גז"ד לעו"ד לשעבר שהורשע בפרשת נסיון להשתלט על קרקע בטורעאן והציג לאשת אסיר מצג שווא שהינו איש שב"ס

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק זה ובת"פ 2320-10-10 שצורף במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר וניסיון לקבלת דבר במרמה.

כתב האישום

2.             מכתב האישום עולה כי במהלך חודש יוני 2008 קשר הנאשם קשר עם סלמאן זרעיני ואחמד שיבלי להשתלט על חלקה 32 בגוש 16638 בכפר טורעאן (להלן: "החלקה"), ששוויה מוערך בכ- 760,000 ש"ח ואשר 1/3 ממנה היה בבעלות מרים חסן מוסטפא טאהא (להלן: "מרים").

3.             במסגרת הקשר בדק זרעיני ביום 5.6.08 באמצעות האינטרנט את זהות בעלי החלקה, וביום 7.6.08 לאחר שהציג מצג שווא לפיו הוא קרוב משפחתה של מרים ורכש ממנה את הבעלות בחלקה, קיבל ממזכיר המועצה המקומית טורעאן אישור כי המסים בגין החלקה שולמו והמועצה אינה מתנגדת לרישום העברת הזכויות במקרקעין. זרעיני העביר אישור זה לשיבלי ולנאשם.

4.             לצורך קידום הקשר, זייפו זרעיני, שיבלי והנאשם שורת מסמכים וביניהם טופס בקשה לרישום המקרעין עם פרטי עורך דין שכביכול אימת את חתימת זרעיני, צו ירושה שנחזה לצו שהוצא בביה"ד השרעי על שמה של מרים ולפיו זרעיני הינו בנה ויורשה היחיד וכן שני תצהירים כוזבים.

5.             בהמשך לאמור לעיל, בימים 16-17.6.08, הגיעו שיבלי והנאשם למשרדי רשם המקרקעין בנצרת עלית ושיבלי הגיש לרשם המקרקעין את צו הירושה המזוייף, את האישור שניתן לזרעיני מהמועצה המקומית טורעאן וכן מספר תצהירים מזוייפים.

6.             מכתב האישום בת"פ 2320-10-10 שצורף עולה כי במהלך המחצית הראשונה של שנת 2010 התקשר הנאשם פעמים רבות לטליה דותן, אשתו של האסיר רון דותן והציג עצמו בכזב כאיש שב"ס היכול לסייע במתן אפשרות ליציאת האסיר לחופשות וזאת בתמורה ל -10,000 עד 15,000 ש"ח, והכל בכוונה להונות אותה  ולקבל כסף במרמה.

ההליכים

7.             תחילה כפר הנאשם במיוחס לו, אך בטרם הוחל בשמיעת ראיות הודיעו הצדדים על הסדר הטיעון במסגרתו צורף כתב אישום נוסף, והנאשם הודה והורשע כאמור לעיל.

במסגרת ההסדר הוסכם כי התביעה תבקש לגזור על הנאשם עונש מאסר של 20 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, ואילו הסנגורית תטען באופן חופשי לעניין העונש.

8.             לבקשת הסנגורית ולאור העובדה כי הנאשם שוחרר זמן קצר קודם לכן ממאסר, כתב האישום הוגש בעודו אסיר, הוא מעוניין לדבריה לעלות על דרך הישר, נוטל אחריות מלאה, ומצוי במצב כלכלי ובריאותי קשים סברתי כי ראוי לתת לנאשם הזדמנות להתייצב בפני קצין מבחן והוא הופנה לקבלת תסקיר.

9.             עוד יצוין, כי במסגרת הפרשה לעיל, נידון גם אחמד שיבלי, שותפו של הנאשם בתיק זה, אשר הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, צירף 10 תיקים נוספים ובית המשפט אישר את ההסדר והטיל עליו מאסר בפועל של שש שנים. אף בעניינו של זרעיני מתגבש הסדר טיעון.

הנאשם

10.         הנאשם כבן 44 ולחובתו עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות הונאה ומרמה רבות וכן בעבירות רכוש ואלימות. בגין עבירות אלה ריצה הנאשם מספר מאסרים בפועל לתקופות לא מבוטלות.

תסקיר קצין המבחן

11.         מתסקיר קצינת המבחן עולה כי הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי 8-14. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, למד משפטים ברומניה, ועבד כעורך דין במשך כ-5 שנים, עד לשלילת רישיונו עם מעורבותו הראשונה בפלילים. כיום הנאשם עובד כמנהל מחסן רעפים בבעלות אחיו, הוא סובל ממחלת הסכרת והשתחרר ממאסרו האחרון בן 28 החודשים לפני כשנה. 

12.         מדברי הנאשם עלה כי לאורך כל חייו הבוגרים סבל אביו מהתמכרות לסמים קשים שהכתיבה את אורח חיי המשפחה, וכן נהג באלימות פיזית כלפי אמו של הנאשם. הנסיבות המשפחתיות בהן גדל הנאשם הובילו לתחושות דחייה ונטישה בקרב הנאשם ואלו הקשו עליו לפתח דימוי עצמי תקין. במות האב החל הנאשם למלא את מקומו מהבחינות הרגשית והכספית.

13.         הנאשם קבל אחריות חלקית בלבד באשר למיוחס לו בכתב האישום. הוא נטל אחריות על המיוחס לו בסעיף 8 לכתב האישום אך שלל כל כוונה פלילית וכל כוונה להרוויח כסף מהמעשה. לדבריו ביצע את העבירה עם קבוצת אנשים עמם ביצע בעבר עבירות זיוף ומרמה. ביחס לכתב האישום המצורף מסר הנאשם כי אכן יצר קשר עם המתלוננת אך לטענתו היה זה מתוך כוונות חיזור ולא מתוך כוונה לעשיית רווח כספי. להתרשמות קצינת המבחן החרטה אותה ביטא הנאשם נובעת מהחשש למחירים אותם יאלץ לשלם בשל מעשיו.

14.         קצינת המבחן מתרשמת כי הנאשם פיתח דפוס התנהגות החוזר על עצמו וכי על אף הרשעותיו הקודמות והעונשים שהוטלו עליו הוא מתקשה לחדול ממעשים אלו ואף אינו נוטל על עצמו אחריות מלאה לביצועם. לדבריה העבירות שביצע הקנו לנאשם תחושת משמעות, יכולת וכוח החסרה לו בהקשרים בינאישיים אחרים בחייו.