ביטול הסכם ממון בין בני זוג שנפרדו לפני נישואין כדמו"י.

לפנינו תביעת [פלוני] לביטול הסכם הממון שנחתם בין הצדדים, וזאת מאחר שהצדדים נפרדו עוד בטרם נישואין כדמו"י.

רקע

הצדדים התקשרו בנישואין אזרחיים בקפריסין ביום 29.7.09. האישה עלתה לארץ בשנת 2002 עם אימה וביום 25.11.2010 קבלה האישה אישור יהדות לאחר שהצהירה כי ברצונה להינשא כדמו"י (פרוטוקול אישור היהדות תיק 822554/1).

ביום ה' טבת תשע"א (12.12.2010) אישר בית הדין הסכם ממון כאשר בפרוטוקול נאמר:

הופיעו הצדדים וב"כ, מציגים הסכם ממון, ומצהירים שנישאו אזרחית, וכעת רוצים להינשא כדמו"י בארץ, ולכן ערכו הסכם ממון, ומבקשים לאשרו טרם הנישואין."

בתחילת ההסכם נאמר כדלהלן:

הואיל ו[פלונית] ו[פלוני] (להלן ביחד "בני הזוג") נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בקפריסין 29 ביולי 2009, ומתכננים להינשא ב"ה כדת משה וישראל.

...

והואיל ובני הזוג מעוניינים להסדיר את חייהם המשותפים, ובכלל זה יחסי הממון ויחסים אחרים ביניהם הכול בהוראות במסגרת הוראות הסכם זה;

והואיל ובני הזוג מצהירים ומסכימים לראות בהסכם זה הסכם ממון כמשמעותו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

בית הדין עבר על ההסכם ותיקן ומחק מההסכם חלקים שיכולים להפריע הלכתית למתן גט. הצדדים הוסיפו סעיף נוסף במקום סעיף 7 להסכם בו נאמר כדלהלן:

"הבעל מצהיר ומתחייב לשלם עבור לימודיה של האישה עד לסיום תואר שני (משמע, לשלם עבור תואר ראשון במשפט ותואר שני בתחום שתבחר בו האישה)."

לאחר 15 יום, ביום ה 29.12.10, חזר בו האיש מרצונו להינשא והגיש תביעת גירושין זאת לאחר שבני הזוג הכירו במשך כשנה. כיום הבעל חי עם אישה אחרת ויש לו ממנה ילד.

בתחילה כרך הבעל תביעה רכושית בתביעת הגירושין. אולם, בית הדין דחה את תביעתו בגין חוסר כנות בכריכה. אח"כ הוגשה התביעה נוכחית לביטולו של ההסכם.

בין בני הזוג מתנהל תיק גירושין לחיוב האישה במתן גט לחומרא, בעוד שהאישה סירבה לקבל גט במשך תקופה ארוכה. ערעורה של האישה על החלטת בית הדין לחייבה בגירושין נדחה, ורק לאחרונה נאותה האישה לקבל גט כדמו"י.

בית הדין קבע בהחלטתו מיום ט' אדר א תשע"א כלדלהלן:

"העולה מהחומר שבתיק כי ב' הצדדים טרם הנישואין האזרחיים בקפריסין, לא ידעו שיהדותם מאושרת. אי לכך, קרוב לוודאי שלא הייתה להם כל כוונה להינשא כדמו"י, ולא רצו את הזכויות החובות שהתורה נותנת לזוג נשוי כדמו"י."

טענות הצדדים

לדברי האיש, תוקפו של ההסכם מותנה בקיום נישואין כדת משה וישראל, וכל זמן שלא נתקיים התנאי המתלה של נישואין אין מקום לחייב את האיש מאחר וההסכם בטל ולא הגיע לכלל מימוש.