ג'קי רבח - דן חברה לתחבורה ציבורית

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.                  עניינו של הליך זה בפרשנות ההסכם הקיבוצי החל על נהגיה השכירים של המשיבה, ואילו חובות מוטלות במסגרתו על המשיבה בהתייחס לנהג שאיבד את כושרו להמשיך בעבודתו. העניין הובא בפנינו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' עדנה גרוס ומר דן זלינגר; עב' 4252/08).

התשתית העובדתית

2.                  המערער, מר ג'קי רבח, שימש כנהג אוטובוס במשיבה - "דן" חברה ציבורית לתחבורה בע"מ (להלן גם: דן) - החל מחודש ינואר 1993. המערער אינו בעל מניות ב"דן" אלא עובד שכיר שלה, בעל מעמד של עובד קבוע. בין הצדדים לא נחתם הסכם אישי כלשהו, והעסקתו של המערער נעשתה במסגרת ההסכמים הקיבוציים החלים על נהגיה השכירים של המשיבה.

3.                  ביום 7.4.04 נפגע המערער בתאונת דרכים (להלן: התאונה). התאונה אירעה במסגרת עבודתו של המערער ב"דן", והוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. מאז יום התאונה ועד ליום 31.1.07 לא עבד המערער, וקיבל גמלה מהמוסד לביטוח לאומי.

4.                  החל מיום 6.2.07 ועד ליום 30.6.07 או בסמוך לכך שובץ המערער, מטעם המשיבה, לעבודה כשומר אצל קבלן הנותן למשיבה שירותי שמירה. במהלך תקופה זו שילמה המשיבה את שכרו של המערער, והמשיכה לבצע בגינו הפרשות לקרן הפנסיה.  

5.                  ביום 18.7.07 נבדק המערער על ידי רופא תעסוקתי, אשר קבע כי אינו כשיר לעבודה כנהג וזאת לצמיתות. הרופא המליץ לשבץ את המערער בעבודה חלופית - דוגמת עבודת השמירה - התואמת את כישוריו. במענה לכך הודיעה המשיבה למערער כי " חברת דן יכולה להמשיך ולהעסיקך במקצועך כנהג בלבד, ובהעדר עבודה חלופית אחרת להציע לך לפי כישוריך וכשירותך הרפואית, הרי שלאור מכתבו של הרופא התעסוקתי אינך יכול לבצע עבודה כלל... הנך מתבקש לפנות לביטוח הלאומי או לקרן הפנסיה מבטחים לשם קביעת זכאותך לקצבה חודשית" (מכתב מיום 29.7.07).

6.                  ביום 7.8.07 פנה המערער בדרישה בכתב למשיבה, לשבצו בתפקיד מתאים ולחלופין למנות בורר בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על נהגיה השכירים של המשיבה. ביום 5.9.07 המציא המערער למשיבה מסמך רפואי נוסף מהרופא התעסוקתי, בו הומלץ לאתר לו עבודה חלופית שלא כנהג, דוגמת שומר בחניון. תשובת המשיבה הייתה כי חובתה לספק "רשת ביטחון תעסוקתי" לנהגים הינה אך ורק במקצועם, ולפיכך אין הצדקה לאיתור תפקיד חלופי או למינוי בורר. הצדדים המשיכו בהתכתבויות ביניהם, במסגרתן כל צד עמד על עמדתו, עד לפנייתו של המערער לבית הדין האזורי.

7.                  ביום 29.1.08 הגיש המערער לבית הדין האזורי - באמצעות בא כוחו דאז - בקשה ראשונה למתן צו מניעה זמני (בש"א 561/08). הבקשה נמחקה נוכח אי התייצבות המערער ותוך חיובו בהוצאות, והוגשה בשנית ביום 3.3.08 (בש"א 1225/08). בית הדין קבע כי יידרש לבקשה רק לאחר הגשת תביעה עיקרית, ובהתאם הוגש כתב התביעה ביום 20.3.08. בקשה נוספת לסעד זמני הוגשה ביום 11.5.08 (בש"א 2360/08), אך נדחתה נוכח אי התייצבות המערער ובהתחשב בשיהוי בהגשתה ובשאלות המשפטיות שהיא מעוררת.

הסעד היחידי לו עתר המערער במסגרת כתב התביעה הינו " צו מניעה קבוע המבטל את החל"ת של התובע והשבתו לעבודה סדירה". המערער לא עתר לקבלת סעדים חלופיים כלשהם, לרבות סעדים כספיים. 

הוראותיו הרלוונטיות של ההסכם הקיבוצי

8.                  ההסכם הקיבוצי הרלוונטי הינו "הסכם עבודה קיבוצי משולב לנהגים השכירים בחברת דן", אשר נחתם ביום 6.4.03 בין המשיבה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) וועד הנהגים השכירים ב"דן" (להלן: ההסכם הקיבוצי). ההסכם הוחל על כלל "הנהגים השכירים הקבועים" במשיבה, ובכללם המערער (במאמר מוסגר יצוין כי לא הוגשה ראיה כלשהי המעידה כי ההסכם נרשם כהסכם קיבוצי, אך שני הצדדים התייחסו אליו כאל הסכם קיבוצי לכל דבר ועניין).

9.                  פרק ג' להסכם הקיבוצי, שכותרתו "הנהגים בחברה", קובע בין היתר את ההוראה הבאה:

" על הנהגים אשר החלו לעבוד בחברה עד לתאריך 30.6.1996 אך החלו בהליכים לקביעות יחולו כל תנאי ההסכם הקיבוצי וניתנת להם הבטחת תעסוקה במקצועם עד גיל הפרישה (להלן: "רשת ביטחון תעסוקתי") והכל בכפוף להוראות ההסכם הקיבוצי" (סעיף 1; להלן - סעיף הביטחון התעסוקתי; סעיף נוסף מקנה "רשת ביטחון תעסוקתי" לנהגים ותיקים שהחלו עבודתם טרם יום 23.9.98, וזאת החל מיום 1.5.03).

10.              פרק ח' להסכם הקיבוצי, שכותרתו "תנאים סוציאליים", מתייחס בין היתר להסבה מקצועית של נהגים, וקובע כדלקמן:

" נהג שכיר, אשר החברה מעוניינת להסב את מקצועו והנהג השכיר הסכים לכך, תשא החברה בהוצאות הלימוד" (סעיף 27);

" נהג שכיר שנשלל רישיונו בנהגות עקב עבירת תנועה כתוצאה מעבודתו בחברה, על הנהלת החברה לשבצו בעבודה מתאימה ולפי צרכי החברה, בהתאם לנסיבות. החברה תשא בכל הוצאות המשפט, במקרים בהם נגזר על הנהג עונש מאסר, ישולם שכרו על ידי ההנהלה, בהתאם לשכרו המשולב כנהוג לגבי חברים. שכר בעבודה מתאימה: נהג שכיר שיעבור על פי הוראות ההנהלה לאגף אחר יקבל את שכר היסוד + המדורגת" (סעיף 28(א));

" במקרים חמורים, כאמור בסעיף 137 לתקנון המשמעת לעובדים שכירים (שלא הוגש לתיק בית הדין - ס.ד.מ), תהיה החברה רשאית לדרוש פיטוריו של העובד השכיר. במקרה של חילוקי דעות יחול פרק י"ג להלן הדן ביישוב חילוקי דעות" (סעיף 28(ב)).

11.              פרק י"א להסכם הקיבוצי, שכותרתו "פיטורים ופיצויים", עוסק באפשרות לפטר נהג שכיר, וקובע כדלקמן: