עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
|
441-08
12/06/2013
|
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן סגן הנשיאה 2. עמירם רבינוביץ 3. רונית רוזנפלד
|
- נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד עמוס רוזנצויג עו"ד רועי קרת
|
הנתבע:
1. אסתר פרגר ויניאר 2. קיבוץ אפיקים 3. התנועה הקיבוצית 4. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד רן ארנון עו"ד נעמי אשחר עו"ד אמיר גנז עו"ד יעקב אברהמי עו"ד מיכל לייסר
|
פסק-דין |
סגן הנשיאה, יגאל פליטמן
1.
פתח דבר
א. לפנינו ערעור המוסד לביטוח לאומי (להלן -
המוסד) על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס ונציגי הציבור מר יצחק רז ומר מוני סגן; בל 1508/07), בו נפסק, לעניין תביעת הגב' פרגר (להלן -
המשיבה) לדמי אבטלה, כי היא נחשבת לעובדת קיבוץ אפיקים בו חיתה כחברת קיבוץ ואותו עזבה. לפיכך, חויב המוסד לשלם לה את דמי האבטלה על פי חוק, חרף אי תשלום דמי ביטוח אבטלה בגינה למוסד.
ב. בסעיף 158 לחוק
הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשמ"ה-1995 (להלן -
החוק), נקבע, כי מבוטח בביטוח אבטלה הינו - "
תושב ישראל, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו".
... "עובד" - למעט חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי הוראות סעיף 3"
ג. במקרה שלפנינו עולות שתי שאלות לאור הוראת החוק ונסיבות המקרה:
האחת - האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין המשיבה לקיבוץ בו הייתה חברה.
השניה - האם היא הייתה בגדר "עובד" על פי חוק, שהקיבוץ חב בתשלום דמי ביטוח אבטלה עבורו.
ד. קיבוץ אפיקים, התנועה הקיבוצית והיועץ המשפטי לממשלה צורפו לדיון בערעור נוכח הסוגיות העקרוניות שמעלה הערעור ביחס להגדרת חבר קיבוץ כעובד הקיבוץ, ולהשתת חבות תשלום דמי ביטוח אבטלה על הקיבוץ עבור חבריו.
2.
המסכת העובדתית
א. המשיבה, ילידת 1943, הייתה חברת קיבוץ אפיקים (להלן -
הקיבוץ) במשך למעלה מ-40 שנה, עת נישאה עזבה את הקיבוץ ועברה להתגורר עם בן זוגה במושב ברמת הגולן.
ב. המשיבה מילאה תפקידים בכירים במסגרת הקיבוץ. בין היתר הייתה, משך שתי קדנציות, חברת מזכירות הקיבוץ וכן שמשה בתפקיד מנהלת משאבי אנוש של הקיבוץ (בדומה לתפקיד סדרן הקיבוץ בשעתו).
ג. בשנת 1998, עם סיום תפקידה כמנהלת משאבי אנוש ולאחר סיכום עם סידור העבודה בקיבוץ, עברה המשיבה לעבוד כמזכירה במפעל צחמ' אפיקים (להלן -
המפעל). המפעל הינו בבעלותו הבלעדית של הקיבוץ. במפעל היא עבדה עד חודש אוגוסט 2006, עת נפסקה עבודתה, עם עזיבתה את הקיבוץ, כמצוין לעיל.
ד. בניגוד לנקבע בפסק דינו של בית הדין קמא, המשיבה לא פוטרה מעבודתה במפעל; אלא על פי סיכום עימה, הסתיימה עבודתה שם עם עזיבתה את הקיבוץ עקב נישואיה (עמ' 6 שורה 8 לעדות המשיבה).
ה. בין המשיבה למפעל לא נערך כל משא ומתן באשר לתנאי עבודתה, לא נקבעו תנאי עבודתה ולא נערך כל הסכם בכתב.
רישום שעות עבודת המשיבה, ההתחשבנות ביחס לימי החופש, ימי מחלתה וכו', היו על פי דיווח המפעל לקיבוץ, ונוהל רישום ומעקב בכרטיסה של המשיבה.
ו. כדי ליתן מענה לתמורות העיתים מרחיקות הלכת שהתרחשו בקיבוצים במרוצת השנים, מונתה, על פי החלטת ממשלה ממאי 2002, ועדה ציבורית לבדיקת אותם שינויים. הוועדה פרסמה המלצותיה בחודש אוגוסט 2003, ועיקרן, אבחנה בין "קיבוץ שיתופי", המתנהל על פי מודל "אורחות חיים" תוך שמירה על עקרונות שוויון מלא, בעלות הכלל בקניין; לבין "קיבוץ מתחדש", המאפשר קניין פרטי מוגבל כמו שיוך דירות לחברים, מתן תקציב דיפרנציאלי; אולם הכל בכפוף לשמירה על עקרונות הערבות ההדדית והשוויון בגבולות שייקבעו.
המלצות הוועדה אומצו על ידי הממשלה בהחלטתה מיום 8.3.04. כפועל יוצא מכך הותקנה שורת תקנות בשנת 2005 על ידי רשם האגודות השיתופיות, כשהיבטי המיסוי ודמי הביטוח נשארו כשהיו.
ז. באשר לקיבוץ אפיקים - עד מרץ 2004 היחסים בין הקיבוץ לחבריו היו מבוססים על מודל "אורחות חיים" של "קיבוץ שיתופי מסורתי".