בימ"ש לענייני משפחה טבריה: בעניין משמורת קטינים מפוצלת

בני זוג מתגרשים ומפצלים משמורת 3 ילדיהם הקטינים: האב נותר להתגורר בדירת הצדדים עם הבן ר. והאם עוברת לדירה שכורה עם הקטינים מ. וא..

עולה השאלה מהו סכום המזונות שבו יש לחייב הנתבע בגין מזונות 2 הקטינים המוחזקים אצל האם, בהתחשב בהכנסותיו הגבוהות, ברכושו, אך גם בעובדה שחוייב בתשלומי איזון במסגרת חלוקת הרכוש ובעובדה שהוא מחזיק את הקטין ר. ומארח הילדים מ. וא. פעמיים בשבוע. בכך ידון פסק דין זה.

א.        הרקע הרלבנטי וקביעת הפלוגתאות:

1.      התובעת, הגב' ס.ש.  (להלן: " האם" ו/או " התובעת")והנתבע, מר מ.ש. (להלן: " האב" ו/או " הנתבע" ) נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 05.07.92, והתגרשו זמ"ז ביום  24.02.11 מנישואיהם נולדו 3 ילדים קטינים: ר.ש. ומ.ש. ילידי 30.10.96 כיום בני 15 שנים, וא.ש. יליד 26.11.05 כיום בן 6 שנים (להלן: " הקטינים").

2.      משך נישואיהם התגוררו הצדדים בבית רחב ידיים בקיבוץ פלוני, אלא שיחסי הצדדים עלו על שירטון וביום 10.09.10 עזבה האם את ביתם המשותף ועברה להתגורר עם ילדיה מ. וא. בדירה שכורה ביישוב אלמוני בעוד האב נותר להתגורר בביתם המשותף יחד עם הקטין ר. בקיבוץ פלוני.

3.      יצוין, כי יתר התביעות וביניהן התביעה הרכושית ותביעת המשמורת מתנהלים בבית הדין הרבני ואך לאחרונה, ביום 06.11.11, החליט בית הדין ליתן תוקף של פסק דין להמלצות תסקיר סעד בעניין המשמורת. פסק דין קיבע ועיגן המשמורת הזמנית שנהגה עד כה ולפיה ר. מוחזק במשמורת האב  ואילו אחיו מ. וא. מצויים במשמורת האם ומתגוררים עמה.

4.      ביום 3.02.11 ראיתי לנכון לדחות בקשת האם לפסיקת מזונות זמניים תוך שקבעתי, כי ההסדר הכלכלי הנוהג בין הצדדים, לפיו האב משלם 2,600 ש"ח עבור 2 הקטינים שבחזקת האם וכן את מלוא הוצאות הגן של הקטין א. בסך 1,450 ש"ח בחודש וכן את מלוא הלוואת המשכנתא, יוותר על כנו עד למתן פסק הדין.

5.      יודגש, כי בינתיים הסתבר, שעל פי חוות דעת אקטואר אשר הוגשה ע"י הנתבע לתיק בית המשפט ואשר אין חולק עליה, הרי שהחל מפרישת האב מעבודתו במשטרה הוא אמור להעביר לאשתו  מדי חודש ועד הגיעו לגיל 67 סך של 2,812 ש"ח כחלק מאיזון המשאבים.

6.      ביום 19.06.11 קיימתי דיון במעמד הצדדים, אשר לאחריו נקבע התיק להוכחות שהתקיימו ביום 30.10.11 ובמהלכם נחקרו הצדדים ושטחו טענותיהם בדבר הכנסותיהם, הוצאותיהם והוצאות הקטינים. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה ונקבע, כי ימציאו לבית משפט את החלטת ביה"ד הרבני בעניין משמורת בצירוף תסקיר פקידת הסעד ואכן כאמור לעיל אלו הוגשו ע"י הצדדים. כעת הגיעה תורה של ההכרעה.

7.      מעיון בכתבי הטענות, שמיעת הצדדים ועיון בחוות דעת עולה בבירור, כי הקונפליקט המרכזי נשוא פסק דין זה נסוב סביב שלושה צירים מרכזיים:

7.1.    ציר היקף צרכי הילדים מ. ואורם המתגוררים אצל האם ;

7.2.    ציר הכנסותיהם הפנויות של הצדדים ;

ב.      שלב ראשון בדרך להכרעה - קביעת צרכי הקטינים:

8.       יצוין, כי בכתב התביעה עתרה התובעת לקבלת סכומים עבור 3 קטינים ללא הפרדה בין קטין לקטין ואף נקבה בסכומי המדור על פי חבות של 3 קטינים בעוד שבפועל רק 2 קטינים במשמורתה. כן יש לציין, כי תצהיר עדות ראשית מטעם האם נעדר כל מסמכים ו/או נספחים התומכים בהוצאות הנטענות על ידה. עניינים אלה יילקחו בחשבון במסגרת הערכת צרכי הקטינים.

9.      אפנה כעת לצרכים ולפירוט ההוצאות שטענה האם במסגרת ההתדיינות:

א.      מדור: התובעת צירפה חוזה שכירות ממנו עולה חיוב בשיעור של 3,900 ש"ח בחודש. עם זאת, ציינה האם בעדותה, אולם ציינה בעדותה, כי דמי השכירות החודשיים עומדים על סך 3,300ש"ח בחודש (ראה עמוד 10 שורות 3-4 לפרוטוקול). הסכומים שנטענו על ידי האם ביחס למדור והחזקתו הינם סכומים סבירים והגיוניים, בייחוד נוכח סביבת המגורים של האם ביישוב "אלמוני".

ב.      אחזקת המדור: לגבי ארנונה טענה התובעת במסגרת דיון ההוכחות, כי איננה מקבלת הנחה, אלא הנחה לעניין צריכת מים לכל נפש (ראה עמ' 12 שורות 1-2 לפרוטוקול). בכתב התביעה  ציינה האם עלויות החזקת מדור כדלהלן: ארנונה - 200 ש"ח, מים -  300 ש"ח,  טלפון -100 ש"ח , כבלים - 250 ש"ח,  אינטרנט -50 ש"ח, חשמל - 1,100 לחודשיים.

ג.       חוגים: עבור מ.- לדברי האם, מ. לא משתתפת בחוגים, אולם  עושה עבודות "פימו" בבית אשר עלותן גבוהה ולשם ביצוען היא רוכשת חומרים מיוחדים בסך 130 ש"ח בחודש. כן נטען כי הקטינה זקוקה לחוג פילאטיס בשל גיבנת ממנה היא סובלת בעלות 270 ש"ח בחודש (ראה עמ' 10 שורות 20-22 לפרוטוקול). עוד ציינה האם, כי הקטינה זקוקה להחלקת שיער מדי מס' חודשים ככל הנראה לשיפור הביטחון על רקע בעיות רגשיות בהקשר זה וכי האב אינו מוכן להשתתף ברכיב זה (ראה עמ' 10 ש' 23 לפרוטוקול). גם בהקשר זה, אני מקבל רוב טענות האם, אשר למעשה לא הוכחשו על ידי האב (האב טען כי רכש בעצמו חומרים לעבודות הפימו ולעניין החלקת השיער טען כי מדובר בהוצאה שאינה מוצאת על דעתו ועל כן מסרב להשתתף בה).

ד.      הוצאות רפואיות-התובעת העריכה את עלות התרופות לא כולל ביטוחים בסך 130 ש"ח. (ראה עמ' 10 שורות 11-12).