ג' נ' מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא השופט י' נועם, השופטת ר' פרידמן-פלדמן, והשופט א' אברבנאל) בעפ"ג    50563-01-18 מיום 12.6.2018, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על חומרת העונש אשר הושת עליו בגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט ש' הרבסט) בת"פ 41866-01-13 מיום 13.12.2017, על-פיו נגזרו עליו 14 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך של 6,000 ש"ח.

2. ביום 28.11.2016 הורשע המבקש, על פי הודאתו במסגרת הסדר-טיעון, בשתי עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: חוק מס ערך מוסףאו החוק), אחת מהן בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק; ובעבירה של הוצאת חשבונית-מס שלא כדין, לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק.

3. על פי עובדות כתב האישום, המבקש ניהל שתי חברות, הן הנאשמות 1 ו-4 לכתב האישום, שעיסוקן היה בתחום עבודות השיפוץ והתחזוקה (להלן: החברות). נאשמת 1 נוהלה על-ידי המבקש ביחד עם אדם נוסף, הוא נאשם 3 לכתב האישום (להלן: השותף).

           על-פי האישום הראשון לכתב האישום, במהלך השנים 2010-2007 ניכתה הנאשמת 1, באמצעות מנהליה – המבקש ושותפו, בנסיבות מחמירות, מס תשומות בסך כולל של 1,988,399 ש"ח על-סמך 115 חשבוניות-מס שהוצאו לה שלא כדין.

           על-פי האישום השני, במהלך השנים 2011-2009 ניכתה הנאשמת 4, באמצעות המבקש, מס תשומות בסך כולל של 112,392 ש"ח על-סמך 8 חשבוניות-מס שהוצאו לה שלא כדין. פעולות אלה בוצעו על-מנת להפחית את הכנסותיהן החייבות במס של החברות ועל-מנת להתחמק מתשלום מס.

             בנוסף, על פי האישום השלישי לכתב האישום, הוציאה הנאשמת 1, באמצעות מנהליה, חשבוניות-מס שלא כדין לנאשמת 4, בסך כולל של 474,533 ש"ח, כאשר סכום המס הכלול בחשבוניות עמד על 65,713 ש"ח, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס.

4. בגזר דינו, במסגרת בחינת מתחם העונש ההולם, עמד בית משפט השלום על חומרת העבירות בהן הורשע המבקש; על הנסיבות החמורות בהן בוצעו, לנוכח: ריבוין, הישנותן לאורך תקופה בת ארבע שנים, ביצוען בתחכום, בשיטתיות, תוך תכנון מוקדם שבא לידי ביטוי בהקמת החברות המעורבות, ובהתחשב בסכומי המס הניכרים שגרע המבקש מרשויות המס; ועל הענישה הנוהגת בעבירות מס נוכח הפגיעה הקשה שעבירות אלו גורמות. בהתבסס על כל אלה, קבע בית משפט השלום את מתחם הענישה בעניינו של המבקש בין 12 ל-15 חודשי מאסר בפועל, וכן קנס כספי הנע בין 5,000 ש"ח ל-15,000 ש"ח.

           בקביעת עונשו של המבקש בתוך המתחם, התחשב בית משפט השלום בהודאתו בעבירות שיוחסו לו, אף אם נטילת האחריות למעשיו היתה חלקית בלבד, ובחיסכון הזמן השיפוטי שנבע מכך; בעברו הפלילי, הכולל שתי הרשעות – אחת מהן משנת 1996 שעניינה עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, בגינה ריצה המבקש 10 חודשי מאסר בפועל; ובנסיבותיו האישיות, כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו.

             נוכח האמור, קבע בית משפט שלום כי עונשו של המבקש יהא בחלקו התחתון של מתחם הענישה שנקבע על-ידו, וגזר עליו 14 חודשי מאסר בפועל, ועונשים נוספים כפי שפורטו בפסקה 1 לעיל.