- הנאשם הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן (כא/2), בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין.
על פי כתב האישום המתוקן, במועד הרלבנטי לכתב האישום התארח מ.ב.א. (להלן: "המנוח") יחד עם חברתו – ע.ג. (להלן: "ע.") בחדר, בבית אורן באילת (להלן: "החדר" ו- "בית אורן").
בין המנוח וע. לבין הנאשם היכרות מוקדמת על רקע העובדה כי במועד הרלבנטי לכתב האישום הנאשם עצמו התגורר ביחידת דיור (להלן: "יחידת הדיור") בבית אורן באותה הקומה בה התארחו המנוח וע..
בתאריך 24.4.19 בשעה 16:38 או בסמוך לכך נפגש הנאשם עם ע. במבואה בסמוך למעלית. במפגש אקראי זה, התפתח עימות מילולי קולני שבו, בין היתר, קיללה ע. את הנאשם. העימות המילולי התרחש, כשהנאשם עמד בפתח המעלית ובהמשך נכנס לתוכה, וע. התקדמה ממבואת המעלית (להלן: "המבואה") לאורך המסדרון, בדרכה אל החדר, ובעומדה בכניסה אל החדר שדלתו הייתה פתוחה.
המנוח, ששמע את העימות המילולי, יצא מהחדר אל המסדרון לעבר המעלית, כשבידו השמאלית מוסלקת סכין יפנית בצבע צהוב (להלן: "הסכין"). הנאשם עצר את סגירת דלת המעלית ויצא מתוכה לעבר המסדרון, כשידיו פתוחות לרווחה לצדי גופו, תוך שהוא אומר לע., כחלק מהעימות המילולי "בואי תביאי חיבוק" או משפט בדומה לכך.
בשלב זה נעמדו המנוח והנאשם זה מול זה בפינת מבואת המעלית. ע. התקרבה אליהם ונעמדה מאחורי המנוח. לאחר דין ודברים קצר בין המנוח לנאשם, המתייחס לחיבוק שביקש הנאשם מע., העביר המנוח מאחורי גבו את הסכין מידו השמאלית אל ידו הימנית וחתך את הנאשם בפניו ובצווארו, בצידם השמאלי, וגרם לו לשני חתכים בפנים ושני חתכים בצוואר, בעקבותיהם הורדם והונשם והוסק במסוק לבית החולים סורוקה.
הנאשם נסוג בריצה, תחילה רץ לכיוון חדרו, נמלך בדעתו, בלם את ריצתו וחזר למבואת המרפסת שמול מבואת המעלית. שם נטל הנאשם בידו חלוקי נחל מאחת משתי האדניות שבמקום (להלן: "אבנים") והתייצב עימן מול המנוח, שהתקדם גם הוא לעבר הנאשם. בעומדם כך, במרחק של כמטר זה מזה, איימו הנאשם והמנוח זה על זה, הנאשם באמצעות אבן והמנוח באמצעות סכין, במעמד זה, ניסה המנוח שוב לפגוע בנאשם עם הסכין.
הנאשם התרחק שני צעדים לאחור ויידה את האבנים במנוח. המנוח, שחשש להיפגע מהאבנים, נסוג לאחור במסדרון בעקבות ע., שנמלטה חזרה לתוך החדר. הנאשם ניצל נסיגת המנוח, בכדי להצטייד פעם אחר פעם באבנים נוספות מהאדנית ויידה אותן בכוח במנוח ולעברו.
לפחות שתיים מהאבנים שיידה הנאשם, ממרחק של כ- 3 מטרים פגעו ישירות בגופו של המנוח בפלג גופו העליון, באזור הבטן והצלעות. המנוח השלים נסיגתו לתוך החדר בעקבות ע. והם נעלו אחריהם את דלת החדר העשויה מעץ (להלן: "הדלת") בתוך החדר נכנסו המנוח וע. אל חדר השינה.
הנאשם, מתוך כעסו על המנוח על שחתך אותו בפניו, פנה אל החדר, תוך שהוא מלקט מרצפת המסדרון, את האבנים אותן יידה רגע קודם במנוח. עם הגיעו אל החדר ניסה הנאשם ללא הצלחה לפתוח את הדלת הנעולה בשתי בעיטות. בכאבו, בזעמו ובתסכולו שהדלת הנעולה מונעת ממנו להגיע אל המנוח, יידה הנאשם אבן בדלת הסגורה וזעק אל מולה.
הנאשם בנחישותו להיכנס לתוך החדר ולהתקוטט עם המנוח בעט שוב ושוב בדלת החדר הנעולה. בבעיטה הרביעית פרץ הנאשם את הדלת ורץ פנימה אל תוך החדר כשבידיו האבנים שליקט.
בתוך החדר, בנסיבות שאינן ברורות, נדקר המנוח בעודו אוחז בסכין, שתי דקירות בחזה מצד שמאל (להלן: "הדקירות בחזה") ודקירה אחת בגב בצד שמאל (להלן: "הדקירה בגב"). הדקירות בחזה חדרו לליבו של המנוח.
לאחר הדברים האלה, אחזו הנאשם והמנוח זה בזה על מפתן הדלת באופן שבו הנאשם מונע מהמנוח לעשות שימוש בסכין שהמנוח אוחז בידו הימנית. ע. קראה למליק בסיט, דייר בבית אורן (להלן: "מליק") שקרב מהמסדרון לדלת "בוא תפריד ביניהם". ע. מתוך החדר ומליק מהמסדרון ניסו ללא הצלחה להפריד בין המנוח לבין הנאשם.
בעומדו לידם אמר הנאשם למליק שיוציא את הסכין מידי המנוח, והמנוח אמר למליק שלא יגע בה. מליק אמר לנאשם שיעזוב את המנוח, אבל הנאשם סרב והשיב לו "הוא פתח לי את הפנים". ניסיונה של ע. להפריד בין הנאשם למנוח כלל גם סטירות בפניו של הנאשם. משחזר מליק למבואה היכה הנאשם את המנוח באגרופים בפלג גופו העליון.
בשלב זה, הנאשם חבט עם אגרופים בראשו ובפלג גופו העליון של המנוח ושניהם נפלו על רצפת המסדרון. ברצפת המסדרון לפתו הנאשם והמנוח זה את זה כאשר הנאשם היה מעל המנוח. ע. ניסתה למשוך את הנאשם ברגלו מעל המנוח.
ע. צעקה אל חלק מהדיירים בבית אורן שהתקבצו במסדרון במבואת המעלית וצפו במאבק שבין הנאשם לבין המנוח שיתערבו. היא ניגשה אליהם ואמרה "תעזרו לי תפרידו ביניהם, יש סכין" או מילים בדומה לכך. עיקר פנייתה הייתה אל יוסף מוסא (להלן: "יוסף"): "נו תעשה משהו, תפריד ביניהם, אתה נראה גבר". משלא מיהרו הנוכחים במבואה להתערב, ירדה ע. במעלית להזעיק עזרה.