בימ"ש למשפחה כ"ס, ש' צבי ויצמן: דחיית תביעה לפיצוי נזיקי בגין הפרת הסדרי ראיה

תביעה נזיקית בה עותרת התובעת לחיוב הנתבע בפיצוי כספי בשל הפרתו את הסדרי הראיה עם בתם המשותפת.

העובדות הנדרשות לנדון

1.                 התובעת הינה עיתונאית, מבקרת אומנות מרצה ויועצת בענייני תרבות ואמנות (להלן- התובעת), ואילו הנתבע הינו צלם קולנוע בכיר ומרצה במוסדות לימוד אקדמיים בתחום הקולנוע (להלן- הנתבע).

2.              הצדדים אשר לא נישאו זה לזה, ניהלו מערכת יחסים זוגית קצרה שנמשכה כשנתיים, ובמהלכה הרתה התובעת את בתם הקטינה, ש., ילידת 10.9.04 (להלן-הקטינה). 

הצדדים נפרדו זה מזה בשלהי שנת 2003 עוד קודם להולדת הקטינה (ראה סע' 2 לכתב התביעה).

3.               כל אחד מהצדדים היה נשוי בעבר. לתובעת בת מנישואיה לאחר ואילו לנתבע שתי בנות מנישואיו לאחרת. 

4.               ביום 26.9.05 חתמו הצדדים על הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, ובמסגרתו הסדירו, בין השאר, את סוגיות משמורתה של הקטינה, הסדרי הראיה עימה ומזונותיה (להלן- ההסכם).

5.            במסגרתו של ההסכם נקבעה המשמורת בקטינה בידי אימה, התובעת, וכן נקבעו הסדרי ראיה גמישים לאב אחת לשבוע ללא קביעת יום מסוים ומוגדר. לנתבע אף ניתנה הזכות להרחיב את הסדרי הראיה על פי רצונו ואפשרויותיו. בין השאר, צויין בהסכם כי -

"הצדדים מסכימים כי הסדרי הראיה יהיו בתיאום בניהם, והם יגלו גמישות אחד כלפי השני בתיאום הסדרי הראיה" (סע' 14 להסכם)

6.            יאמר מיד כי, על אף האמור בהסכם, דומה כי הצדדים לא הפגינו גמישות רבה האחד כלפי השני.  כשנה לאחר חתימתו ואישורו של ההסכם, פנה הנתבע לבית המשפט בתובענה ע"פ הפקודה לבזיון בית המשפט ובה הלין כי התובעת מסכלת את הסדרי הראיה בינו לבין הקטינה. מנגד טענה התובעת כנגד הנתבע כי הוא זה המפר את הסדרי הראיה עם הקטינה.

בעקבות תובענה זו הסמיך ביהמ"ש את רשויות הרווחה ע"פ סע' 19 ו - 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפקח על הסדרי הראיה, לקובעם ולשנותם על פי שיקול דעתן.

7.            מאז שהוסמכו רשויות הרווחה לקבוע את הסדרי הראיה בין הנתבע לקטינה ואופן התנהלותם, שונו הסדרי הראיה מספר פעמים.  כיום מתנהלים הסדרי הראיה פעמיים בשבוע בימי ב ו- ה משעה 12:45 ועד השעה 20:00 ובכל סוף שבוע שני מיום שישי בשעה 11:45 ועד למוצאי שבת בשעה 20:00.

טענות התובעת

8.                 לטענת התובעת הנתבע אינו עומד באופן סדיר וקבוע בהסדרי הראיה אשר נקבעו לו ע"י רשויות הרווחה ומבטלם חדשות לבקרים מבלי שהוא טורח לתאם מועדים חלופיים תחתם. התובעת צירפה לכתב תביעתה טבלה ובה פירטה את כל המפגשים אשר בוטלו, לטענתה, ע"י הנתבע.

9.                 התובעת טוענת כי בשל מחדליו אלו של הנתבע נגרם לה נזק רב לרבות פגיעה בעבודתה הסדירה, במוניטין שלה, באוטונומיה שלה ובסדר יומה הכללי. לטענת התובעת בה בשעה שהנתבע בוחר לבטל קיומם של הסדרי ראיה רבים על מנת שיוכל לעבוד בעבודותיו השונות והרבות הן כצלם קולנוע והן כמרצה מבוקש בתחומו הרי שהיא נאלצת לבטל פגישות עבודה רבות אותם קבעה תוך הסתמכות על קיומם של הסדרי הראיה ע"י הנתבע.

10.           לטענת התובעת, הנתבע במחדליו עוול כלפיה בעוולת רשלנות, בכך שביטל מועדי ביקור רבים תוך שידע, או שהיה עליו לדעת, כי ביטולים תדירים אלו עלולים להסב לה נזק רב. כמו כן, טוענת התובעת כי הנתבע, באי עמידתו בהסדרי הראיה שנקבעו ע"י רשויות הרווחה, הפר חובה חקוקה כפי שזו נקבעה בסע' 287 לחוק העונשין התשל"ז שעניינו קביעת סנקציה פלילית כנגד זה אשר מיפר הוראתו של בית המשפט או מי שהוסמך על ידו.

11.           התובעת טוענת כי בשל מחדליו של הנתבע נגרמו לה נזקים של ממש אותם היא מעריכה ואומדת בשיעור של 75,000 ש"ח. התובעת מונה בתביעתה מספר רכיבי נזק, חלקם ממוניים וחלקם לא ממוניים, ואולם התובעת לא פירטה, לא בכתב תביעתה ולא בתצהירה, מהו סך הנזק הנטען על ידה בגין כל רכיב וראש נזק בנפרד.

12.            כך לטענת התובעת נגרם לה נזק ממוני בשל מחדליו של הנתבע וביטוליו התדירים את הסדרי הראיה שכן בשלם נדרשה להשאיר את הקטינה בצהרון ואף לשכור לה שרמטפית.

13.            עוד טוענת התובעת לנזק לא ממוני בגין פגיעה במוניטין ובשמה הטוב אצל גורמים שונים עימם היא עובדת בתחום עיסוקה וזאת בשל ביטולים שונים של פגישות וימי עיון וכד' אותם נאלצה לבטל ברגע האחרון בשל התנהלותו של הנתבע. לטענתה בשל הביטולים הנזכרים היא נאלצה שלא ליטול על עצמה פרויקטים נוספים והתפתחותה המקצועית נעצרה.