בקשה בתיק ת"צ 19337-03-12

משיבה 1 (להלן: המשיבה) מייצרת ומשווקת אלבומי מדבקות שונים המיועדים לילדים ולנוער. בין היתר היא מוציאה לאור סדרה בשם ,סופרגול' שבה יוצא לאור פעמיים בשנה אלבום שנושאו שחקני כדור-רגל - הוא האלבום שת"צ 193209-03-12 עוסקת בו. 'Angry Birds', האלבום שעליו סבה ת"צ 19337-03-12, הונפק פעם אחת בחודש ינואר 2012 והתמקד בדמויות מתוך משחק וידאו. את שני האלבומים יש למלא באותה שיטה: בעמודיהן משבצות ובתוכן סימנים (מספר, אות, שם וכיוצא באלה). בכל אחת מהן האספן נדרש להדביק את המדבקה המסומנת באותו סימן ומציגה את הדמות הרלוונטית (למשל, דיוקנו של ספורטאי). מעטפות המכילות שש מדבקות מוצעות למכירה בפרק זמן מוגדר, ומי שמצליח להשלים את מילוי האלבום כולו או סדרה מסוימת בתוכו זכאי להשתתף בהגרלה נושאת פרסים.

לטענת המבקשים, הם נוכחו לדעת כי מדבקות מסוימות, המכונות ,אסים', ניתן לרכוש רק בלוויית מוצר אחר (עיתון, מאכל וכיוצא באלה) או אגב הזמנת שירות כלשהו מחברות אחרות, וזאת בלי שהדבר נרשם מפורשות על-גבי המעטפות או כריכת האלבום באופן שיוכלו לדעת זאת בטרם יחליטו אם לרכוש את האלבום אם לאו. לאחר שקנו את האלבום וילדיהם החלו לאסוף את המדבקות לא נותרה להם בררה אלא לרכוש את המוצרים המזכים באסים, משום שחששו לאכזב אותם. עילות התביעות הן הפרת סעיף 2 (,,איסור הטעיה'') לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנה 3 לתקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א-1991, וכן עשיית עושר ולא במשפט. בכתב התביעה בת"צ 193209-03-12 הוערך הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בסך      13,720,000 ש"ח, שהוא 20% מעלות האלבום (0.98 ש"ח) כפול מספר האלבומים שהמשיבה מפיקה בשנה כפול שבע שנים. סכום התביעה בת"צ 19337-03-12 הוא 2,940,000 ש"ח.

המשיבות השיבו כי האסים מופצים למשך תקופה ששבועיים או שלושה לקראת סופה הם נמסרים במקומות שונים לרוכשים את המעטפות הרגילות, גם ללא הצורך לרכוש את המוצר הנלווה, ועובדה זו מפורסמת בהרחבה - לדוגמה, ברשת חברתית במרשתת ובמודעה גדולה במדור הספורט של יומון נפוץ. לגרסת המשיבות, במרבית הפרסים ניתן לזכות אף אם האלבום אינו כולל את אותן מדבקות. תנאי המשחק מופיעים בתקנון וגם בתקנון מקוצר, אך המשיבות גרסו כי מכל מקום הילדים מכירים את הכללים להשלמת האלבום ועיון בתקנון אינו נחוץ להם לשם כך. כמו-כן העלו המשיבות טענות משפטיות, כגון השתק פלוגתה ומעשה בית דין שנוצר בת"א (מחוזי ת"א) 1311/02, תובענה נגדן ונגד מנהליהן אשר התבססה על אותה עילה ויושבה בהסדר פשרה. המבקשים דכאן, נטען ככלל, נעדרים עילת תביעה נגד משיבה 2 וגם חוק תובענות ייצוגיות אינו מתיר להגיש את התובענות נגדן, ואכן בהסדר הפשרה הסכימו הצדדים ששמה יימחק מהתובענות ומן הבקשות לאשרן ושהתביעות נגדה תידחינה.

לאחר שני דיונים שבהם העלו הצדדים איש-איש את טענותיו ובית המשפט חידד את השאלות המשפטיות שהתיקים מעוררים, הוגש ההסדר המקורי ואז הוריתי על פרסומו ועל קבלת עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה. הלה השאיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, ורק העיר הערה שאזכיר בהמשך. מאוחר יותר הוגשו הסדר מתוקן וכן הבהרות. ה,,אלבום'' שיוזכר להלן הוא ,סופרגול', אך ההסדר נועד ליישב את המחלוקות בשני התיקים, שאחד מהם נוגע כאמור לאלבום אשר הופץ חד-פעמית בהיקף מצומצם.

חבר בקבוצה יהיה כל מי שרכש במשך שבע השנים שחלפו מיום הגשת התביעה את האלבומים, את מעטפות המדבקות או את המוצרים והשירותים השונים לצורך השגת האסים. התובענות מעוררות שאלות של עובדה ושל משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובין היתר:

o       האם די בתנאים המפורטים בתקנון המשחק כדי להיחשב גילוי נאות ומספיק בדבר השגת האסים באמצעות רכישתם של מוצרים שונים;

o       האם די בשבועיים האחרונים של המבצע כדי להשיג את האסים שלא ברכישת מוצרים נלווים;

o       האם האמור בתקנון המקוצר מבהיר כדבעי את תנאי רכישת האסים, והאם הוא נגיש לציבור יותר מן התקנון המלא;

o       בהנחה שהתקיימה עוולת ההטעיה - מהו הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, ובין השאר, מה מספר החברים שהיו נמנעים מרכישת האלבום אילו ידעו מראש את תנאי התקנון; אילו מהם היו מסתפקים בפרטים האחרים ונמנעים מרכישת המוצר הנוסף כדי להשיג את האס; אילו מהם היו ערים לתנאי התקנון גם בלי לקראו.

ואלה עיקרי ההסדר, שחלקו כבר יצא לפועל במהדורת האלבום שהפצתה החלה בחודש ספטמבר 2013:

התקנון המקוצר יתוקן כך שיובהר בו כי את האסים ניתן להשיג ברכישת המוצרים שיפורטו שם עד לתאריך שיצוין שם. כן יצוין התאריך שממנו והלאה יהיה ניתן לקנות את האסים בלא המוצר הנלווה. סעיף זה יופיע גם בשוליהם של עמודי הפרסום באלבום. התקנון המלא יפורסם באתר המרשתת של המשיבה ובעמוד שהיא מנהלת ברשת החברתית פייסבוק. היועץ המשפטי לממשלה, יצוין, מצא לנכון להעיר כי עמידה בדרישת התקנון היא חובה על-פי דין ואינה בבחינת הטבה לציבור, ועל כך אין חולק. הסדר זה נועד להוסיף ולהנגיש את התקנון ביתר נוחות לחברי הקבוצה.

הואיל ואת כל חברי הקבוצה אין אפשרות לאתר, משום שכ-85% מהאלבומים מחולקים חינם והיתר נקנים תמורת כסף מזומן, הציעו הצדדים ליתן הטבות לאספנים כדלקמן: כל רוכש של מעטפת מדבקות לאלבום שהפצתו החלה באוקטובר 2013 יקבל במתנה ,,מעטפת זהב''. מלאי מעטפות הזהב יוגבל ל-500,000, ולפי שמחיר כל מעטפה כיום הוא 5 ש"ח, שווי ההטבה עולה כדי הסך של 2,500,000 ש"ח. נוסף על כך תרים המשיבה תרומה לקהילה:

לצורך ההסדר וכדי לעודד אורח חיים בריא, התקשרה המשיבה עם הפורום הישראלי לאורח חיים בריא, והקצתה לו כפולת עמודים באלבום ושטח פרסום באתר המרשתת שהיא מפעילה ובעמוד שלה בפייסבוק. כן התחייבה המשיבה לשנות את תנאי הפרסום של משווקות המזון המפרסמות את מוצריהן באלבום ולהמליץ להן להוסיף לפרסומיהן הערות בדבר הצריכה הנכונה שלהם. תרומה נוספת מגולמת ב-500 כרטיסי כניסה ללא תשלום למשחקי חצי הגמר והגמר בטורניר גביע המדינה בכדור-רגל לעונת המשחקים 2013/14. את הכרטיסים יחלק המרכז על שם שניידר לרפואת ילדים בפתח-תקווה ל-250 משפחות של ילדים חולים (שני כרטיסים לכל משפחה).

אני סבורה כי ההסדר, לאחר שתוקנו בו התיקונים הנדרשים, ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין. זאת, ולו מן הטעם שלעומת טענתם של המבקשים כי רק לאחר שרכשו את האלבומים התבררו להם תנאי המשחק, עולה מהראיות אשר הונחו לפני בית המשפט כי הרוב המוחץ של האלבומים מחולקים חינם-אין-כסף - ומכאן שאספנים רבים אינם נדרשים להוציא אגורה מכיסם כדי להתוודע לכללים. עובדה נוספת המצמצמת את גודל הקבוצה היא שבפרסים יכולים לזכות גם מי שמילאו רק חלק מהאלבום ולא הדביקו בו את האסים. מאחר שמהדורות דומות של האלבום מופצות מדי שנה, וכללי המשחק אינם משתנים, חזקה על חלק בלתי מבוטל של המשתתפים כי הם כבר מוכרים להם, באשר אין הם ממלאים את האלבום בפעם הראשונה. ובל נשכח כמובן את אלו שאדישים כלפי התנאי הכורך את השגת האס ברכישת מוצר אחר. נוכח כל אלה סביר מאוד להניח כי שיעור חברי הקבוצה שווה ערך לאחוזים בודדים מכלל האלבומים המונפקים לציבור. בנסיבות אלו, שבהן תוקן והובהר התקנון המקוצר, פיצוי לציבור שערכו למעלה מ-2.5 מיליון ש"ח נראה לי הוגן וסביר ואיני רואה טעם למנות בודק להסדר, אשר שכרו כרוך בהוצאות שלא לצורך. עם זאת אני מורה לפרסם את התקנון המקוצר בכל עותק של האלבום, ולא כפי שכתבו הצדדים בהגדרת ,,התקנון המקוצר'' בסעיף א1 להסכם (,,עשוי להופיע [...] באחד מעמודי האלבומים [...]'').

הצדדים המליצו לפסוק לכל אחד מהמבקשים גמול בסך 10,000 ש"ח, ולבאי-כוחם - 65,000 ש"ח, בצירוף מס ערך מוסף, כשכר טרחה. בהתחשב בשווי ההטבה ובתרומה שהרימו התובענות לציבור, גם המלצה זו סבירה והוגנת.