פרוטוקול
בכתב האישום המתוקן שהוגש כנגד הנאשם נטען כי במועדים הרלוונטיים לאישומים היה הנאשם מועסק ביחידת ההוצאה לפועל בנציבות מס הכנסה במחוז חיפה וככזה היה עובד ציבור כמשמעותו בחוק העונשין.
במהלך התקופה שבין 14.4.06 ובין 14.9.06, באופן יומיומי, שלף הנאשם ממאגר המידע של רשות המסים, מאגר המכיל מידע על תושבי מדינת ישראל ופרטים עליהם, מאות רבות של שאילתות שהכילו פרטים על נסיעות לחו"ל, בעלויות נדל"ן, בעלויות כלי רכב וחשבונות בנק של אזרחים, בכללם אזרחים שעזבו את הארץ לפני שנים מספר.
הנאשם שלף את המידע, כמתואר לעיל שלא במסגרת תפקידו, לא לצרכי עבודתו ולא על פי דין והעביר את המידע לאחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה.
במעשיו אלה, עשה הנאשם, במסגרת תפקידו, מעשים של הפרת אמונים שיש בהם כדי לפגוע בציבור, הוציא מסמכים ממשמורת בהיותו עובד ציבור, פגע במזיד בפרטיותם של בני אדם וחדר לחומר מחשב כדי לעבור עבירה של פגיעה בפרטיות.
העבירות שיוחסו לנאשם בגין מסכת עובדתית זו הינן הפרת אמונים והוצאת מסמך ממשמורת ע"י עובד ציבור, לפי סעיפים 284 + 267(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 + פגיעה בפרטיות לפי סעיפים 5+ 2 (7-9) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 + חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת לפי סעיף 5 לחוק המחשבים, תשנ"ה - 1995.
הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, וזאת במסגרת הסדר טיעון לענין עובדות כתב האישום, והורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בו. הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש.
במסגרת טיעוניה לעונש, ציינה ב"כ המאשימה את חומרת מעשי העבירות של הנאשם, אשר הוציא כמות חריגה ועצומה של מידע במסגרת עבודתו, באופן יומיומי ושיטתי, לעתים בהפרש של מספר דקות בין שליפת אחת של חומר לשניה; כל זאת, שלא לצורכי עבודתו.
ב"כ המאשימה ציינה את הפגיעה הרבה שיש בחשיפת מידע ממאגרי רשות המסים, הכולל מידע אישי וחסוי על אזרחי המדינה כמו פרטי הבנק שלהם, פרטי הכנסותיהם וכיו"ב ואת הסיכון הרב שיש בהעברת המידע לגורמים שאינם ידועים, דבר היוצר פתח למעשים פליליים לרבות מרמה והונאות.
לטענתה, הנאשם ניצל את האמון הרב שניתן לו ואת גישתו החופשית למאגר המידע וזלזל במחויבותו לציבור בתור עובד ציבור ועל כן ראוי כי ימוצה עימו הדין, כאשר לנסיבותיו האישיות ינתן משקל מועט בלבד.
ב"כ המאשימה טענה כי יש להרתיע ע"י ענישה מחמירה ועתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר של ממש, מאסר על תנאי לתקופה ממושכת וקנס כספי משמעותי.
מאידך, הביא ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהינו אדם נורמטיבי, נעדר כל עבר פלילי, סובל ממחלות לב ואף בתו הקטינה סובלת ממחלת לב.
כן ציין כי הנאשם מושעה מעבודתו מזה שנתיים והוא נקלע לחובות כספיים עקב כך, כאשר הוא המפרנס היחידי במשפחה ועל שולחנו סמוכים ששה ילדים.
טענותיו אלה גובו בתיעוד רפואי ובמסמכים המתייחסים למצבו הכלכלי של הנאשם שהוגשו לבית המשפט.
עוד טען כי בגזירת הדין יש ליתן משקל משמעותי להודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה, לחרטה הכנה שהביע, לחסכון בזמן השיפוטי, לעובדת השעייתו של הנאשם, שהינה גזירה קשה בפני עצמה וכן לאפשרות הממשית כי הוא יפוטר מעבודתו עקב הרשעתו.
ב"כ הנאשם ציין עוד כי הנאשם לא עבר את העבירות מתוך בצע כסף אלא, לטענתו, מסר את המידע טלפונית לאישה שהתקשרה עימו והזדהתה בפניו כעובדת משרד השיכון בטוענה כי הינה זקוקה למידע לצורכי עבודתה וכי נסיונותיו לעלות על עקבותיה, לאחר חשיפת הפרשה, העלו חרס.
לאור כל האמור עתר ב"כ הנאשם להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.
כל אחד מן הצדדים הגיש פסיקה לתימוכין בעמדתו.
העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות. מדובר במעשים הפוגעים באורח קשה ביותר בפרטיותם של אזרחים שנתוניהם האישיים מצויים במאגרים שהמדינה אמורה לעשות לשמירתם ולאי הפצתם וכאשר הנאשם הוא מי שהמדינה מינתה להיות אמון על שמירתם של נתונים אלה.