בית הדין לעבודה לא יתן צווי מניעה זמניים לצורך "דייג" של ראיות

1.       1.       בפני בקשת המבקשת במסגרתה מתבקש ביה"ד לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח סעיפים 16 ו - 17 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999 (להלן - חוק עוולות מסחריות) וליתן, במעמד צד אחד, ובטרם הגשת תביעה מטעמה, צווי המניעה הזמניים כדלקמן:

א.      א.       צו קויה טימט - האוסר על המשיבה 2 להעסיק את המשיב 1 אצלה בהתקיים הסתברות גבוהה כי העסקתו זו תיעשה תוך פגיעה בסודותיה המסחריים של המבקשת ותהווה תחרות בלתי הוגנת בה;

ב.      ב.      צו למינוי כונס נכסים וצו "אנטון פילר" לשם מניעת השימוש בסודותיה המסחריים של המבקשת על ידי המשיב 1 בנפרד ו/או ביחד עם המשיבה 2 ומנהליה המשיבים 3-4, הגבלת חופש העיסוק של המשיבים בסודות אלה, תפיסת מסמכים, חומר מחשב והעתקתו לרבות, מדיה מודפסת דיגיטלית, וכל חומר אחר הרלוונטי לתביעה ולצווים המבוקשים, הנמצאים בחצריה של המשיבה 2 והמשיב 1;

ג.        ג.        צו מרווה, האוסר על המשיבים לעשות שימוש בנכסים ובסודות המסחריים השייכים למבקשת בין אם אלה הנמצאים בארץ ובין אם הם נמצאים בחו"ל, לרבות בנוגע לזכויות המבקשת הנובעות מהסכמי הייצוג הבלעדיים עליהם חתמה המבקשת, ולפיו ייאסר על המשיבים לייצג בארץ ולפעול בשמם של החברות אשר חתמו עם המבקשת על הסכמי הבלעדיות;

ד.      ד.      צו למתן דין וחשבון בהתאם לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין) התש"ס - 1999 (להלן - תקנות עוולות מסחריות);

ה.      ה.      צווי עיקול זמניים שיוטלו על נכסים-סודות מסחריים השייכים למבקשת והמוחזקים בידי המשיב 1 ו/או בשליטתו ו/או בידי המשיבה 2 ו/או בשליטתה ועל חשבון הבנק של המשיב 1 ו/או על זכויותיו בדירת מגוריו בסך של 1.3 מליון ש"ח לשם מניעת האפשרות שהמשיב 1 ירוקן את חשבון הבנק ו/או יעביר זכויותיו בדירה הכל כדי לחבל בניהול התביעה ולמנוע  ביצוע פסק הדין בתביעה שתוגש כנגדו בגין הנזקיים הכספיים שהסב למבקשת.

2.       2.       ואלה נימוקי הבקשה :

א.      א.      המשיב 1, אשר הועסק על ידה משך 10 שנים, ופוטר מעבודתו אצלה, חבר למשיבה 2 , שהינה לקוחה של המבקשת, והחל לעבוד אצלה כמנהל מחלקת המסחר, כאשר באמצעותה ותוך שיתוף פעולה עימה, בידיעת המשיבים 3-4, הוא מתחרה במבקשת, מסב לה נזקים קשים, לרבות נזקים תדמיתיים, תוך הכפשת שמה ופגיעה בקשריה המסחריים עם לקוחותיה בארץ, ובהסכמי הייצוג בינה לבין חברות שונות מחו"ל, המיוצגות על ידה באופן בלעדי בארץ, מפר את התחייבויותיו ועושה שימוש ו/או צפוי לעשות שימוש, בין היתר, בסיווגה הביטחוני של המבקשת ליצירת קשרים עסקיים עם לקוחותיה, ובסודותיה המסחריים, שהינם קניינה הבלעדי, ואשר הגיעו לידיעתו במהלך עבודתו אצלה.

ב.      ב.      המשיב 1 קשר קשרים מסחריים אישיים עם לקוחות המבקשת בארץ ועם ספקיה בחו"ל עמם היא מצוייה בהכמי ייצוג בלעדיים, עוד במהלך תקופת עבודתו אצלה, תוך ניצול לרעה של יחסי האמון בין הצדדים, וניצול משאביה לטובתו הוא ועל מנת לגרום לספקי המבקשת לבטל את הסכמי הייצוג הבלעדיים בינה לבין אותם ספקים בחו"ל והעברתם אליו.

ג.        ג.        המשיב 1 יצר קשר עם המשיבה 2 באמצעות מנהליה, המשיבים 3-4, כדי ליטול מהמבקשת את סודותיה המסחריים, את ספקיה ואת לקוחותיה לטובתם של המשיבים וזאת על מנת להתחרות במבקשת שלא כדין, תוך שהמשיב מציג עצמו מחד כמנהל המסחר במשיבה 2 ומאידך מנהל את עסקיה מביתו שלו וזאת על מנת להסוות פעילותו הבלתי חוקית.

ד.      ד.      כתוצאה מפעולותיו של המשיב 1 ביטלו החברות-הספקיות בחו"ל את הסכמי הייצוג עם המבקשת, על רקע פיטורי המשיב 1 מבהמבקשת, ויש יסוד להניח כי ביטולים אלו נסבו על מצגי שווא שיצא המשיב 1 אצל אותן החברות לפיהם, הוא היחיד שיכול לטפל בעניינן בישראל ומלבדו אין איש אצל המבקשת היכול לקדם את עסקיהן בארץ, ועל ידי כך דאג להעברת אותן חברות אל המשיב 1 ביחד ו/או בנפרד עם המשיבה 2.

ה.      ה.      לקוחות המבקשת בישראל וההתנהלות העיסקית עימן, כמו כם הסכמי הייצוג שלה עם החברות בחו"ל, הינם בבחינת סוד מסחרי של המבקשת, על יסודם זוכה היא לרווחיה. המבקשת השקיעה משאבים רבים בטיפוח היחסים המסחריים שלה עימן, ובפיתוח ותכנון פתרונות מותאמי לקוח ו/או פתרונות מובנים מודולריים. מידע זה אגור במחשביה ובמסמכיה של המבקשת ואינו ידוע אלא לעובדיה העובדים מול הספקים בחו"ל והלקוחות בארץ, ובכללן המשיב 1.

ו.        ו.        המשיב 1 אשר על על רקע תפקידו זכה לבנות לעצמו קשרי מסחר וקשרים אישים עם מנהלי אותם לקוחות וספקים, ואף נחשף בעבודתו להליכי הרכבת הפתרונות היחודיים של המבקשת, נוטל מידע זה וקשרים אלה, שאינם פרי פיתוחו, על מנת לעשות בו שימוש לצרכיו ולצרכי המשיבים 2-4.

ז.       ז.       התקשרותה של המשיבה 2 עם המשיב 1 אשר הפרת את חובת האמון כלפי המבקשת, מהווה עוולה של גרם הפרת חוזה עפ"י סעיף 63 לפקודת הנזיקין. המשיבה קיבלה את סודותיה המסחריים של המבקשת מן המשיב 1, והיא ידעה או חייבת היתה לדעת, מכוח היותה לקוחה של המבקשת, שהסודות המסחריים אותם קיבלה מהמשיב 1, היינו קשרי הלקוחות בישראל וזכויות הייצוג הבלעדיות של הספקיות מחו"ל הינם של המבקשת, וכי מידע זה נגזל מהמבקשת תוך הפרת אמון. לפיכך, קיימת למבקשת, מכוח סעיף 6(ב)(3) לחוק העוולות המסחריות "זכות עקיבה" כלפי המשיבה 2, וזכות למנוע את ניצול הסודות המסחריים שהגיעו לידי המשיבה 2 שלא כדין וללא הסכמת המבקשת.

ח.      ח.      מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת, וקבלת הסעדים הזמניים המתבקשים, עוד לפני הגשת התביעה, הינה חיונית באשר קיימת הסתברות גבוהה לכך שהמשיבים יפרו בעתיד את חובת האמון כלפי המבקשת ולכך שהמשיבים עשו ו/או יעשו שימוש בסודותיה המסחריים של המבקש באופן שיסב לה נזקים קשים, ואף בלתי הפיכים בהכנסותיה ובמוניטין שצברה עקב אובדן לקוחותיה וקשריה המסחריים עימם, ואובדן זכויות היצוג הבלעדיות של הספקיות מחו"ל; קיים חשש ממשי שהמשיבים ישמידו ראיות ו/או חומרי מחשב לסוגיהם, יסתירו מידע, יעבירו נכסים ובהם חוזים ומסמכים שחיוני לתפסם לשם ניהול התביעה ולשם מניעת נזק מתמשך למבקשת.

3.       3.       לבקשה צורף תצהירו של מר אברהם טובי, מנהל המבקשת (להלן- מר טובי).

המסגרת המשפטית:

4.       4.       מתן סעד זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט.

השאלה המרכזית אשר מן הראוי שתעלה בפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו הוא, אם  מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט עוד לפני שהוכרעה בתובענה.