העבירות ותמצית העובדות לפיהן הורשעו הנאשמים
1. לאחר משפט הוכחות החלטנו, פה אחד, להרשיע את נאשם 1 יוסי דוידוב, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (רצח); נשיאת נשק שלא כדין; החזקת נשק שלא כדין; נסיון לרצח
(אישום ראשון); קשירת קשר לביצוע עוון; התחזות לאדם אחר; קבלת דבר במרמה; ושיבוש מהלכי משפט
(אישום שני).
נאשם 2 דוד קזרשוילי, הורשע, ברוב דעות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון; התחזות לאדם אחר; קבלת דבר במרמה; שיבוש מהלכי משפט וסיוע לאחר מעשה.
העובדות שבגינן הורשעו שני הנאשמים תוארו בהרחבה בהכרעת הדין ונסתפק בהצגת תמציתן.
נאשם 1 קשר קשר עם אחר לרצוח את המתלונן משה עמרה, אשר עבד בקיוסק השייך להוריו והמצוי ברחוב מנחם בגין בבת ים. כפי שנקבע בהכרעת הדין, הגיע הנאשם ביחד עם חברו ביום 27.1.2006, בסמוך לשעה 20:15, אל הקיוסק כאשר הוא מחזיק באקדח, מבלי שהיה בידיו רשיון לנשיאתו ולהחזקתו. חברו של הנאשם (אשר יכונה להלן:
"האחר") היה מצויד בסכין. השניים תקפו את המתלונן והפילוהו ארצה. הנאשם ירה לעברו של המתלונן 2 יריות אך בשלב מסויים, ככל הנראה עקב תקלה בכלי היריה, לא הצליח הנאשם לירות יריות נוספות. האחר החל לדקור את המתלונן כאשר הנאשם בועט בו בגופו באמצעות רגלו השמאלית. בהכרעת הדין נקבע כי התוקפים התכוונו ליטול את חייו של המתלונן, הגם שמסיבה שלא הובהרה די צרכה, עזבו את המקום מבלי לוודא את מותו. השניים הותירו את המתלונן כשהוא מתבוסס בדמו והלה הצליח להתפנות, באמצעות מונית, לבית החולים "וולפסון", שם זכה לטיפול רפואי מיידי אשר הציל את חייו.
כתוצאה ממעשיהם של הנאשם ושל האחר, נגרמו למתלונן חבלות שונות ובכלל זה פצע כניסת קליע בכתף שמאל ללא פצע יציאה; פצע כניסה ויציאה של קליע בכף רגל שמאל; מספר חבלות שנגרמו עקב דקירות סכין בבית השחי משמאל, ברגל, בקדמת הבטן מימין ובירך שמאל. המתלונן אושפז בבית החולים למשך שלושה ימים, ולאחר מכן שוחרר לביתו.
העובדות המתוארות באישום השני מלמדות על רצונו של הנאשם, אשר נחבל ברגלו השמאלית במהלך האירוע הקודם, לקבל טיפול טיפול רפואי כשהוא מתחזה לנאשם 2 ומציג מסמך מזהה כוזב.
מיד לאחר נסיון הרצח נסע הנאשם לאשדוד וסר למרפאת "ביקור רופא" בעיר, על מנת לקבל טיפול רפואי, כשהוא מציג תעודה השייכת לנאשם 2. הנאשם הופנה לבית החולים "ברזילי" באשקלון ואף שם התחזה בכזב כנאשם 2. ביום 28.1.2006 נותח הנאשם במחלקה האורטופדית בבית חולים "ברזילי" ובתום הניתוח הושמה רגלו השמאלית בגבס.
ברוב דעות נקבע בהכרעת הדין כי נאשם 2 סייע לנאשם לאחר מעשה, בכך שאיפשר לו להזדהות בשמו, בבואו לקבל טיפול רפואי. בית המשפט ראה במעשיו אלה של נאשם 2משום ביצוע עבירות נוספות שעניינן קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1 ותיאור עברו הפלילי
2. בשל גילו הצעיר (הוא יליד 1986), הופנה הנאשם אל שירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו. התסקיר מיום 18.11.2007 מבוסס על שיחה שהתקיימה עם הנאשם בבית המעצר. הוריו של הנאשם זומנו לפגישה אך לא הגיעו ולא יצרו קשר עם שירות המבחן. הנאשם הינו רווק, יליד גרוזיה, אשר עלה ארצה עם הוריו בגיל 5. עד למעצרו הנוכחי התגורר הנאשם בבית הוריו בבת ים, ובחצי השנה האחרונה טרם מעצרו ניהל מסעדה ביחד עם אמו. בתסקיר צויין כי האם עברה לאחרונה השתלת כליה ולפיכך אינה מסוגלת לעבוד כיום. עוד נאמר כי לנאשם אח ואחות, אך לאחר הכנת התסקיר נודע לנו, למרבה הצער, כי אחיו של הנאשם נורה למוות, ביום 22.11.2007, בפתח ביתו בבת ים.
הנאשם סיים 11 שנות לימוד אך הישגיו הפדגוגיים היו נמוכים והוא גילה בעיות הסתגלות למסגרת בית הספר ובגיל 17 יצא לשוק העבודה וביצע עבודות מזדמנות. על רקע מעורבותו בפלילים לא גוייס הנאשם לצבא. הוא חבר לאוכלוסיה שלילית וביצע עבירות פליליות שונות. הנאשם הכחיש בפני שירות המבחן את דבר מעורבותו באירוע הניסיון לרצח והסביר את פשר פציעתו בכך שנפל קורבן לתקיפה מצד אחרים, אשר גם איימו על חייו.
בתסקיר המבחן צויין כי הנאשם
"מתקשה במתן אמון ובחשיפה של דפוסי התנהגותו וחשיבה בעייתיים באישיותו". עורכת התסקיר, הגב' מאיה דנוס, סבורה כי הנאשם אינו מפנים את חומרת מעשיו ואת ההשלכות העונשיות של ההליך המשפטי. התנהגותו בעבירות נשוא תיק זה מהווה הסלמה של דפוסי התנהגות וחשיבה בעייתיים המאפיינים אותו, ובנסיבות, אלה ובשל העדר תובנה לגבי חומרת מעשיו, אין באפשרות שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.
לנאשם עבר פלילי המוצא ביטויו ב-5 הרשעות קודמות בפני ערכאות שיפוטיות שונות. בתאריך 28.2.2005 נגזרו על הנאשם עונשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בגין ביצוע עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב; התפרצות למקום מגורים על מנת לבצע עבירה; החזקת סכין למטרה לא כשרה והפרת הוראה חוקית (ת.פ. 662/03 בימ"ש לנוער ראשל"צ).
ביום 10.10.2005 נדון הנאשם לשנת מאסר על-תנאי בגין ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים (ת.פ. 40041/05 בימ"ש מחוזי ת"א). בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם שנת מאסר על-תנאי
"שלא יעבור תוך 3 שנים עבירה של נשיאת נשק או עבירת אלימות שתוצאתה חבלה של ממש, או עבירת איומים באמצעות נשק חם או קר". אין חולק כי הנאשם הפר תנאי זה בכך שנשא נשק שלא כדין במהלך אירוע הניסיון לרצח, ולפיכך יש להפעיל עונש זה בבואנו לגזור את דינו.
הנאשם נתן את הדין בפעם השלישית בפני בית משפט לנוער בראשל"צ (ת.פ. 600/03) בגין ביצוע עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב וקבלת נכסים שהושגו בפשע. על הנאשם הושת קנס כספי בשיעור של 2,000 ש"ח וכן 5 חודשי מאסר על תנאי.
בפעם הרביעית הובא הנאשם לדין בפני בית משפט השלום בראשל"צ (ת.פ. 3273/05) בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ודינו נגזר ל-7 חודשי מאסר על-תנאי.
הרשעה חמישית נקבעה בבית משפט השלום בראשל"צ (ת.פ. 1580/06) בגין ביצוע עבירה שעניינה החזקת מכשירי פריצה. על הנאשם הוטלה ביום 21.11.2006 התחייבות להמנע מעבירה בסך 1,500 ש"ח, וכן הושתו עליו עונשי מאסר על-תנאי שונים.
טיעוני הצדדים
3. התובעת, עו"ד ברכה שוירמן-פלוס, ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם בהדגישה את האכזריות הרבה שגילה נאשם זה כלפי המתלונן באירוע הניסיון לרצח. הנאשם והאחר תקפו את המתלונן תוך גילוי אלימות קיצונית וחסרת רחמים כאשר הם משתמשים באקדח ובסכין ובועטים בו בעוצמה רבה. בהתנהגותו זו הוכיח הנאשם כי הינו מסוכן לציבור וכי יש להרחיקו מהחברה לתקופה ממושכת. עוד ראוי לשקול לחומרה, כך טוענת התובעת, את החבלות הקשות שנגרמו למתלונן כתוצאה ממעשי הנאשם וחברו, שעה שתקפו אותו מתוך כוונה לגרום למותו. העובדה כי חייו של המתלונן ניצלו, בסופו של דבר, אינה נזקפת לזכותו של הנאשם, שכן היא
"נעוצה ביד המקרה", דברי התובעת.
התובעת הוסיפה וטענה כי אקדחו של הנאשם לא נתפס עד עצם היום הזה וקיים חשש כי הוא הגיע לידי גורמים בלתי מוסמכים. גם שותפו של הנאשם לא אותר ולא הועמד לדין והנאשם עצמו לא סייע למשטרה בחשיפת זהותו.
הנאשם הורשע בעבירות פליליות נוספות הנוגעות להתחזותו כאחר, עת ביקש לקבל טיפול רפואי, ובכך גרם לשיבוש מהלכי החקירה והמשפט.