בית המשפט חייב הורי נפטר לעבור בדיקת רקמות לשם בירור אבהותו של הנפטר

האם ניתן להורות על עריכת בדיקה גנטית להוריו של נפטר לשם בירור אבהותו הנטענת על קטין, חרף התנגדותם לביצועה?

פתח דבר

1.         תביעת אבהות שהגיש התובע - קטין, יליד 30.7.2008 באמצעות אימו, להצהיר כי המנוח ב' ז"ל (להלן: " המנוח"), בנם של הנתבעים 1 ו- 2, הינו אביו. עוד עתר הקטין בגדרי תביעה זו ולשם הוכחתה, להורות על ביצוע בדיקת סיווג רקמות לו ולנתבעים 1 ו- 2.

            הקטין נולד כ- 7 חודשים לאחר פטירת המנוח.

2.         המנוח, יליד ____ הלך לעולמו ביום _____ בהיותו רווק כבן 24 שנים, ולאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. מאוחר יותר, ניתן צו ירושה אחר עזבונו המכריז על הוריו - הנתבעים 1 ו- 2, כיורשיו היחידים.

            המנוח בן העדה הדרוזית, נולד וגדל בכפר ___, סיים כיתה י', ומיד לאחר מכן עבד בעבודות מזדמנות עד שהחליט במהלך שנת 2001 לעבור למגורים בעיר x ולעבוד שם.

3.         אמו של הקטין, יהודיה, שאף היא התגוררה ועבדה ב- x.לטענתה, היא ניהלה עם המנוח חיי זוגיות ושיתוף מלאים במשך כ- 5 שנים לפחות, ממש עד למועד פטירת המנוח, וכי הקטין הינו פרי יחסי האישות שהיו ביניהם.

            עוד טוענת, כי המנוח היה הגבר היחיד עימו קיימה יחסי אישות, וכי רק ממנו יכלה היא להרות וללדת את התובע.

4.         לטענת התובע הרי הוא בנו הביולוגי של המנוח והוא זכאי להירשם כבנו וליהנות גם מפיצוי בגין אובדן התמיכה העצום שנגרם לו כתוצאה מפטירת אביו, וזאת משהגיש תביעה לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 לבית המשפט המחוזי בחיפה.

5.         אין חולק, כי במועד לידת הקטין אימו היתה גרושה וגם בסמוך לפני כניסתה להיריון בקטין.

6.         התובע מבקש להוכיח תביעתו באמצעות הראיה הטובה ביותר - הראיה המדעית, והיא בדיקת סיווג הרקמות. לטענתו ביצוע בדיקה זו לנתבעים 1 ו- 2 מתחייבת נוכח הוראות חוק מידע גנטי, תשס"א - 2000 (להלן: " החוק") וההוראות בדבר בירור קשרי משפחה, שכן, כך נטען, על פי הראיות הנסיבתיות שנפרשו בפני בית המשפט, יש סיכוי סביר אם לא למעלה מזה, בנכונות טענותיו בדבר אבהות המנוח עליו.

7.         מנגד, הנתבעים 1 ו- 2 סבורים כי דין התביעה להידחות והם מתנגדים ומסרבים לבצע בדיקת סיווג רקמות, וזאת מטעמים שונים שבמרכזם טעמים שבמצפון ובאמונה דתית. עוד טוענים הנתבעים 1 ו- 2 כי ישנן השלכות "שליליות" שעלולות להיגרם להם ולקטין, אם תיערך הבדיקה, ויתברר שהתובע הוא בנו של המנוח, שכן זה יגרום לנידויים ול-"נידויו (של הקטין - ס.ג') על ידי החברה הדרוזית ואי יכולתו להינשא לאישה דרוזית". עוד מתנגדים הנתבעים 1 ו- 2 לתביעה מאחר ולשיטתם אין לערב אותם בתביעה כזו שדינה להתברר בהעדרם, כאשר לפני התובע פתוחה הדרך להוכיח תביעתו בדרכים חלופיות מבלי לערבם.

            הנתבעים 1 ו- 2 טוענים עוד, כי התביעה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה לקיומו של תא משפחתי וקשר זוגי בין אימו של התובע לבין המנוח עובר להוריית הקטין. 

8.         באשר לב"כ היועמ"ש, הרי שהוא סבור שלפני התובע ואמו עומדת האפשרות לתקן את כתב התביעה ולתבוע את המוסד ממנו מתבקש הסעד. כך למשל, אם התובע מעוניין בקצבת שאירים הרי שעליו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, כאשר במסגרת תביעה כזו ניתן יהיה להכריע באופן אינצדנטלי בשאלת האבהות.

            עוד הוסיף ב"כ היועמ"ש, כי במידה והתובעים עומדים על בקשתם לביצוע בדיקת גנטית, הרי שלדעתו התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 28 ו' לחוק המידע הגנטי ונוכח האמור בתסקיר העו"ס שהוגש, מותיר את ההכרעה האם לעשות שימוש בסמכות הקבועה בסעיף האמור לשיקול דעתו של בית המשפט.

בדיקה גנטית לבירור קשרי משפחה על פי חוק מידע גנטי, תשס"א - 2000 - הרחבת הסמכויות

בעקבות תיקון מס' 3

9.         סוגיית בירור קשרי משפחה על דרך ביצוע בדיקה גנטית הוסדרה במסגרת חוק מידע גנטי, תשס"א - 2000 כאשר חוק זה עבר תיקון משמעותי - תיקון מס' 3, תשס"ח - 2008 (להלן: " תיקון מס' 3"). בגדרי תיקון זה הוחלפה ההגדרה "בדיקה גנטית להורות" שבסעיף 1 לחוק בהגדרה "בדיקה גנטית לקשרי משפחה". זו האחרונה הוגדרה בסעיף 2 לחוק כ"בדיקה גנטית לקביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם". כמו כן הוסף פרק ה'1 שעניינו עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה ובו ביקש המחוקק להסדיר את סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה בבואו  להורות על בדיקה כזו לשם קביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם, כאשר הובהר כי לעומת פרק זה, העוסק כאמור בקשרי משפחה, הרי שפרק ה' עוסק בבדיקה גנטית לשם "אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר". לענייננו הסעיפים הרלוונטיים שהוספו בעקבות התיקון הם סעיפים 28א' עד יז'. עוד חשוב לציין, כי בעקבות התיקון ובהתאם להוראת סעיף 28ו' הוסמך בית המשפט להורות על ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה בלא הסכמת הנבדק .

לעומת זאת, לפני חקיקת החוק בשנת  2000, וגם לפני תיקון מס' 3, הבהירו בתי המשפט בשורה של פסק דין כי על אף שזכותו של ילד לדעת מיהו אביו, הרי שלא ניתן לחייב אדם לבצע בדיקה גנטית לשם קביעת אבהות וקשרי משפחה שלא בהסכמתו וזאת מטעמים הנוגעים לכבודו של אותו אדם (ראה, למשל, ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני, פ"ד מח (3) 837).