מוחמד נ' מדינת ישראל

כנגד המבקש הוגש דוח לפיו ביום 29.8.18, בשעה 19:00, בכביש המוביל מכביש 79 לשפרעם, ביצע עקיפה מסוכנת, בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף, כשלא היה בסמוך לו בצידו הימני קו קטעים.

ביום 29.8.18 החליט קצין משטרה לפסול את רשיון הנהיגה של המבקש לתקופה של 30 יום וזאת על פי הקבוע בסעיף 47 לפקודת התעבורה.

המבקש עותר לביטול הפסילה המנהלית.

בבקשה צוין כי המבקש נוהג מזה מספר שנים ועברו התעבורתי אינו מכביד. בנוסף, המבקש, העובד כשליח פיצה, זקוק לרישיונו לפרנסת משפחתו והשלילה גורמת לו נזק בלתי הפיך. בדיון שנערך לפני הוסיף ב"כ המבקש כי הצילומים מהמקום מעידים כי לא בוצעה עקיפה בדרך לא פנויה.

ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה, תוך שמפנה לחומר החקירה ולחומרת העבירה. לשיטתה, הנאשם ביצע עקיפה בנתיב הנגדי, רכב שהגיע מולו נאלץ לסטות באופן פתאומי על מנת למנוע התנגשות, ועל כן נשקפת מסוכנות גבוהה מהמבקש. בנוסף הפנתה המאשימה לעברו של המבקש, הנוהג משנת 2015 והספיק לצבור כבר 3 הרשעות קודמות לחובתו.

בהחלטה מסוג זה בוחן קצין המשטרה קיומן של ראיות לכאורה והמסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש (בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, (10.10.02)). כן נקבע כי הפסילה המנהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו. בהתאם להוראת סעיף 48 לפקודה, בית המשפט רשאי לבטל פסילה מנהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור.

בחנתי את ראיות התביעה בהם הדוחות של השוטרים סנא חוגיראת, ופדל חדיד, דוח עיכוב וטופס שימוע, מהן עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת לנאשם. המבקש אף הודה לכאורה בתגובתו לדוח בביצוע העבירה ומסר: "אני מודה, מצטער". כך גם בטופס השימוע מסר המבקש: "עשיתי טעות גדולה. אח שלי בבית חולים. בגלל זה".

בשלב זה בית המשפט אינו מעמיק בראיות, וכל שעליו לבדוק הוא את הפוטנציאל הגלום בראיות, שיש בו כדי להרשיע את הנאשם.

מדוחות השוטרים עולה כי רכב המבקש עקף תוך חציית קו הפרדה רצוף, ללא קו לבן מקוטע מצידו, והרכב המשטרתי נאלץ לסטות ימינה מנתיב נסיעתו, על מנת שרכב המבקש לא התנגש בו.

עיון בפסיקה מעלה כי בנסיבות דומות של קיומן של ראיות לכאורה לעקיפה בדרך לא פנויה ועקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף, החליט בית המשפט להותיר את החלטת הקצין לפסילה לתקופה של 30 יום, על כנה (ראה בפמ (י-ם) 4965-03-15 בועז גנוט נ' מדינת ישראל (21.3.15), ובש (אש') 270/07 ביטון יואל נ' מדינת ישראל (22.7.07).

לעניין מסוכנות המבקש זו עולה מנסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי.