ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של תושב ישראלי שעבודתו בחו"ל

העובדות:

1.                  ביום 15.6.11 הגישה המבקשת כנגד המשיב תביעה למזונות אישה וקטין בן 15 וחצי שנים. בצמוד לכתב התביעה, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב יציאתו מן הארץ של המשיב, אשר נעתרתי לה במעמד צד אחד.

2.                  לאחר שהמשיב הגיש תגובתו, התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ובו נחקרו הצדדים על תצהיריהם. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שפניתי לכתבי טענותיהם ולסיכומיהם, נחה דעתי כי יש להורות על ביטול הצו, ואנמק:

3.                  בסעיף 22 לבקשת המבקשת, תחת הפרק "העילה להגשת הבקשה", נכתב כי:

"יש למבקשת חשש כבד, כי המשיב יצא את הארץ לתקופה ממושכת, מאחר והוא שוהה תקופות ארוכות בחו"ל... וימנע מקיום חובותיו לתשלום מזונות המבקשת והקטין המשותף. כל זאת, כאשר כספי הצדדים ונכסיהם... מצויים בחו"ל הרחק מהישג ידה של המבקשת".

4.                  ובהמשך:

"באם יצא המשיב מן הארץ וייעדר תקופה ממושכת, עלולה היעדרותו זו לסכל את הליך בירור התביעה, ולהכביד על הליך בירור התביעה ואף לסכל את זכויות המבקשת והקטין לתשלום מזונות...".

5.                  בהמשך לטענות המבקשת בדבר עבודתו של המשיב בחו"ל ושהייתו הממושכת שם, נטען על ידי המשיב כי הוא 'תושב חוץ' ולפיכך יש להתייחס לבקשה כבקשה לעכב את יציאתו מן הארץ של תושב חוץ. כפי שאראה להלן, לאור עובדותיו של המקרה, אין חשיבות יתרה להיותו או לאי היותו של המבקש תושב חוץ, שכן כך או כך, יש להורות על ביטול הצו.

6.                  ניכר מכתבי טענותיה של המבקשת, כי מערכת יחסיה עם המשיב הינה "על הנייר בלבד", שכן לטענתה, המשיב בקשר הדוק עם אישה אחרת מזה 3 שנים. המבקשת יודעת לנקוב בשמה של האישה האחרת, במספר תעודת הזהות שלה, ואף צירפה תמונות של המשיב, ושל אותה אישה בהזדמנויות שונות ובמקומות שונים ברחבי העולם. יצוין כי אחת התמונות שצירפה המבקשת הינה תמונה בעלת גוון פורנוגרפי מובהק, שמן הראוי היה  שהייתה נמנעת מעיניו של בית המשפט ושל כל מי שנחשף לכתב התביעה.

7.                  לטענת המשיב, המבקשת תכננה את מהלכיה בקור רוח ובחוסר תום לב. להוכחת האמור, צירף המשיב לתגובתו מסמך בכתב ידה של המבקשת, שזהו לשונו:

אם לא נגיע להסכמות

צו עיכוב יציאה מן הארץ

תלונה על אלימות

צווי עיקול וצווי מניעה

8.                  בחקירתה הנגדית של המבקשת, הודתה המבקשת כי המסמך נכתב בכתב ידה, ואולם הוסיפה כי הוא תולדה של שיחה עם עו"ד בענייני גירושין. כלומר, אף לשיטתה של המבקשת, כבר בשנת 2004-2005, יחסי הצדדים הגיעו לכדי כך שהיא ביקשה ייעוץ משפטי בעניין נישואי הצדדים.

9.                  בחקירתה הנגדית לא הכחישה המבקשת כי מזה שנים שבני הזוג, הלכה למעשה, חיים כפרודים וכל אחד חי את חייו. עוד עלה מחקירתה של המבקשת, כי המשיב איננו עובד בארץ אלא בחו"ל, וכאמור, לטענתה, כל רכושם המשותף מצוי בחו"ל, מלבד שני נכסי מקרקעין הרשומים על שם המשיב.

10.              בתום חקירות הצדדים, טענה ב"כ המבקשת, כי לבני הזוג דירה בהרצליה השווה 3 מיליון ש"ח, ועליה שעבוד על סך 700,000 ש"ח. לטענת ב"כ המשיב, יתרת השעבוד על הדירה עצמה, הינה כ-300,000 ש"ח בלבד. אם נכונה טענת ב"כ המשיב אזי חלקו של המשיב בדירה עומד על סך של 1.35 מיליון ש"ח ואם נכונה טענת ב"כ המבקשת אזי חלקו של המשיב בדירה זו, עומד על סך של 1.15 מיליון ש"ח.

11.              לטענת ב"כ המבקשת, למשיב דירה נוספת בגבעתיים, ואולם הצדדים חלוקים ביניהם בכל הנוגע לשוויה ולהיקף השעבודים הרובצים עליה, אולם, אין ספק כי שוויה של הדירה עולה על היקף השעבוד הרובץ עליה.

12.              חשוב להזכיר, כי במסגרת ההליכים המתקיימים בין הצדדים בביהמ"ש זה, הוטלו צווי הגבלה מטעם המבקשת על זכויותיו של המשיב  ב-2 הדירות הנ"ל.