בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פרידמן

לפניי תביעה כספית שהגיש התובע- בנק לאומי לישראל בע"מ לתשלום סכום של 22,873,864 ₪ כנגד הנתבע-מנחם (מיקי) פרידמן, עובד לשעבר בבנק (להלן: "הבנק", "סכום התביעה" ו-"פרידמן" או "הנתבע", בהתאמה) בגין נזקים שנגרמו לבנק כתוצאה ממתן הלוואות ללווים שונים (הלוואות "סולו", קרי- ללא בטחונות) שאושרו ע"י הנתבע בניגוד להנחיות הבנק ונוהליו וזאת במטרה להפקת טובת הנאה ורווח אישי לנתבע (כך נטען).

זה המקום לציין כי בגין מסכת האירועים המפורטת בכתב התביעה הוגש כנגד הנתבע כתב אישום; ההליך האזרחי עוכב בהסכמה עד לקבלת פסק הדין בהליך הפלילי; ניתן פסק דין מרשיע, אשר אושר בבית המשפט העליון; או אז חודשו ההליך האזרחי, והכל כמפורט להלן.

הצדדים ורקע עובדתי נדרש

הבנק הינו תאגיד בנקאי רשום בישראל העוסק בהעמדת אשראי לציבור לקוחותיו. פרידמן החל לעבוד בבנק משנת 1974 וכיהן במספר תפקידים ניהוליים, במועדים הרלוונטיים לתביעה כיהן פרידמן כמנהל הסניף המרכזי של הבנק (מס' 800) ברח' יהודה הלוי בתל אביב וכמנכ"ל חברת הבת- בנק לאומי בריטניה.

בכתב התביעה, כמו גם בכתב האישום שהוגש על ידי המדינה, נטען כי פרידמן ניצל את מעמדו ותפקידו הבכיר ואישר הלוואות חלקן מסוג "סולו", שהן הלוואות ללא בטוחות, במיליוני שקלים ללקוחות שאינם מוכרים לבנק תוך קבלת כספים במזומן לכיסו ותוך הסתרת המידע מוועדת האשראי בבנק, עוד נטען כי דו"חות המצב הפיננסי נשמרו בחדרו של פרידמן ולא הוצגו לבעלי התפקידים בבנק. הלוואות ניתנו על בסיס הצהרת עושר פיננסי מבלי שנכונות ההצהרה נבדקה ואומתה.

התפתחויות ההליכים המשפטיים- פלילי ואזרחי

התיק האזרחי נפתח לראשונה בשנת 2008, במסגרת הליך ת"א 2258/08. ביום 18.1.2009 ניתנה החלטת ביהמ"ש זה לפיה יש לעכב את בירור התביעה עד להכרעת הדין בהליך הפלילי- ת"פ 4123/09 מדינת ישראל נ' מנחם בן אברהם פרידמן (להלן: "ההליך הפלילי") וכי הצדדים יעדכנו את בית המשפט עם מתן פסק הדין הפלילי.