ברייב נ' אסייאג

פסק דין

1.עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ב 20.8.2010.

2.לטענת התובע, התאונה התרחשה כאשר הנתבע, שנהג ברכב מסחרי, ביקש לבצע פניית פרסה, אולם עשה זאת מתוך הנתיב הימני ובהפתעה. כתוצאה מכך נגרמה התאונה.

3.לטענת הנתבע, הוא אכן ביצע פניית פרסה אולם דווקא רכב התובע נסע בחוסר זהירות ולכן פגע בו מאחור.

4.במעמד הדיון שמעתי את שני הנהגים המעורבים. כמו כן, התובע הציג בפני תמונות שצילם בטלפון הסלולארי וגם סרט וידאו שצולם באותו אופן.

5.התובע חזר על גרסתו לפיה הנתבע ביצע פניית פרסה מתוך הנתיב הימני. התובע הצביע על פגיעות ברכב הנתבע באזור הגלגל האחורי מעל הכנף האחורית שמאלית.

6.הנתבע הודה שביצע פניית פרסה ואולם הדגיש שביצע את פניית הפרסה מתוך הנתיב השמאלי. כאשר עצר בתמרור עצור פגע בו, כך לגרסתו, רכב התובע מאחור.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מעדיף את גרסת התובע. ראשית, התרשמתי לחיוב מגרסתו של התובע. שנית, מיקומי הנזק תומכים באופן חד משמעי בגרסת התובע. רכב התובע נפגע באזור מוקד החזית ואילו רכב הנתבע נפגע באזור הכנף האחורית מעל הגלגל האחורי שמאלי. בכך יש ללמד שאכן בוצעה פניית פרסה אולם הפנייה לא בוצעה מתוך הנתיב השמאלי, שכן אחרת לא ניתן להסביר את הפגיעה באזור צד שמאל ברכב הנתבע.

8.בנסיבות אלה, אני קובע שהאחריות המלאה מוטלת על הנתבע, בכך שיצר את הסיכון, ביצע פניית פרסה, אולם לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים.

9.לעניין הנזק – נזק התובע הוכח לפני באמצעות חוות דעת שמאי וחשבונית שכר טרחת שמאי. אני מחייב את הנתבע בנזק שנגרם לרכב התובע, בסך 3,942 ₪ (כולל עלות שכר טרחת השמאי).

10.לא מצאתי ממש בדבר טענות הצדדים והן נדחות.

11.סוף דבר – התביעה מתקבלת. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 3,942 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום אירוע התאונה (ה-20.8.2010). בנוסף, אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט בסך 800 ₪. במסגרת פסיקה זו הבאתי בחשבון גם את הדיון אליו לא התייצב הנתבע. המזכירות תעביר את הסכום שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט בסך 1500 ₪. סכום זה ייזקף בראש ובראשונה על חשבון הוצאות המשפט והיתרה תיזקף על חשבון פסק הדין.

בקשת רשות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תשע"א, 27/06/2011 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט