ברזילי נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מקומיים בת"א (כב' השופטת טל לוי) מיום 18.7.2011 אשר ניתנה בתיק 3/11/0001192, אשר דחתה את בקשת המערערת להישפט באיחור.

בקשת המערערת מתייחסת להודעת תשלום קנס אשר נרשמה לחובתה ביום 18.3.2010, בגין עבירה על סעיף 1 לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983. בדו"ח צוין כי היא עישנה סיגריה בשטח קניון. המערערת היתה צריכה להגיש בקשה להישפט בהתאם לסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב תשמ"ב-1982) או להגיש כל בקשה אחרת סמוך לקבלת הודעת תשלום הקנס, אך לא עשתה זאת. גם מדבריה שנשמעו היום וגם בבקשה שהגישה לביהמ"ש לעניינים מקומיים, אין הסבר לכך שהבקשה להישפט הוגשה רק בחודש מרץ 2011, וזאת מעבר לעובדה שרק באותו מועד נודע לה שהוטל עיקול על חשבונה בגין הדו"ח.

טענת המערערת לגופו של עניין היא הטענה שלא היתה צריכה לקבל הדו"ח מאחר שעישנה סיגריה אלקטרונית ולא סיגריה אמיתית. טענות מסוג זה יש להעלות בביהמ"ש קמא כאשר מוגשת בקשה להישפט, דבר שלא נעשה כאן בזמן אמת אלא רק לאחר שכבר ננקטו הליכי הוצל"פ ע"י המשיבה. כב' השופטת קמא כתבה בהחלטתה כי בבקשה שהוגשה ע"י המערערת או בתשובה לתגובה שהוגשה מטעם המערערת, לא ניתן לראות כל הצדקה לכך שלא שילמה במועד את הקנס או פעלה לביטול ההודעה או הגישה בקשה להישפט. בשים לב לכך שהמערערת לא פעלה בהתאם למועדים הקבועים בחוק ועובדת הקנס היתה ידועה לה (שכן המערערת לא מכחישה את העובדה שהיא קיבלה את הודעת הקנס בו במקום), נדחתה הבקשה.

המערערת לא יכלה להציג גם בפניי בקשה אשר הוגשה על ידה לביהמ"ש לעניינים מקומיים, לפני חודש מרץ 2011. למעשה ניתן להבין מדבריה שהיא סברה שתזומן לדיון והמתינה לקבלת מועד לדיון. ממילא לא נקבע מועד לדיון והיא לא זומנה לדיון כלשהו כיוון שהיא לא הגישה בקשה להישפט.

בנסיבות אלה, משלא הוגשה על ידיה בקשה להישפט מבעוד מועד ובפועל אין לה נימוק המצדיק הארכת מועד, למעט טענתה ולפיה היא סברה שתזומן לדיון, לא נפלה שגגה כלשהי בהחלטת כב' השופטת קמא, ודין הערעור להידחות.

לסיכום:

בנסיבות אלו הערעור ידחה.

הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם.

ניתנה והודעה היום י"ט חשון תשע"ב, 16/11/2011 במעמד הנוכחים.

אביגיל כהן, שופטת

הוקלד על ידי: ענת ששה