ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
37505-12-10
26/07/2011
|
בפני השופט:
נאוה ברוורמן
|
- נגד - |
התובע:
יצחק צבי בר
|
הנתבע:
1. סגל זיו 2. מנורה חברה לביטוח- מ. טיקוצקי סוכנות לביטוח
|
פסק-דין |
פסק דין
מונחת בפני תביעה כספית על סך של 3,995 ₪, שעניינה בתאונת דרכים.
רקע:
ביום 19/12/10 בעת שנסע התובע ברכבו, בקטנוע על כביש 4 מצומת מסובים לכיוון מחלף אלוף שדה, התרחשה תאונת הדרכים (להלן: "התאונה").
עיקר טענות הצדדים:
לטענת התובע נסע במסלול הימני מתוך 3 מסלולים המיועדים לפניה שמאלה בלבד, בעוד נתבע 1 נסע לימינו במסלול המיועד לפניה ימינה כאשר לפתע סטה נתבע 1 ממסלולו ופגע ברכבו.
לשיטתו כניסת הנתבע למסלול נסיעת התובע היתה פתאומית, מהירה, ולא לוותה באיתות כנדרש לפי חוק.
לפיכך, בנסיבות האמורות לטענת התובע האחריות לתאונה מוטלת לפתחן של הנתבעים, ומשכך עליהן לשפותו בגין הנזקים שאירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.
לטענת הנתבעים – נתבע 1 נסע במסלול נסיעתו ופנה לנתיב השמאלי גם כן, אולם האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע.
לחילופין מבקשים שלא לשפות בגין כל הנזקים להם טוען התובע.
דיון והכרעה:
סלע המחלוקת בתיק דנן נסובה סביב השאלה מי אחראי לקרות התאונה, ולאחר מכן תיבחן שאלת הנזק, אם בכלל.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני מצאתי כי גירסתו של התובע מהימנה, אולם לא ניתן להתעלם מכך כי גם עליו מוטלת האחריות לקרות התאונה, ולפיכך הנני קובעת כי עליו לשאת בנזק המוכח בהשתתפות של 40%.
אמנם עסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט לא כפוף לסדרי הדין הרגילים, אך עדיין חל הכלל "המוציא מחברו עליו הראייה".
בענייננו, כעולה מהעדויות, התובע נסע בנתיב כפי שתואר בפני על ידו, ולפתע סטה הנתבע 1 ממסלולו. אכן כאשר עובר נוסע מנתיב לנתיב, עליו לנהוג בזהירות ולבדוק שאכן הנתיב פנוי.
אולם הרכב הנוהג באותו נתיב, לשים לב לכל המתרחש בכביש וכפי שהובא בפני הפגיעה ברכבו של הנתבע, הינה בחלק השמאלי, דהיינו בדלת האחורית, והפגיעה של האופנוע הינה בחלק הקידמי ימני, אזי שני הצדדים היו אשמים בקרות התאונה אך בחלקים שונים.
קבלת התביעה:
משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הצדדים, עתה יש לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע.
התובע תמך את נזקיו בסך של 2,147 ₪ בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחוות דעת בסך של 348 ₪.
לעניין אובדן ימי עבודה, אלא לא הוכחו בפני לפיכך דינם להדחות.