1. זוהי בקשה לפי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "
חסד"פ - מעצרים"), לעיון מחדש בהחלטתו של בית משפט זה, במסגרתה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.
2. ואלה העובדות לצורך הדיון:
נגד המשיב הוגש בת"פ 40186/07 כתב אישום המייחס לו חמישה אישומים בעבירות בהתאם לחוק המאבק באירגוני פשיעה, התשס"ג - 2003 וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000.
במסגרת ב"ש 91647/07 בבית משפט זה באשר למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, החליט בית המשפט (כב' השופט גלעד נויטל) ביום 2.7.07 להורות על שחרורו של המשיב ממעצרו בתנאים מגבילים, וזאת לאחר קבלת תסקיר משירות המבחן. בתסקיר זה נכתב כי שירות המבחן התרשם שאשת הנאשם, גב' עליזה מטודי (להלן גם: "
גב' מטודי"), מודעת לחומרת מצבו המשפטי של המשיב ולאופי המעשים שבהם הואשם, הבינה היטב את חובות הפיקוח והדיווח ומודעת למשמעויות של מעצר בית ושל איזוק אלקטרוני.
בית המשפט החליט, איפוא, על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:
א. מעצר בית מלא בביתו.
ב. איזוק אלקטרוני.
ג. הפקדה במזומן על סך 60,000 ש"ח - הפקדה שהועלתה, בהסכמה, לגובה של 120,000 ש"ח.
ד. ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך 150,000 ש"ח כ"א, כאשר אשת המשיב חתמה על ערבות צד ג' והתחייבה לפקח על המשיב 24 שעות ביממה, להודיע למשטרה על יציאת המשיב מהדירה, או על כל הפרה אחרת של תנאי השחרור.
ה. ביום 5.7.07, בהחלטת בית המשפט, הוספו ערבים נוספים - הורי אשתו של המשיב ואמו של המשיב ובעלה, כל אחד בסך 150,000 ש"ח.
ו. נאסר על המשיב לקיים קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה.
ז. נאסר על המשיב לצאת מן הארץ ודרכוניו הופקדו במשטרה.
3. ביום 16.4.08 הקל בית המשפט המחוזי בתנאי השחרור של המשיב והתיר לו לצאת לעבודה בימים א'-ה' בין השעות 14:30-19:30, כאשר מקום העבודה נקבע ברח' הרצל 90 בנתניה אצל אילן פרו (להלן: "
פרו"). גב' מטודי נקבעה כמי שתפקח על הבאתו והחזרתו ממקום העבודה ללא תחנות ביניים ותודיע מייד למשטרה על כל הפרה. כתב הערבות המקורי נועד להבטיח פיקוח זה. כפי שקבע כב' השופט נויטל בהחלטתו, הקלה זו בתנאי השחרור התחשבה בעובדה שמחודש יולי 2007 ועד למועד ההחלטה ביום 16.4.08, לא נרשמו הפרות ולא נפתחו תיקים חדשים. עוד באותה החלטה התיר השו' נויטל למשיב להמצא בחג הפסח החל מיום 25.4.08 בשעה 18:00 ועד יום 26.4.08 בשעה 24:00 אצל משפחת דמארי בירושלים ברח' ארמון הנציב 14, כל זאת בפיקוח אשתו ובערבותה, כאשר היא התחייבה להביאו לשם ולהחזירו ללא תחנות ביניים. כדברי השופט:
"המבקש לא יוצא מתחת עינה".
4. יצויין כי בטרם החלטתו הראשונה של כב' השופט נויטל מיולי 07', לא הייתה מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר (ראו גם נספח ג' לבקשה זו).
5. לטענת המבקשת, מאז חודש אפריל 2008 ועד ליום 18.8.08, הפר המשיב את התנאים המגבילים לאורם שוחרר לחלופת מעצר באופן שיטתי, פעמים רבות ואף ביצע מעשים שנועדו, לשיטתו, להקשות על איתור וזיהוי הפרות אלה. במסגרת זאת כללו ההפרות יציאה מביתו (מקום מעצר הבית והאיזור האלקטרוני בו היה נתון) שלא למטרה שאושרה לו (דהיינו - לעבודה אצל פרו); איחורים רבים בהגעה לביתו מן העבודה המאושרת; אירועים רבים של ניתוק קו הטלפון או הותרת שפופרת המכשיר עצמו פתוחה לשם ניתוק תקשורת הנתונים בין מוקד הפיקוח של יחידת האיזוק האלקטרוני לבין מקלט האיזוק של המשיב (במקרים אלה גם יצא המשיב, לשיטת המבקשת, את ביתו ועם חזרתו הביתה חיבר את המכשיר בחזרה) ; תקיפה מילולית, סירוב והתחמקות של המשיב משיתוף פעולה עם טכנאי מטעם יחידת האיזוק האלקטרוני לביצוע איזוק, וזאת במספר הזדמנויות (לאחר שהמשיב שבר את האזיק האלקטרוני שהוצמד לרגלו). לבסוף, חרף החלטת בית משפט זה (כב' השופט נויטל) מיום 16.4.08 באשר לשהיית המשיב בחג הפסח בירושלים (כאמור לעיל), שהתה גב' מטודי באילת במהלך חול המועד פסח, והמשיב עצמו נסע לאילת ושהה בה בין התאריכים 25.4.08 - 26.4.08.
לאור האמור, בשל חומרת העבירות שיוחסו למשיב, מסוכנותו והחשש מפני שיבוש הליכי משפט, התבקש בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה על שחרורו של הנאשם בתנאים מגבילים ולהורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
במקביל הגישה המבקשת בקשה לחילוט הפקדה וערבויות לפי סעיף 51(א) לחסד"פ - מעצרים, כנגד המשיב והגב' מטודי (להלן: "
בקשת החילוט"). בקשה זו ובקשת החילוט נשמעו בפני במאוחד ביום 19.8.08, בה חזרה בפני ב"כ המבקשת, עו"ד קורנהאוזר, על עיקריה והגישה בפני חומר הקשור עם ההפרות הנטענות ותכניהן (סומנו
כת/1 - ת/12).
6. ב"כ המשיב לא חלקה על העובדות שנטענו בפני, אולם ביקשה להציע הסברים משלה לחלק מן ההפרות, בין היתר באשר לאירוע אחד מיום 6.7.08 בו נצפה המשיב בחוף הים, בכל הנוגע לנסיבות שהייתו שם. ב"כ המשיב ביקשה להבהיר כי הוא שבר את האזיק האלקטרוני מאחר שזה לחץ על רגלו והציק לו. באשר לאירועים בהם נצפה המשיב הולך בשעות הבוקר, לטענתה לבית הכנסת, ביקשה באת כוחו להדגיש כי אין בהליכה זו, חרף עצם ההפרה, כדי להצביע על מסוכנותו של הנאשם, ובכל הנוגע לאירוע באילת נתלתה באת כוחו במתח שנוצר בין בני הזוג, שהוביל לנסיעת הגב' מטודי לאילת ולנסיעתו של המשיב אחריה. ב"כ המשיב טענה עוד, כי הראיות שנשמעו בהליך המקורי מקהות את מסוכנותו של המשיב, אשר העיד כנגד יתר חבריו לארגון הפשיעה הנטען מבלי שהובטח לו דבר, עובדה אשר גם מאיינת את החשש שיחבור אליהם. לפיכך התבקש בית המשפט להשיב את הגלגל לאחור ולהורות על החמרה בחלופת המעצר, לשחרורו למעצר בית מלא (חלף ההקלות שניתנו לו) בתנאי איזוק אלקטרוני, ולא לעצרו עד תום ההליכים.
7. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר ובפסיקה שהוגשו לי החלטתי לבטל את שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.