השופטת י. רז-לוי - אב"ד
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות לאחר שהודה במרבית עובדות כתב האישום המתוקן (שלא במסגרת הסדר טיעון) בעבירות של ניסיון לרצח – עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) וסעיף 335 (א1) לחוק; וכן בעבירה של התעללות בקטין - עבירה לפי סעיף 368ג סיפא לחוק.
יריעת המחלוקת הצטמצמה למספר עובדות בהן כפר הנאשם ולטענות משפטיות הנוגעות לשאלה האם אותן עובדות מבססות עבירה של ניסיון רצח, עבירה של חבלה חמורה ועבירה של התעללות בקטין. דחינו את טענת הנאשם כי לא התכוון לגרום למותה של המתלוננת – אשתו באותה עת, וקבענו כי "מכאן עולה בבירור המסקנה כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שלנאשם הייתה כוונה להמית את המתלוננת, וכי דברי הנאשם כי לא רצה במותה ו"חס וחלילה" שכך יקרה, הם לא יותר מאמירות בעלמא שהופרחו לחלל אולם בית המשפט, העומדות בניגוד מוחלט למעשיו" (עמ' 42 להכרעת הדין).
כמתואר בכתב האישום המתוקן וכפי שקבענו בהכרעת הדין, לאחר שנתנו אמון בעדות המתלוננת, הנאשם והמתלוננת - שירה איסקוב (להלן: "המתלוננת" ולעיתים "שירה") היו נשואים כשנתיים וחצי והתגוררו בדירת קרקע במצפה רמון יחד עם בנם הקטין יליד 29.11.2018 (להלן: "הקטין" או "הילד").
כשבועיים לפני המועד הרלוונטי לכתב האישום, המתלוננת עברה הפלה טבעית אשר לדבריה ארעה אחרי ריבים וחילופי צעקות בינה לבין הנאשם. המתלוננת העידה כי התקשתה מאוד להתמודד עם האובדן, והיא אף האשימה את הנאשם במות העובר שכן קישרה זאת לאותם ריבים בינה לבין הנאשם, ועל רקע זה חלה הרעה ביחסים בין הנאשם למתלוננת; ובפרק הזמן מאז ההפלה ועד ליום המקרה, היחסים בינה ובין הנאשם היו מתוחים (ראה עמ' 8 להכרעת הדין ועמ' 43-33 לפרוטוקול).
יום לפני האירוע החלה התכתבות בווטסאפ בין המתלוננת לבין הנאשם ובה חילופי האשמות הדדיים, כאשר המתלוננת אף האשימה את אחיותיו במות העובר ובמצב שקרה, ובשלב מסוים הנאשם אף חסם אותה בווטסאפ, והיא המשיכה להתכתב איתו במייל, כאשר חילופי הדברים היו בוטים ולא נעימים.
ביום המקרה – ערב ראש השנה תשפ"א - 18.9.2020, בשעות הצהריים, המתלוננת עסקה בהכנות לחג במטבח תוך ניסיון לשדר "עסקים כרגיל" ולחגוג את ראש השנה, והנאשם ערך קניות לחג. המתלוננת הכינה חלות ולצורך כך השתמשה במערוך עץ. על פי עדות המתלוננת, בשלב מסוים החל להתפתח וויכוח מילולי בינה לבין הנאשם - במהלכו הנאשם העליב אותה (ראה עמ' 9 להכרעת הדין). הנאשם מצדו העיד אף הוא על עלבונות שהמתלוננת הפנתה כלפיו, על השלכת הפרחים שהביא לה וכיו"ב, עד שבשלב מסוים המתלוננת החליטה שהיא רוצה לצאת מהבית ולנסוע להוריה יחד עם הילד.
בסמוך לשעה 17:30, המתלוננת התקשרה אל הוריה והודיעה להם על כוונתה להעביר את החג עימם. אז הנאשם תפס אותה וזרק אותה על הרצפה (פרוטוקול עמ' 25-26). המתלוננת דיווחה זאת להוריה תוך כדי השיחה, והחלה לארוז תיק כדי לנסוע. כאשר במשך כל הזמן הזה הנאשם הלך אחריה בדירה ובהמשך אף הקליט אותה. לאחר שהמתלוננת הייתה ערוכה לצאת לדרך היא התקרבה אל הדלת, אך הנאשם מנע ממנה לצאת מהדירה והודיע לה שהיא לא נוסעת. תוך כדי ניסיונותיה לצאת מהדירה, הנאשם נעל את הדלת וסגר את החלון והתריס (פרוטוקול עמ' 27-28).
בהמשך, הילד אותו החזיקה המתלוננת בידיה ירד לרצפה והיא הסתובבה להרימו. אז חבט הנאשם בראשה באמצעות המערוך בפעם הראשונה ולאחריה חבט הנאשם בראשה עוד עשרות פעמים במערוך שבידו. כתוצאה מהחבטות היא נפלה על הרצפה כאשר הנאשם ממשיך להכות בה עם המערוך שוב ושוב, בעודה על הרצפה. המתלוננת צרחה אל הנאשם שיפסיק, ביקשה ממנו סליחה, ביקשה עזרה גם מאביה אשר היה על הקו והכל כאשר הילד נמצא כ-5-10 ס"מ ממנה. בעדותה סיפרה המתלוננת, כי הילד צרח וכיוון שהתיישב ממש בסמוך אליה "כולו התמלא בדם". בשלב מסוים הנאשם חדל מלחבוט במתלוננת. המתלוננת ירקה את שיניה שנשברו והתחננה אל הנאשם שירגיע את הילד ויחבק אותו (עמ' 9 להכרעת הדין). לאחר מכן הנאשם המשיך במעשיו אך הפעם התיישב מעל המתלוננת וניסה לחנוק אותה תוך שהוא מסתכל לתוך עיניה לראות מתי תאבד כבר את הכרתה ולחש לה "תמותי כבר" (פרוטוקול עמ' 28 ו-29).
בהמשך, הנאשם נטל סכין ואז עצר לרגע את התקיפה כשהוא מותיר את המתלוננת על הרצפה, פתח את דלת הכניסה לשכנים אשר זעקו לו כל העת שיפתח את הדלת ויחדל ממעשיו, וזאת כשהוא מחזיק סכין בידו. הנאשם לא אפשר לעדי גוזי שבקשה וניסתה להיכנס ולגשת למתלוננת ואף ניסתה לדחוף את הדלת לעברו, אלא סגר את הדלת והמשיך לחבוט במתלוננת במערוך ואז החל לדקור אותה בין 15 ל-20 דקירות עם סכין רובן בפלג גופה העליון, בחזה, בצוואר, בפנים, בזרועות ובגב.
באופן שאינו ידוע במדויק, הילד הגיע לחדר האמבטיה כשבגדיו וגופו מכוסים בדם אמו כאשר קבענו בהכרעת הדין, כי במהלך האירועים המתוארים הילד ישב ממש בסמוך לאמו וזעקותיו נשמעו למרחוק, למצער בחלק הארי של המעשים במשך דקות לא מעטות (עמ' 59 להכרעת הדין).
בהמשך אחד מהשכנים דרש מהנאשם להשליך את הסכין וכשהנאשם עשה כן, השכנים נכנסו אל הדירה ולאחר מכן הגיעו כוחות המשטרה וניידת טיפול נמרץ.
צוות ניידת הטיפול הנמרץ שהגיע למקום מצא את המתלוננת כשהיא סובלת מחבלות קשות בכל חלקי גופה, וביניהן חבלות חודרות מרובות, עמוקות ומדממות בראשה, בצווארה, בחזה, בגבה ובזרועותיה, היא התקשתה לנשום בכוחות עצמה והכרתה הידרדרה.
הצוות הרפואי עצר את פרצי הדם החיצוניים בגופה של המתלוננת אשר הועברה במצב קשה ולא יציב על ידי מסוק למרכז הרפואי "סורוקה", כשהיא מורדמת ומונשמת, במצב אנוש וללא לחץ דם, ובהגיעה טופלה בחדר הלם בשתי מנות דם, והוכנסו נקזים לחזה.
לאחר שמצבה של המתלוננת התייצב, הוברר שכתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לה פצעי דקירה מרובים ועמוקים (בין 15 ל-20 דקירות) באזור החזה, בגב העליון, בפנים ובקרקפת, וכן פצעים וחתכים נוספים בפלג הגוף העליון; וכן פצעי הדקירה באזור החזה אשר גרמו בין היתר לניקוב הריאות.
עוד נגרמו למתלוננת שברים מרוסקים מרובים בעצמות האף, בלסת, שבר של ארובת העין, שטפי דם ושסופים של רקמות רכות של הקרקפת, וכן שברים באמה ובאצבע יד ימין. בנוסף שיניה של המתלוננת בכל החלק השמאלי של הלסת העליונה נשברו.
המתלוננת עברה שני ניתוחים, במהלכם נבחנו כלי דם צווארים ודרכי אוויר עליונות וכן נתפרו השסופים בקרקפת; השברים בידה הימנית של המתלוננת שוחזרו וידה גובסה; ופצעי הדקירה נסגרו ונתפרו.
המתלוננת אושפזה במשך מספר ימים ביחידה לטיפול נמרץ, ולאחר מכן הועברה למחלקה כירורגית ובהמשך לשיקום, כשהיא סובלת מפגיעות וכאבים עזים, ואף צוין כי תיזקק בהמשך לשיקום אינטנסיבי רב תחומי.
לאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות קבענו, כי הנאשם פעל בקור רוח ובנחישות, כשהוא מודע למעשיו. הנאשם המשיך לחבול ולנסות לרצוח את המתלוננת, כשהוא עולה מדרגה ובכל פעם מנסה לרוצחה באמצעי אחר, והכל כשהוא ממוקד במטרה להמית את המתלוננת, ובעודו חובל בחלקים רבים מגופה ותוך שקודם לכן הוא לא אפשר לעדי גוזי, שכנתם שניסתה להיכנס לדירה ולגרום לו להפסיק ממעשיו, אלא סגר את הדלת ונעל אותה והמשיך ואף הסלים במעשי האלימות.