ביה"ד העדיף את אינטרס המעסיק - סירב לפסול הודעות דוא"ל של עובד מלשמש כראיה

1.         בפני בקשה לפסילת מסמכי הודעות דואר אלקטרוני פרטיות של המבקש בתיק מוצגי הנתבעת - המשיבה, אשר הופקו על ידו ובזמנו החופשי והפרטי ללא קשר לעבודתו אצל המשיבה, כנטען בבקשה.

            בנימוקי הבקשה  נאמר כי המסמכים פסולים מלשמש כראיה בבית משפט בהיותם פוגעים בזכות יסוד של המבקש לפרטיות; כי המבקש, איש מחשבים, קיבל מהמשיבה מחשב נייד לביצוע עבודתו אשר שימש אותו כמקובל אף לצרכיו הפרטיים, כמו יתר עובדי המשיבה, דבר שהיה ידוע למשיבה. היה ברור, לטענתו, כי החברה אינה רשאית לעיין בהודעות הדואר האלקטרוני של המבקש ללא הסכמתו המפורשת לכך מראש; המבקש מעולם לא נתן הסכמתו למנהלי החברה לעיין בהודעות דואר אלקטרוני אותן שלח; החברה חדרה לחומר שלא בהסכמתו, בחוסר תום לב קיצוני במטרה לפגוע במבקש ולהמנע מתשלום זכויותיו לנוכח פיטוריו.

            המשיבה בתגובתה בקשה לדחות את הבקשה. מקובל וידוע, לטענתה, כי התשדורות של תיבת הדואר האלקטרוני שהיא מספקת לעובדיה נשמרות על גבי שרת החברה, אשר מנוהל ע"י אנשי רשת שלה. החברה נכנסה לתיבת הדואר האלקטרוני באמצעות השרת רק בעקבות הודעת העובד על גניבת המחשב הנייד מביתו במסגרת פריצה וקבלה הרשאה מפורשת ממנו לעשות כן בשלב שלאחר קבלת ההודעה על הפסקת עבודתו בחברה, וסירוב החברה שהעובד ירכוש ממנה את המחשב הנייד. משכך, נחשפה החברה לתשדורת הדואר האלקטרוני של העובד, שלא במתכוון, ומתוכו התברר לה כי עסק בפיתוח עסק עצמאי משלו תוך תחרות במעבידה ושימוש במידע שלה ללא אישור. עוד נטען כי הדרך היחידה שיש למעבידה להוכיח טענותיה נגד העובד היא באמצעות החומרים שנתגלו בתיבת הדואר; מדובר בתיבת דואר אלקטרוני שהוקצתה לעובד ע"י המעבידה ולא בתיבת דואר פרטית;        המעבידה עוסקת בתחום רגיש, במסגרת תפקידו נחשף העובד לסודות מסחריים שלה, אפילו יקבע כי קיימת פגיעה בפרטיות העובד אין מקום לפסול את הראיות בהיותן חיוניות לשם הכרעה בסכסוך בין הצדדים.

2.         מדובר בתביעת איש מחשבים, שהועסק כשנה בחברה המשיבה לצורך פיתוח ענף IBOLT, לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת בגין פיטוריו.

            המשיבה בכתב ההגנה טענה כי נמנעה מלשלם למבקש זכויות סוציאליות כיון שהיסב לה נזקים חמורים במזיד. לטענתה, התבקשה ע"י המבקש במועד פיטוריו לרכוש ממנה את המחשב הנישא שקיבל לצרכי עבודתו בחברה והתחייב להשיבו עם סיום העסקתו. משנדחתה בקשתו הודיע לחברה כי היתה פריצה בביתו והמחשב נגנב. רק לאחר שנדרש לשלם תמורתו, השיב המבקש את המחשב לחברה. הדבר עורר את חשדם של מנהלי החברה. הוחלט לבדוק מדוע חלה נסיגה בעבודתו של המבקש בחודשים האחרונים. המשיבה גילתה הודעות דואר אלקטרוני שהוציא המבקש בחודשים האחרונים לעבודתו בחברה בהם פנה ללקוחות בשם חברה חדשה שהקים. כאשר מעשיו התגלו הבהיר לו מנהל החברה כי בכוונתו לעבור על כל ההודעות השמורות בדואר האלקטרוני שלו ותוך דקות ספורות המידע נמחק. בד בבד הגישה החברה כתב תביעה שכנגד שעניינו בהשבת משכורות ששולמו למבקש לחינם; שווי פירות עבודתו ופיצוי בגין נזקים אשר גרם לה.

3.         השאלה העומדת לדיון היא האם החומר בו מדובר קביל כראיה, אם לאו. בסוגיה זו עומדות זו מול זו שתי זכויות יסוד - זכות הקניין של המעסיק בעסקו וזכותו של העובד לפרטיות ולצנעת הפרט במקום עבודתו. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עיגן את שתי הזכויות האלה במפורש, כדלקמן:

            שמירה על הקניין:

            "אין פוגעים בקניינו של אדם" (סעיף 3 לחוק).

            פרטיות וצנעת הפרט:

                        "א. כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

                        ב. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

                        ג. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

                        ד. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשימותיו" (סעיף

                           7 לחוק).

            ההכרה בזכות לפרטיות ואיסור הפגיעה בזכות זו נקבעו עוד לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות זולתו ללא הסכמתו",

            ס' 2(5) לחוק אוסר על שימוש בתוכן מסמך בלי רשות הנמען או הכותב, וס' 32 לחוק קובע: " חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית משפט ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית משפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר..." וכו'.

            הלכה פסוקה קובעת כי בהקשר של מערכת יחסי עבודה, החובה להגן על פרטיות העובד נובעת לא רק מחוק היסוד ומחוק הגנת הפרטיות אלא גם מתניה מכללא בחוזה העבודה ומחובת תום הלב של המעסיק (דב"ע נו/293-3 פלונית - חברה אלמונית בע"מ, עבודה ארצי, ל(2) 302).

            נושא השימוש של עובד במחשב המעסיק לאור הבעייתיות בין זכות הקנין של המעסיק מצד אחד והזכות לפרטיות של העובד מהצד האחר, הוסדר לאחרונה בהסכם קיבוצי כללי מיום 25.6.08 בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, במסגרתו נקבע העקרון כי עובד רשאי להשתמש במחשב גם לצורך פעולותיו האישיות, בהיקף מידתי ובזמן סביר, וכי השימוש במידע האישי שנאסף ע"י המעסיק יהיה בהתאם לכללים ותוך פגיעה פחותה בפרטיות העובד.

4.         במקרה דנן, מדובר במערכת תביעות הדדיות שעניינה במחלוקת בענין נסיבות סיום עבודתו של המבקש בחברה, האם הפר חובת הנאמנות כלפי מעסיקתו, האם השתמש בסודות מסחריים שלה והתחרה בה תחרות אסורה; האם זכאי הוא לפיצויי פיטורים, והאם זכאית החברה מנגד לפיצוי והשבת כספים ששילמה למבקש.