בסון(עציר) נ' ימ"ר מרכז

החלטה

לבקשת ב"כ העורר, הדיון יתקיים בהעדרו של העורר.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תשע"ב, 13/07/2012 במעמד הנוכחים.

יעקב שינמן, שופט

החלטה

בפני ערר על החלטתה של כב' השופטת פרנקל מיום 12/7/12 בה הורתה על המשך מעצרו של העורר עד ליום 15/7/12 שעה 16:00.

העורר נעצר תחילה ביום 10/7/12 בשעה 20:30 בערב והמשטרה מייחסת לו חשד להחזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, וכן עבירה של נהיגה תחת השפעת סם.

העורר נעצר כאשר ברשותו כ- 195 גרם נטו של חשיש, שתי סוליות כל אחת בת כ- 100 גרם כל אחת שהוחבאו בתחתוניו של העורר והכל תוך כדי נהיגה.

ביום 11/7/12 הובא העורר בפעם הראשונה לביהמ"ש. המשטרה טענה כבר אז כי החקירה הסתיימה אך למרות זאת ביקשה הארכת המעצר למשך 7 ימים.

ב"כ העורר התנגד כבר אז למעצר וטען כי יש להורות על שחרורו של העורר לאלתר וכן העורר הודה בחשד להחזקת סם, מסר את הסמים למשטרה ביוזמתו ולא ניסה לשבש את החקירה.

בהחלטתה הראשונה מיום 11/7/12 מצאה כב' השופטת פרנקל כי יש מקום לעצור את העורר עד למחרת, דהיינו עד ליום 12/7/12 מאחר והיא ביוזמתה מצאה, בניגוד לדברי ב"כ המשטרה, לאחר שעיינה בתיק המשטרה, כי היא סבורה שהחקירה לא הסתיימה.

בהורתה על הארכת המעצר ביום אחד כדי לאפשר למשטרה לסיים את החקירה ובעיקר כדי להציב בפני העורר את החשד המיוחס לו בנוגע לסחר בסמים, מפאת אילוצי הזמן, כך מדברי ב"כ המשיבה בפני היום, לא נחקר העורר בשנית, למרות שבוצעו פעולות משטרה אחרות כגון קבלת תוצאות בדיקת השתן.

במהלך הדיון ביום 12/7/12 הגיש ב"כ המשטרה הצהרת תובע ועתר להורות על המשך מעצרו של העורר על מנת לאפשר למשטרה להגיש כתב אישום כשהעורר במעצר.

כב' השופטת פרנקל קבעה מפורשות בהחלטתה, כי צודק ב"כ העורר כאשר טען כי היה על המשטרה לפעול על פי החלטתה ולהשלים חקירת העורר כי בגין השלמת חקירה זו הורתה על המשך מעצרו של העורר בפעם הראשונה.

יחד עם זאת, קבעה השופטת, כי משהוגשה לה הצהרת תובע, ומאחר וכמות הסם שנתפסה אצל העורר איננה, לכאורה, לשימוש עצמי, על פי החזקות הקבועות בחוק, סברה כי יש לאפשר למשטרה להגיש כתב אישום כשהעורר מצוי במעצר, כאשר העילה למעצר לטעמה, זו המצויינת בסעיף 13(א)(2) לחוק, משמע "קיים יסוד סביר לחשד שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם את בטחון הציבור את בטחון המדינה" וכן העילה שבסעיף 17ד לחוק המעצרים משמע: "עילה על בסיס הצהרת תובע".

החלטתה של כב' השופטת קמא אינה ברורה, מחד היא מסכימה כי המשטרה לא השלימה את פעולות החקירה בגינן הוארך המעצר הראשון, ומאידך, היא אף מציינת בהחלטתה כי צודק ב"כ העורר בטענותיו לעניין זה. כאן היה ניתן להבין שהשופטת סבורה כי יש לשחרר את העורר ממעצר אלא שאז היא ממשיכה את החלטתה וקובעת שיש לעצרו "...משהוגשה היום הצהרת תובע ולכאורה בידי החשוד נתפס סם בכמות שאינה לכאורה לשימוש עצמי על פי החזקה שבחוק, אני סבורה שיש למשטרה להגיש כתב אישום בעוד החשוד נתון במעצר וזאת בשל העילה המצויינת בסעיף 13(א)(2) לחוק המעצרים וכן בגין העילה המצויה בסעיף 17ד לחוק המעצרים".

לא ברור לי כיצד סעיף 13(א)(2) קשור לענייננו וכיצד הוא קשור להצהרת התובע שכן, וזאת יש להדגיש, בהצהרת התובע לא דובר על כך שיוגש כתב אישום וכי יש כוונה להגיש כתב אישום בקשר לנהיגה תחת השפעת סם אלא רק בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית (ראה סעיף 1 להצהרת התובע).

אני סבור כי העבירות בהן היה חשוד העורר הינן עבירות חמורות שכן הן בחזקת "העבירות מסוכנות" עליהן חלה חזקת המסוכנות אך אין בכך די. ביהמ"ש שמאריך מעצר ימים על סמך הצהרת תובע צריך לשקול האם יש סיכוי שביהמ"ש שידון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ייענה לבקשה ואם לאו, ובלאו הכי, במסגרת שיקולים אלו עליו לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר. שני אלו לא נעשו בהחלטת כב' השופטת פרנקל ולפיכך אני סבור כי יש מקום לשנותה.

כתב האישום שאמור להיות מוגש כנגד העורר הינו כתב אישום חמור, בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ויש לקחת בחשבון כי לעורר אין כל עבר פלילי ואין כל ראיה בקשר לסחר, בשלב זה, וכפי שפורט לעיל, אין כתב האישום המיועד מכיל את עבירה של נהיגה תחת השפעת סם.

בנסיבות אלו ובהתאם לפסיקה הרווחת, איני סבור כי ניתן לומר בוודאות כי ביהמ"ש יעצור עד תום ההליכים את העורר ולפיכך, באיזון שבין שיקול זה לבין מציאת אלטרנטיבה אחרת למעצר, יש לבדוק את חלופת המעצר, לפחות עד לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים שקרוב לוודאי תתבקש בקרוב. אם אכן יוגש כתב אישום ביום א' הקרוב.

לאור כל האמור לעיל ולאחר שבדקתי את חלופות המעצר האפשריות, והשתכנעתי כי הורי העורר מר ששון בסון, רפ"ק לשעבר במשטרה, ואמו עליזה בסון רס"ב במשטרה) מסכימים לפקח ולהיות ערבים למעצר הבית, אני מורה כדלקמן: