ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
48531-07-11
30/05/2013
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
עו"ד נדב דלומי
|
הנתבע:
אשר שינוע בע"מ
עו"ד אפרים פרומוביץ
|
| פסק-דין |
מבוא:
1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' פלונית (להלן: "התובעת"), נגד חברת אשר שינוע בע"מ מעבידתה לשעבר (להלן: "הנתבעת"), במסגרתה טענה לפיטורים שלא כדין. במסגרת התביעה התבקש בית הדין לפסוק לתובעת פיצוי בסכום של 150,000 ש"ח.
הצדדים:
2. התובעת, הגב' פלונית, התקבלה לעבודה בשירות הנתבעת כמזכירה, בחודש אוגוסט 2008.
3. הנתבעת, אשר שינוע בע"מ, היא חברה בע"מ בבעלות בניהול בני הזוג נגר.
4. יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בפיטורי התובעת בחודש ספטמבר 2009.
התביעה:
5. בקצירת האומר טענה התובעת בתביעה נשוא פסק הדין, כי בתחילת חודש אוגוסט 2009 הודיעה לבני הזוג נגר בעליה ומנהליה של הנתבעת, כי תיעדר לצורך טיפול הפריה חוץ גופית, לקראת סוף החודש. כמצוין בתביעה, נעדרה התובעת לצורך ביצוע הפריה חוץ גופית, ביום 23.8.09 וה-24.8.09 ושוב מיום 26.8.09 ועד לסוף חודש אוגוסט. על פי התביעה, כשהתייצבה התובעת ביום 1.9.09 פוטרה במעמד פוגעני על ידי מר נגר, מנהל הנתבעת.
6. על פי התביעה לא התקיים הליך שימוע, קודם לקבלת החלטת הפיטורים. בתביעה נטען כי פיטוריה של התובעת צריכים היתר מכוח חוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") לפיטוריה, וזה לא התבקש ולא ניתן. אליבא התובעת, הסיבה לפיטוריה היא טיפולי ההפריה החוץ גופית; ומשזאת הסיבה להחלטת הפיטורים הנגועה בהפליה אסורה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות").
7. לאור האמור התבקש בית הדין לפסוק לתובעת פיצויים על פיטורים שלא כדין, בסכום של 150,000 ש"ח.
טענות הנתבעת:
8. לטענת הנתבעת פוטרה התובעת על רקע חוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודה בעבודה. הנתבעת טענה, כי משלא התקבל אישור רפואי על טיפולי ההפריה החוץ גופית המחייב היעדרות מהעבודה בסוף אוגוסט 2009 - קודם למעשה הפיטורים - אין הנתבעת נדרשת מכוח חוק עבודת נשים, בקבלת היתר לפיטורי התובעת. לבסוף טענה הנתבעת, כי במעמד קבלת התובעת לעבודה, שיתפה התובעת את בעלי הנתבעת ברצונה להרות והטיפולים הרפואיים להם היא נזקקת ומשכך לא ניתן ליחס את החלטת הפיטורים לטיפולי ההפריה החוץ גופית בעקבותיהם נעדרה התובעת, בסוף חודש אוגוסט 2009.
על רקע האמור לעיל התבקש בית הדין למחוק את תביעת התובעת.
העובדות:
9. התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת בחלקיות משרה, בחודש אוגוסט 2008 (ראה: סעיף 2 לתצהירו של מר אשר נגר לעניין מועד תחילת העבודה, סעיף 4 לתצהיר האמור, המתייחס להגדלת היקף המשרה).
10. במעמד קבלתה לעבודה שיתפה התובעת את בעלי הנתבעת ומנהליה, ברצונה להרות, לקשיים בהגשמת רצון זה ומכאן בצורך לעבור טיפולים רפואיים (ראה: עדות התובעת עמ' 5 לפרוטוקול מיום 5.1.2013 שורות 25-26, שם בתשובה לשאלה עונה התובעת: "גם כשהתקבלתי לעבודה הם ידעו שאני אצטרך לעבור טיפולים"; עדותה של הגב' נגר בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 5.1.2013 שורות 22-29).
11. בתצהירה סיפרה התובעת כי בחודש מאי 2009 הודיעה למנהל הנתבעת כי הטיפול הרפואי שקבעו רופאיה במטרה להגשים את רצונה להרות, יחייב את היעדרותה מהעבודה.
12. באוגוסט 2009 הודיעה התובעת למנהליה, כי לקראת סוף החודש היא תיעדר לטיפולי ההפריה החוץ גופית. לעניין זה נפנה לעדותו של מר נגר בדיון מיום 6.1.2013:
"ש. אני לוקח את מה שעורך הדין שלך אומר בעמ' השני של הדיון המקדמי והוא אומר כך "התובעת הודיעה שהיא נעדרת לצורך טיפולים" זה אמת, נכון?