בתיק זה הוגשה בקשה לפסול את רשיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות.
הבקשה נדונה בפניי הבוקר בנוכחות ב"כ הצדדים. המשיב עצמו לא התייצב עקב מחלה לפי הנטען.
כידוע, בטרם החלטה בבקשה מעין זו יש לבחון את טיב הראיות כנגד המשיב ואת המסוכנות שבהמשך נהיגתו.
ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אך הפנה לסימני שאלה בהקשר להשגחה על המשיב מרגע עיכובו ועד לבדיקה עצמה.
עיינתי בחומר שהגישה המבקשת ונחה דעתי כי קיימות לעבירה ראיות לכאורה ואף למעלה מכך. מעבר לתוצאות הבדיקה עצמה, המשיב אישר שתיית שלושה בקבוקי בירה בטרם הנהיגה, ואף כשל בבדיקת המאפיינים. לעניין ההשגחה על המשיב אמנם לא הוצג מזכר נפרד, אולם השוטר שטיין ציין בטופס כי השגיח על המשיב עד העברתו לשוטר פולק וזה ציין בטופס השגחה על המשיב עד לבדיקה.
אין צורך לשוב להזכיר ולהסביר את חומרת העבירה והסיכון הכרוך בנהיגה בשכרות. במקרה זה אין המדובר בשכרות סטטוטורית בלבד המתבטאת ברמת אלכוהול שמעבר למותר בחוק, אלא שלצד רמה גבוהה מאוד של אלכוהול בכמות העולה פי כמה על המותר, קיימות כאמור אף ראיות להשפעה בפועל של האלכוהול על הנהיגה וכשלון בבדיקת המאפיינים.
אין חולק כי הפסילה עד תום ההליכים אינה בבחינת מקדמה על חשבון העונש, אלא שהיא דרך להגן על הציבור מעבירות נוספות עד להכרעה בדינו של נאשם, אשר עדיין עומדת לו חזקת החפות גם אם יש ראיות נגדו. במקרה דנן, יש ראיות לכאורה לעבירה חמורה ומסוכנת, ומדובר בנהג צעיר בעל וותק נהיגה של כשנתיים, אשר אינו יכול להצביע על נהיגה זהירה בעברו אשר יש בה משום איון מסוים של המסוכנות.
מנגד, יש משקל מסוים לטענות הסנגור כנגד הראיות ואף לעובדה כי מדובר במי שפסילתו המנהלית הסתיימה לפני כשבועיים והוא שב לנהוג לאחריה בלא מגבלה.
בנסיבות אלה ראיתי לנכון לאזן בין האינטרס הציבורי לפגיעה בזכותו של המשיב בקבלת הבקשה בחלקה, כך שהמשיב ייפסל מלנהוג לתקופה בת שלושה חודשים נוספים מעבר לפסילה המנהלית בלבד, ולא למלוא התקופה הקבועה בחוק או לתקופה העולה עליה, כפי שעתרה המבקשת.
המשיב יפקיד את רשיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 4.10, בשעות הקבלה במזכירות.