תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ב א ר - ש ב ע
|
3890-09
23/04/2011
|
בפני השופט:
גאולה לוין
|
- נגד - |
התובע:
מ. א. עו"ד אלכסנדר צירלין
|
הנתבע:
ב. א. עו"ד דן מלכיאלי
|
פסק-דין |
לפני תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים ב... (להלן:
"הדירה"), הרשומה על שם התובע והנתבעת בחלקים שווים.
1. על פי המתואר בכתב התביעה, התובע והנתבעת נישאו זה לזו בנישואין אזרחיים בשנת 1974 באוקראינה. לצדדים זכויות בדירה, הממושכנת לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ. הצדדים נפרדו בשנת 2008 ומאז מתגורר התובע אצל חברתו בדירתה. הנתבעת מוסיפה להתגורר בדירה המשותפת.
התובע הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בבאר-שבע. לטענתו, הנתבעת אינה מסכימה להתגרש ואינה מסכימה למכור את הדירה ולחלק את הפדיון.
2. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה, על יסוד הטענה כי הצדדים הגיעו להסכם גירושין כולל לפיו הזכויות בדירה יועברו אליה, כאשר היא מצידה תיקח על עצמה את המשכנתא, תשחרר את התובע וערביו מהתחייבויותיהם לבנק הממשכן ותשלם לתובע סך של 50,000 ש"ח. לטענת הנתבעת, הצדדים פעלו על פי ההסכם בכך שהנתבעת לקחה על עצמה את תשלומי המשכנתא והתובע חתם בבנק על המסמכים הדרושים כדי שהחזרי המשכנתא ישולמו מחשבון הבנק של הנתבעת; בכך שהנתבעת משלמת לבדה את חשבונות הבית ובכך שהרכב נמצא בשימושו הבלעדי של התובע. מכאן טענת הנתבעת לפיה - למרות שהתובע באופן מפתיע סרב לחתום בבית הדין הרבני על ההסכם עד שיקבל תעודת גירושין - אין הצדקה לפרק את השיתוף בדירה והעתירה לפירוק השיתוף נגועה בחוסר תום לב.
לחלופין טוענת הנתבעת כי אין הצדקה לפרק את השיתוף בדירת המגורים בלבד אלא יש לקחת בחשבון את כלל רכושם של הצדדים, לרבות הרכב שבשימוש התובע.
לחילופי חילופין טוענת הנתבעת כי בכל מקרה יש לקחת בחשבון את העובדה שהיא נושאת כיום לבדה בתשלומי המשכנתא, ולקזז מחלקו של התובע מחצית מהסכומים ששולמו על ידה.
3. התובענה החלה להתברר בפני השופט ד. טפרברג ודיון ראשון בה התקיים ביום 20/10/09 בתום הדיון נקבע התיק להוכחות, על מנת לברר האם הייתה כוונת הצדדים לבצע את ההסכם לקראת הדיון בבית הדין הרבני ומה הסיבה שהביאה את התובע לחזור בו מההסכם. בית המשפט ציין כי בירור זה נדרש בטרם תוכרע השאלה האם מדובר בהסכם חסר תוקף משום שלא אושר ולא נחתם, או שמא הוא בבחינת היוצא מן הכלל של הסכם שהגם שלא אושר ולא נחתם מקובל על הצדדים ואף החלו לבצעו. בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי על הנתבעת רובץ הנטל לשכנע כי אכן יש מקום לאשר את ההסכם כהסכם מחייב, הסכם ממון לכל דבר.
4. במסגרת פרשת ההוכחות הוגשו תצהירים של הנתבעת, התובע ובתם של הצדדים, הגב' ג' ז'. הנתבעת סיפרה בתצהירה כי בתחילת שנת 2008 עזב התובע את הבית, עבר להתגורר עם אשה אחרת והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. בדיון בבית הדין הרבני, שהתקיים ביום 13/11/08, הבהירה הנתבעת כי אינה מעוניינת להתגרש ובית הדין הורה לצדדים לנהל משא ומתן. הצדדים אכן ניהלו משא ומתן בתיווכה של הבת ג' והגיעו לעקרונות מוסכמים להסכם הגירושין. ג' תיאמה עבור הצדדים פגישה אצל עורך דין מרסל אביטל על מנת להעלות את ההסכמות על הכתב. הצדדים הגיעו לפגישה, עורך דין אביטל כתב את עקרונות הסכם הגירושין והצדדים שילמו את שכרו בחלקים שווים. כעבור יומיים לקחה ג' מעו"ד אביטל שני עותקים מהסכם הגירושין המודפס, אשר שיקף את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, ואשר אלה סעיפיו העיקריים:
"3.א. לצדדים זכויות בדירה ב... בחלקים שווים ביניהם (להלן: "הדירה").
ב. על הדירה רובצת משכנתא לטובת בנק לאומי למשכנתאות בע"מ...
ג. עם סידור הגט מוותר בזה הבעל על חלקו בדירה לטובת האישה. במעמד חתימה על הסכם זה או מיד לאחריו יחתום הבעל על כלל המסמכים שיתבקשו לשם העברת זכויותיו בדירה לטובת האישה לרבות ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת ב"כ האישה. האשה תשלם לבעל בתמורה סכום של 50,000 ש"ח.
המסמכים יועברו לאשה במעמד חתימת סידור הגט ובכפוף לתשלום הסכום כאמור.
ד. תוך 90 יום מיום סידור הגט תשחרר האישה את בעלה וערביו, אם יש כאלו, מהתחייבויותיהם בהסכם נשוא המשכנתא. הבעל מתחייב לחתום על המסמכים שיתבקשו בבנק המשכנתאות או משרד השיכון לצורך כך.
ה. הבעל יפנה את הדירה בתוך 30 ימים מיום אישור הסכם זה. האישה לבדה תמשיך לשאת בתשלומי הלוואת המשכנתא, ממועד פינוי הדירה על ידי הבעל. עד למועד זה ימשיכו הצדדים לשלם את תשלומי המשכנתא בחלקים שווים.
....
9. רכב מסוג סקודה מדגם 1992 שבבעלותם המשותפת של בני הזוג, יעבור לבעלותו של הבעל, עם סידור הגט."
הנתבעת טענה בתצהירה כי הצדדים פעלו על פי הקבוע בהסכם וכך למשל לקחה היא על עצמה את תשלומי המשכנתא, התובע סידר את העניין מול הבנק למשכנתאות ושני הצדדים הלכו לסניף הבנק כדי להסדיר שהוראת הקבע של המשכנתא תנוכה מחשבון הבנק של הנתבעת. הנתבעת צירפה מסמך המעיד על כך שמיום 08/12/08 ישנה בחשבונה הוראת קבע לתשלום המשכנתא.
עוד נמסר בתצהירה של הנתבעת כי ביום 28/01/09 הצדדים התייצבו לדיון בבית הדין הרבני וההסכם הוגש לדיינים. בשלב זה, בעת שהדיינים ביקשו מהצדדים לחתום על ההסכם, הודיע התובע לפתע כי הוא יחתום רק לאחר שיקבל תעודת גירושין. בנסיבות אלה, הסתיים הדיון. הנתבעת הדגישה בתצהירה כי גם בבית הדין הרבני התובע לא אמר שהוא אינו מסכים להסכם הגירושין ולא התנגד כאשר הנתבעת מסרה את ההסכם לדיינים. רק בשלב הטכני שבו התבקש לחתום עליו הוא העלה לפתע את הדרישה לקבל קודם תעודת גירושין. הדיינים הסבירו לו שלא ניתן לתת לו תעודת גירושין לפני שיסודר גט, ברם התובע עמד על שלו.
לתצהירה של הנתבעת צורף פרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני, בו נכתב כדלהלן: