלק מהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, שבמסגרתו תוקן כתב האישום באופן משמעותי, הוסכם כי הטיעונים לעונש יידחו לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן, אך לא הוצגה הסכמה לעניין העונש. עוד צוין במסגרת ההסדר שבכתב, כי בנוסף לאמור בעובדות כתב האישום המתוקן, מוסכם על הצדדים כי הנאשם החל בבלימה בקו העצירה הצמוד למעבר החציה בכניסה לצומת, ומשך הבלימה ארך כ-26 מטרים עד להתנגשות; וכי מהירות הנסיעה של הנאשם בכניסה לצומת היתה לכל הפחות 68.9 קמ"ש.

יוער, כי בין יתר הסכמות הצדדים בהסדר הטיעון, הוסכם כי הצדדים יוכלו להביא ראיות בנוגע למצבו הרפואי של הנאשם, וכי במסגרת זו לא תעלה ההגנה טענה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. למרות ההסכמה האמורה, ולאחר דחיות רבות שניתנו לצורך המצאת חוות דעת רפואית, ביקשה ההגנה ביום 2.2.20 להגיש חוות דעת בנוגע לכשירותו של הנאשם לעמוד לדין; בהמשך נשמעה עדותו של עורך חוות הדעת, ובסופו של דבר, ביום 1.10.20 ניתנה החלטה מנומקת, שבמסגרתה נדחתה עמדת ההגנה ונקבע כי הנאשם כשיר לעמוד לדין. בהחלטה זו אף פורטה השתלשלות העניינים שהביאה להתמשכות החריגה של ההליך.