בן מנחם ואח' נ' בן יוסף ואח'

החלטה

הדיון נקבע להיום לשם דיון בשתי בקשות – הראשונה, בקשת הכונסים לאישור המכר לקונים שזכו בהתמחרות שנערכה במשרד הכונסים.

הבקשה השניה היתה בקשתו של עו"ד דעדוש לאפשר לו להגיש הצעה לרכישת הנכס וזאת חרף העובדה שלא הגיש הצעות בהתאם לפרסומי הכונסים ואף לא השתתף בהתמחרות.

לאור בקשתו של עו"ד דעדוש, קבעתי דיון והצדדים והכונסים אף הגישו תגובות לבקשה.

בפתח הדיון היום הצהיר עו"ד דעדוש כי הוא חוזר בו מהבקשה שהגיש וזאת חרף העובדה שבמטרה להגן על הבקשה אף הגיש בשעות אחר הצהריים ביום חמישי תצהיר לתמוך בה והגיע לבית המשפט כשבידו, לטענתו, שיק בנקאי על סך של 2,780,000 ₪ (השיק הוצג לי).

לנוכח הצהרה מפתיעה זו דרשו חלק מבעלי הנכס לשוב ולקיים התמחרות נוספת מאחר שלטענתם עצם קיומה של הצעתו של עו"ד דעדוש מלמדת כי הקרקע שווה יותר מהסכום שהושג בהתמחרות, ואולם בשלב הזה ולאחר דין ודברים שהיה בין הצדדים נותר בעמדה זו רק מר נחמני, ואילו יתר בעלי הנכס, כמו יתר הצדדים שהתייצבו לדיון היום והכונסים בכלל זה, מבקשים לאשר את הבקשה שהגישו הכונסים ולאשר בהתאם את המכר לקונים שזכו בהתמחרות.

עם זאת, ביקשו רוב הצדדים, לחייב את מר דעדוש בהוצאות בגין הבקשה שהגיש ובגין הדיון היום.

אשר לבקשת הכונסים לאשר את המכר –

אני מחליטה לקבל את הבקשה ולאשר את המכר כמפורט בה ולקונים שזכו בהתמחרות שנערכה במשרדי הכונסים.

אמנם מהבקשה שהוגשה ניתן להבין כי בשלב כלשהו סברו עו"ד דעדוש ואולי גם מר ימין כי הם מעוניינים לרכוש את הנכס במחיר גבוה יותר מההצעה שזכתה בהתמחרות, ואולם כעת אין בפני או בפני הכונסים או בפני מי מהצדדים, כולל בפניו של מר רחמני, הצעה לרכוש את הנכס במחיר גבוה יותר מהמחיר שזכה בהתמחרות ולא ניתן לתת משקל כה מכריע להצעות או בקשות שאיש מהצדדים שהעלה אותן אינו עומד עוד מאחוריהן.

איש מהצדדים לא הצביעה על סיבה טובה לפקפק בהצהרתו של עו"ד דעדוש לפרוטוקול בדיון היום ולפיה לא נעשתה כל עסקה "מאחורי הקלעים" שבגינה בחר למשוך את הצעתו, ולכן אין לי סיבה שלא לקבל את דבריו לפיהם החליט בסופו של דבר לסגת ולמשוך את הבקשה שהגיש וזאת מהסיבה שאינו מעוניין להיכנס לעסקה במצב המשפטי העובדתי העסקי והרגשי הנוכחי.

בנסיבות האלה, לא ראיתי מקום שלא לאשר את המכר למחיר שזכה בהתמחרות רק משום תחושתו של מר רחמני, שכבודה במקומה מונח, לפיה ייתכן וניתן לקבל מחיר טוב יותר לנכס.

המחיר שהציעו הקונים בהתמחרות הינו גבוה באופן משמעותי מאוד מהמחיר שננקב בשומה שנערכה לנכס, וגם הוא הושג רק לאחר הליך התמחרות ולא נכלל בהצעות המקוריות של הצדדים שהיו בסכומים נמוכים יותר.

איש מהצדדים לא הצביע על פגם כלשהו שנפל בהליכים שביצעו הכונסים או בהליך ההתמחרות ומר רחמני, שכעת מעלה טענות כאלה ואחרות ביחס למחיר שהושג באותה התמחרות, בחר, מנימוקיו, כלל לא להתייצב למועד שנקבע, וזאת, כפי שטען בפני, משום שסמך על הכונסים.

בנסיבות האלה, ולאחר שעיינתי בבקשת הכונסים על כל נספחיה, ושמעתי בדיון היום את כל טענות הצדדים, אני סבורה שאין מקום שלא לאשר את המכר כפי שביקשו הכונסים.

אני נעתרת לכן לבקשת הכונסים ומאשרת את המכר לעוה"ד אפרת גולוד קופרברג על פי ההסכם שצורף כנספח א' לבקשת הכונסים.

אני מורה לכונסים לבצע את כל הדרוש לקיומו ולביצועו של ההסכם, ובכלל זה לכל המבוקש בסעיף 18 לבקשה.

ככל שדרוש מסמך מסודר לענין זה, יגישו הכונסים באמצעות המערכת הממוחשבת צו פורמלי לחתימתי.

שכרם של הכונסים נקבע כבר בהחלטה שנתתי בעת מינוים (החלטה מיום 12.7.10).

נותר להכריע בבקשת הצדדים לחיובו של עו"ד דעדוש בהוצאות בגין הבקשה שהגיש והדיון היום.