בנאמו ואח' נ' מירום ואח'

פסק - דין

תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, בה התבקש בית המשפט להצהיר, כי החלטת ישיבת דירקטוריון של המשיבה 4 (להלן: "החברה"), באשר להקצאת מניות מתוך הון המניות הרשום של החברה, הינה החלטה שהתקבלה שלא כדין ולפיכך היא בטלה וחסרת תוקף.

העובדות בקצרה

המשיבים בעצמם ובאמצעות גופים בשליטתם, חתמו ביום 27.4.98 על הסכם ייזום עם המבקש ועם מר ג'י מרג'ל, שאינו צד לתביעה (להלן: "מרג'ל"), להקמת החברה, במטרה להפעיל מעבדה גמולוגית לבחינת ודירוג יהלומים ואבני חן.

בהסכם נקבע, כי מתוך הון מניות רשום של 34,300 מניות, יחזיקו המשיבים במחצית מהון מניות המוצא של החברה, כאשר החלוקה הפנימית ביניהם העניקה רבע מן ההחזקות למשיבה 3, והיתרה בחלקים שווים למשיבים 1,2. המחצית השניה של הון מניות המוצא של החברה הוחזקה בחלקים שווים, בידי המבקש 1 (רבע) ובידי המבקשת 2 (רבע).

בין הצדדים התגלעו סכסוכים שונים, שאינם נושא התובענה. בין היתר, התקיים הליך בוררות בין מרג'ל לבין החברה, בנוגע לתשלום תמלוגי עבר. ביום 20.5.09 ניתן ע"י הבורר, רו"ח אלכס הילמן, פסק בורר המחייב את החברה לשלם למרג'ל סך של 270,266 דולר, בגין תמלוגים (להלן: "החוב הפסוק").

ביום 11.6.09 נשלחה הזמנה מטעם המשיב 1 לישיבת דירקטוריון של החברה, שעניינה "גיוס דחוף של הון נוסף מבעלי המניות של החברה, לצורך עמידתה של החברה בתשלום תמלוגים למר מרג'ל, כפי שנקבע בפסק הבורר..." (נספח ד' לבקשה).

ההזמנה אף כללה הצעת החלטה, לפיה החברה תקצה מתוך הון מניותיה הרשום והבלתי מונפק, 28,000 מניות רגילות בנות 1 ₪ ע"נ, נגד גיוס סך של 280,000 דולר. ההזמנה הוסיפה ופירטה את המנגנון ליישום ההחלטה וקצבה 48 שעות לבעלי המניות, להודיע על היענותם להצעה.

המבקש 1, אשר ראה בהזמנה ובתוכנה ניסיון נוסף לנטילת השליטה בחברה ודחיקתם של המבקשים מכל סמכות ומעמד בה, הודיע למשיב 1 כי יש לבטלה ולשלם את התמלוגים מתוך כספים המצויים בחברה.

המשיבים החליטו לקיים את ישיבת הדירקטוריון ללא נוכחות המבקשים, וליתן תוקף של החלטה להצעה, כך שהחברה הקצתה 28,000 מניות רגילות מתוך הונה הרשום והבלתי מונפק לטובת בעלי מניותיה, וקצבה את יום 21.6.09 כמועד האחרון בו יוכלו בעלי המניות לרכוש מניות מתוך ההון המוקצה, באופן יחסי לשיעור אחזקותיהם בחברה.

ביום 25.6.09 נרשמה בספרי החברה פעולת הקצאת 28,000 מניות רגילות, שנחלקו בין המשיבים בהתאם לשיעור אחזקותיהם, כך שלאחר ההקצאה המשיבים אוחזים ב- 28,200 מניות מתוך כמות כוללת של 28,400 מניות שהונפקו בהקצאה.

התמלוגים המגיעים למרג'ל הועברו לידיו לאחר רישום פעולת ההקצאה.

טענות המבקשים

המבקשים טוענים, כי ההקצאה נסמכת על שיקולים זרים ולא נועדה אלא לדלל באופן מהותי את אחזקותיהם בחברה, אשר שיעורן עמד על מחצית מהון המניות המוצא של החברה ערב ההקצאה ונפל לשיעור אחזקה של 0.06 מאותו הון.

לדברי המבקשים, ההקצאה, אשר מעמידה את ערך המניה על 10 דולר ארה"ב, מנוגדת לדין והמשיבים 1,2 המשמשים כדירקטורים בחברה, בנוסף למבקש 1, פעלו בניגוד לטובת החברה ו/או כלל בעלי מניותיה.

ביתר פירוט טוענים המבקשים, כי המשיבים הציגו נתונים באופן מגמתי שהוסתרו מעיניהם; החליטו לקיים את ישיבת הדירקטוריון ללא נוכחות המבקש; קבעו את ערך מניות ההקצאה בסך של 10 דולר למניה משיקולי נוחות ובלי להסתמך על חוות דעת חשבונאית וכלכלית; לא פנו לקבלת מימון בנקאי לצורך תשלום החוב הפסוק שנקבע בפסק הבורר, ולא בחנו אפשרויות תשלום נוספות; טענו בעלמא כי מצבה הכלכלי הרעוע של החברה לא איפשר לה לשלם את הסכום, מבלי לצרף מסמכים התומכים בטענתם, למעט מאזן החברה לשנת 2008; לא סיפקו למבקשים מידע באשר למצבה הכספי של החברה ופגעו בעקרון השוויון, תוך פגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם של המבקשים.

טענות המשיבים 1-3

המשיבים 1-3 טוענים, כי המבקש ומרג'ל היו שותפים לקנוניה, שנועדה להביא לחיסול החברה ולגזול את פעילותה והכנסותיה, במטרה להעתיקם למבקשת 2.

לטענתם, כל רצונם היה לשלם למרג'ל את החוב הפסוק, אך מרג'ל בעצה אחת עם המבקש, בחר להתנגד לכל הסדר פריסה של התשלום ולא הותיר בידי המשיבים כל ברירה, זולת הפניה לגיוס הון בדרך של הקצאה שוויונית, שלא היתה אמורה לשנות משיעור אחזקותיהם של כל בעלי המניות בחברה ובכללם המבקשים.

למשיבים לא היתה כל דרך אחרת לשלם את החוב למרג'ל, שכן בעת ההקצאה שווי החברה היה אפסי ואפילו שווי שלילי. לטענתם, על המבקשים הנטל להוכיח כי שווי החברה היה שונה ואף גבוה מזה שבו הוצעו המניות, אך הם לא עמדו בנטל ההוכחה ולא המציאו חוות דעת מטעמם או הוכיחו, כי לחברה היתה יכולת לבצע את התשלום ללא ההקצאה.