בקשה להשבת שיק שניתן במהלך הליך של הוצאת מיטלטלין

בפני בקשה של צד ג', הגב' XXX, להשבת כספים בצורת המחאה אשר נמסרה לזוכה בתיק במסגרת פעולת הוצאת מיטלטלין מדירתה, ברח' XXX, ראשל"צ (להלן: "רח' אז"ר).

תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד החייב, XXX, הוא בנה של צד ג', כאשר בעת פתיחת התיק צוין כי החייב מתגורר בכתובת הנ"ל ואכן קיים אישור מסירה בתיק לחייב בכתובת הנ"ל כאשר האזהרה נמסרה לאמו אשר סירבה לחתום וזאת מיום 02.01.12.

יחד עם זאת, ולא ברור מדוע, בתיק ההוצאה לפועל מצוין כי כתובתו של החייב הינה ברח' ירושלים 38/7 ראשל"צ.

ביום 03.02.12, בוצע הליך של עיקול ברח' אז"ר כאשר מההודעה עולה כי הודעת העיקול "הונחה בתיבת דואר", שכן המקום היה נעול.

ביום 26.02.12 הגיעו מעקלים, מובילים ושוטר מטעם ב"כ הזוכה, לדירה ברח' אז"ר לביצוע הוצאה של מיטלטלין, ומדו"ח ההליך עולה כי החייב היה באותה עת בדירה ומסר "אין לי כסף ואני לא חייב/ יש לי פסק דין הצהרתי".

עוד צוין, ע"י המבצעים כך- "לאחר המתנה של 3 שעות התקבל דרך בנק פועלים סניף 572... מספר שיק... ע"ס 18,222 ש"ח לפירעון 26.02.12...".

ביום 27.02.12 הוגשה הודעה למזכירות ההוצאה לפועל ליישום החלטת בית המשפט השלום בראשון בתיק ה"פ 48365-02-12, לפיה עוכבו הליכי ההוצאה והמכירה של המיטלטלין ברח' אז"ר בכפוף להפקדת ערבויות כאמור בהחלטה.

מזכירות ההוצל"פ עיכבה ההליכים לעניין הוצאת מיטלטלין.

ביום 04.03.12, הגישה צד ג', אמו של החייב, בקשה להשבת השיק שניתן כאמור לידי המעקלים, בטענה כי החייב אינו מתגורר עמה, אלא ברח' פנינה ומשה 5 ראשל"צ.

לטענתה "שני מעקלים מטעם ההוצל"פ אשר התנהגו אלי בגסות ואיימו שאם לא אתן להם 18,000 ש"ח בו במקום, יעקלו חפצים מדירתי. למרות הסברי עמדו המעקלים על שלהם, בלית ברירה נתתי להם שיק שלי ע"ס 18,000 ש"ח, ומיד שעזבו נתתי הוראת ביטול".

באותו המועד ניתנה החלטה ע"י הח"מ כי אין להגיש השיק האמור לביצוע וזאת עד למתן החלטה אחרת, לאחר קבלת תגובת הזוכה.

במסגרת תגובתו, השיב ב"כ הזוכה, כי ניתן להוכיח כי החייב מתגורר ברח' אז"ר, הן עפ"י אישור המסירה והן עפ"י הצהרתו בפני הזוכה. לדבריו צד ג' לא טרחה להודיע ו/או לבצע כל פעולה לשם הצהרה כי המיטלטלין הינם בבעלותה - לא מיום מסירת האזהרה בתיק ולא מיום ביצוע פעולת העיקול ברישום בכתובתה, ורק עת הגעת המעקלים לדירתה, פנתה לבית משפט להוצאת פסק דין הצהרתי בעניין.

עוד הוסיף, כי השיק שניתן ע"י צד ג' היה בתמורה ל "ביטול פעולת הוצאת המעוקלים", כך שלטענתו חובה על צד ג' לכבד שטר אשר ניתן בתמורה.

לדבריו היה על צד ג' לעתור בבקשה לפסק דין הצהרתי, בדבר בעלות על המיטלטלין שהיו מוצאים מביתה "ואז במקרה שבית המשפט היה נעתר לו, היו מוחזרים לה".

בתגובה נוספת, שמסר ב"כ הזוכה ביום 13.05.12, טען כי בידי צד ג' לא קיים פסק דין הצהרתי לעניין בעלות על המיטלטלין וגם פנייתה לבית המשפט נעשתה לאחר שהמעקלים הופיעו ברח' אז"ר.

בגין השיק נפתח תיק הוצל"פ לביצוע, כאשר הזוכה הנה עו"ד XXX, השיק הוצג לפרעון ביום 28.02.12 (לאחר שניתנה החלטה של בית משפט השלום בדבר עיכוב ההליכים) וביום 10.03.12 נפתח תיק ההוצל"פ - הגם שניתנה החלטה על ידי שלא לעשות כן.

ב"כ הזוכה טוען כי צד ג' תוכל לטעון טענותיה כנגד השטר, במסגרת תיק ההוצל"פ החדש.

במסגרת סמכויותיי אדון בכל הנוגע לתקינות התנהלות הליך העיקול/הוצאה שנעשה מכוח חוק ההוצאה לפועל, והאם קבלת השיק עצמו נעשתה כדין ובהתאם. זאת - להבדיל מהזקקות לטענות המועלות כנגד ביצוע השטר, כגון בהליכי התנגדות בפני הערכאה המוסמכת.