בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א נ' עובדיה ואח'

החלטה

1.בהחלטתי מיום 4.12.13 נדרשתי לבקשת ב"כ התובע להטלת עיקולים זמניים ברישום. פרסתי בהחלטתי הנ"ל שורה של נתונים לחובת התובע, ואלו נימנו בסעיפים 5-2 להחלטתי הנ"ל, ושקלתי נתון לזכות התובע, כאמור בסעיף 6 להחלטתי זו.

2.שיקללתי הנתונים שעמדו לנגד עיניי לנוכח כך. ומשכך סבור הייתי שיש להיענות לבקשה במיעוטה באופן שבנוסף לעיקול הזמני שהוטל על נכס מקרקעין על ידי הרשמת פומרנץ הוריתי על עיקול זמני של נכס הידוע כחלקה 7 בגוש 8022 הרשום בלשכת רישום המקרקעין בנתניה (להלן, גם "העיקול הנוסף"). ואולם הבהרתי שעל ב"כ הנתבע 1 ליתן מידע האם בנכס שעוקל על ידי הרשמת פומרנץ, בגדרו של העיקול הראשון, הוא אכן מתגורר עם בני ביתו אם לאו. ספק זה, שנמנה בסעיף 6 להחלטתי מיום 4.12.13 הנ"ל, הניע אותי ביסודו של דבר להורות על הטלת העיקול הנוסף.

3.לנוכח זאת הונחו בפניי שורה של תשובות ותגובות. מהם שוכנעתי כי בנכס נשוא העיקול הראשון לא מתגורר התובע עם בני ביתו. נתון זה מושך את הכף לביטול העיקול הנוסף.

4.ככל שעסקינן בעיקול הנוסף, ולאחר שורת התשובות והתגובות, נהיר שנעשה בגינו הסכם אופציה שריר, חוקי וקיים. במצב דברים זה אף ב"כ התובע מסכים שהעיקול הנוסף יומר בעיקול אחר על נכסי מקרקעין נוספים שהתבקשו בבקשתו.

5.עתה שומה עליי לערוך מאזן שיקוליי מחדש. מול הנתון המושך את הכף לביטול העיקול הנוסף ולאי הטלת עיקול אחר תחתיו, נזקפת לחובת הנתבע 1 העובדה שגם עתה, בחלוף שבועות וחודשים, עדיין לא המציא הנתבע 1 שומה המאמתת את טענתו שהנכס בגין העיקול הראשון שוויו עולה כדי 4,000,000 ₪ כאשר נטען שהחוב המעודכן היום עולה כדי 2,000,000 ₪ לערך. הערתי בהחלטתי מיום 4.12.13 כי "מטבע הדברים, ומן הסתם עקב הדחיפות הנטענת בבקשה ובתגובה, לא הונחו בפניי דוחות שמאות" (סעיף 5), אינה יכולה עוד לעמוד בחלוף התקופה הנ"ל.

6.וחרף כל אלו החלטתי גם לבטל את העיקול הנוסף וגם לא להמירו בעיקול נוסף אחר באופן שבסופה של דרך יישאר על כנו רק העיקול הראשון שהוטל על ידי הרשמת פומרנץ. מן הנתונים שבפניי, ובגדרם חוזה השכירות בגין נכס זה, אני מתרשם שמדובר בבית דו- משפחתי בן שישה חדרים. דמי השכירות המשולמים עבורו הם בסכום לא מבוטל בסך 7,300 ₪ לחודש. לנוכח כל אלו גם אם האומדן על שוויו הנטען של הנכס אינו עולה כדי 4,000,000 ₪ הרי למיטב שיפוטי אומדנו, למצער, מכסה את החוב הפסוק. כך, גם לנוכח התנהלותו הראויה של הנתבע 1, שבשלב זה לא מעמיק חקר בשאלת סיכויי התביעה ומניח, באופן ראוי לטעמי, את מכלול טיעוניו גם בהינתן שהתביעה כנגדו תתקבל במלואה, הגם שבדרך הטבע הוא אינו סבור כך.

7.לפיכך הנני מורה על ביטול העיקול הזמני על המקרקעין בחלקה 7 בגוש 8022 בלשכת רישום המקרקעין בנתניה. הפועל היוצא מכך גוזר את דחייתה של הבקשה להטלת עיקולים זמניים ברישום מיום 10.10.13. הנני מחייב, איפוא, את התובע לשלם לנתבע 1 הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבע 1 תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.

8.מונחת בפניי בקשת ב"כ התובע מיום 9.2.14 בגדרה הוא חוזר על בקשה מס' 68 שהוגשה ביום 4.2.14. הנני מורה לב"כ הצדדים האחרים ליתן תגובתם לבקשה תוך 10 ימים מיום המצאת החלטתי זו.

9.נדחה לתזכורת מעקב ליום 2.3.14.

10.התיק עצמו קבוע, כידוע, להמשך הוכחות ליום 16.2.14 שעה 9:00 עד 11:00.

11.המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא