גלנטי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 2.6.18 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום (שיחל מיום 3.6.18), וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק תאונת דרכים שעניינו פגיעה בהולכת רגל אשר תוצאתה קשה.

לטענת ב"כ המבקש התאונה הייתה בילתי נמנעת, שכן הולכת הרגל הלכה על גבי הכביש בשעת החשכה כשהיא לבושה בבגדים כהים, כמו כן היפנתה לוותק נהיגתו הרב של המבקש ולעובדה שמעולם לא היה מעורב בתאונת דרכים.

בדיון, הוסיפה וציינה, כי החלטת הקצין לא פירטה את אותו "היסוד הסביר להניח", כי יוגש כתב אישום וכן הוסיפה עובדה אשר עמדה בסתירה לרשום בבקשה והוא שהולכת הרגל לא חצתה או הלכה על הכביש (כפי שצויין בבקשה בכתב), אלא שעמדה על הכביש.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת בא כוחה , החלטת הקצין בדין יסודה, כאשר הציג בפני בית המשפט סרטון אשר צילם את אירוע התאונה בזמן אמת.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה מעין זו, ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, אם כי, בשלב הנוכחי בו תיק החקירה עדיין מתנהל יש צורך בעוצמת ראיות פחותה מזו שלאחר הגשת כתב האישום ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.