ברגרזון ואח' נ' אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1.        מפרק של חברה קיים חקירות במסגרת הליך הפירוק מכוח סמכות חקירה שהואצלה לו על-ידי בית המשפט. האם נושה של החברה זכאי לעיין בפרוטוקולים של החקירות לאחר שאלה הסתיימו והוגש דו"ח החקירה על-ידי המפרק? כמו כן, האם יש מקום לדין שונה במקרה שבו אושר הסדר נושים? אלו בתמצית השאלות שבהן התבקשנו להכריע.

רקע עובדתי וההליכים עד כה

2.        מקורו של הערעור הוא בהליכי הפירוק של חברת בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (להלן: החברה). לצורך הכרעה בסוגיה העולה בערעור איני צריכה להידרש לכל הליכי הפירוק, ודי יהיה בתיאור של עיקרי הדברים. בחודש אוגוסט 2008 קרסה החברה וביום 20.8.2008 ניתן צו פירוק זמני בעניינה. בהמשך לכך, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר מונו כמפרקים הזמניים שלה (להלן: המפרקים). כמו כן, עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס מונה ככונס הנכסים הזמני של החברה (להלן: הכונס הזמני). לאחר מכן, ביום 20.12.2009 ניתן צו פירוק קבוע לחברה והמפרקים מונו למנהלים המיוחדים שלה.

3.        במסגרת הליכי הפירוק הוגשו למפרקים תביעות חוב רבות, ובהן תביעת חוב של פז חברת נפט בע"מ (להלן: פז), מי שהייתה בעבר בעלת השליטה בחברה עד אשר מכרה את זכויותיה לאיש העסקים יוסף חושינסקי ז"ל (להלן: חושינסקי). יצוין כבר עתה כי במסגרת הליכי הפירוק ערכו המפרקים חקירות של נושאי משרה ובעלי תפקיד בפז, בין השאר נוכח טענות שעלו באשר לחובות לכאורה של פז לחברה הנעוצות באופן מכירתה לחושינסקי.

4. לאחר דרך ארוכה והתדיינויות נוספות אושר בסופו של דבר הסדר נושים לחברה בהחלטתו של בית משפט זה מיום 22.12.2013 (רע"א 8404/13, השופט י' עמית). בהחלטה זו נקבע כי "מובן כי ככל שנותרו עניינים פתוחים בתיק הפירוק, הם ידונו על ידי בית משפט קמא" (שם, בסעיף 12).

5.        בהתאם להחלטתו של השופט עמית, לאחר אישורו של הסדר הנושים, נדרש בית המשפט המחוזי למספר נושאים שנותרו תלויים ועומדים בפניו בקשר לפירוק (פר"ק 2325/08). אחד מעניינים אלה הוא העומד במרכז הערעור. הכוונה היא לבקשה שהוגשה עובר לאישורו של הסדר הנושים על-ידי המשיבה, אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ (להלן: המשיבה), שהייתה אחת מנושי החברה. המשיבה ביקשה לקבל העתקים מהפרוטוקולים של החקירות שנערכו לנושאי המשרה ובעלי התפקידים בפז.

6. בית המשפט המחוזי (השופטת מ' אגמון-גונן( קיבל את הבקשה. בית המשפט המחוזי השתית את פסק דינו על חובות האמון המוטלות על המפרק, כמו גם על מעמדו כידו הארוכה של בית המשפט. עוד הפנה בית המשפט המחוזי לסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש] (להלן: פקודת החברות או הפקודה) המקנה לבית המשפט סמכות לחקור כל אדם. בית המשפט המחוזי עמד על כך שאילו היו החקירות מתנהלות בבית המשפט היה חל עליהן העיקרון של פומביות הדיון. בית המשפט המחוזי ציין כי אחד הנימוקים המרכזיים לפומביות הדיון הוא קיומם של פיקוח ובקרה על תקינות ההליך המשפטי, וסבר כי נימוק זה רלוונטי גם בהקשר הנוכחי. בית המשפט המחוזי הסביר כי לצד הפיקוח והבקרה של בתי המשפט ושל כונס הנכסים הרשמי על המפרקים, הפיקוח האפקטיבי ביותר הוא זה של בעלי העניין, הם הנושים. על כך הוסיף בית המשפט המחוזי כי מנגד לא עומדים טעמים טובים המצדיקים את סיוגה של פומביות הדיון. בית המשפט המחוזי אף ציין כי בע"א 2907/90 מיכלמן נ' זיו, פ"ד מו(4) 725 (1992) (להלן: עניין מיכלמן) הוכרה זכותם של נושים לעיין בדו"חות של המפרק על החקירות שערך, והוסיף כי לשיטתו אין להחיל דין אחר על הפרוטוקולים עצמם. לבסוף, בית המשפט המחוזי מצא משנה צידוק לתוצאה שאליה הגיע בתפיסה של "מהפכת השקיפות" החוצה תחומי משפט, ומתבטאת אף בדיני חופש המידע. בית המשפט המחוזי עמד על כך שכלל היסוד בנוגע לחופש המידע הוא כי המבקש אינו חייב לנמק את בקשתו לחשיפת המידע, וכי מבחינה זו אין קושי בכך שהמשיבה לא הצביעה על האינטרס שלה בגילוי המידע.

הערעור