השופטת רונית רוזנפלד
פתח דבר
1. סכסוך קשה, מורכב ורב שנים, ניצב במרכז הערעור שלפנינו, בו עומדות לבירור והכרעה שתי סוגיות עקרוניות. הראשונה שבהן היא הסוגיה בדבר הפליה מטעמי גיל, המתעוררת על רקע פיטוריהן של המשיבות (להלן גם: " הגננות"), כולן גננות ותיקות מאד שהועסקו אצל המערערת, רשת הגנים של אגודת ישראל, ופוטרו מעבודתן, בהיותן בגיל מתקדם. הסוגיה השנייה נוגעת לתנאי העסקתן של הגננות ברשת הגנים, שהיא " מוסד מוכר שאינו רשמי". השאלה העומדת לבירור בקשר לכך, היא בדבר קיומה של עילת תביעה לגננות, למשכורות כפי שמקובל במוסדות חינוך רשמיים, מכוח הוראותיהן של תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשי"ד- 1953 (להלן גם: "תקנות מוסדות מוכרים").
2. בבית הדין האזורי בתל אביב התבררה תביעתן של הגננות למתן צו מניעה קבוע כנגד פיטוריהן מעבודתן אצל המערערת (להלן: " רשת הגנים" או " הרשת"), כמו גם להפרשי שכר הנובעים מקיפוחן בתנאי העסקתן. בפסק דין (חלקי) רחב יריעה, מעמיק ומפורט, מצא בית הדין האזורי (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר אדי דלל ומר רענן גילאון; עב' 5646/03) את טענותיהן של הגננות בדבר פיטוריהן מן העבודה על רקע הפלייתן מטעמי גיל, מבוססות היטב בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו. בית הדין סקר בהרחבה את התנהלותה של רשת הגנים. משמצא כי יש ממש בטענות הגננות כנגד הפיטורים, בהיותם נגועים בהפליה מטעמי גיל, הורה על מתן צו מניעה קבוע למניעת פיטוריהן. כמו כן מצא בית הדין האזורי כי רשת הגנים הפלתה את הגננות מחמת גילן אף בתשלום שכרן. בנוסף קבע בית הדין, כי בהיות רשת הגנים מוסד מוכר שאינו רשמי, כי אז יש בידי הגננות עילת תביעה לתנאי שכר כמקובל במוסדות חינוך רשמיים מכוח תקנות מוסדות מוכרים. יצויין כי בית הדין האזורי ממשיך ומברר את תביעתן הכספית של הגננות, על פי העקרונות כפי שקבע במסגרת פסק הדין החלקי מושא ערעור זה.
3. הערעור שלפנינו סב על הקביעות בסוגיות העקרוניות שבפסק הדין החלקי. במסגרת הערעור טוענת רשת הגנים כי פיטורי הגננות נעשו כדין, שלא מתוך שיקולים זרים, על רקע מצוקה כלכלית קשה שאליה נקלעה, במסגרת תוכנית הבראה, ובלא שהגננות הופלו לרעה מחמת גילן. כמו כן היא טוענת כי תקנות מוסדות מוכרים אינן מקנות לגננות זכאות לתנאי שכר כשל עובדי הוראה במשרד החינוך, וכל עניינן של התקנות הינו במישור היחסים שבין רשת הגנים לבין המדינה. בין לבין, מועלות במסגרת הערעור טענות כנגד החלטות ביניים שונות, שנתן בית הדין האזורי במסגרת ההליך שהתנהל לפניו.
נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה ביקשה להתייצב בהליך הערעור כידיד בית המשפט, וזאת בכל הקשור לסוגיה בדבר ההפליה מטעמי גיל.
במהלך הדיון בערעור הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך. זאת, בקשר לשאלה בדבר היותן של תקנות מוסדות מוכרים, מקור משפטי לזכאות הגננות למשכורות כפי שמקובל בחינוך הרשמי.
4. נקדים ונאמר כי לא ראינו מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי מושא הערעור, בכל הקשור לקביעותיו בדבר הפלייתן של הגננות מחמת גילן, בין במעשה הפיטורים ובין בתשלום שכרן, כמו גם בעניין סעד האכיפה שמצא לנכון לתת. כמו כן לא מצאנו לנכון לשנות מקביעות בית הדין בדבר מעמדן המשפטי של תקנות מוסדות מוכרים, ונפקותן ביחס לעובדות הרשת. על כל אלה עוד נעמוד בהרחבה בדברינו בהמשך.
5. לא למותר הוא לציין כי הודעות הפיטורים שנשלחו אל הגננות הוותיקות, המשיבות בערעור, והכוונה להפחית משכרן, הן שעמדו ביסוד התארגנותן של גננות רשת הגנים ב" ארגון גננות חרדיות". השתלשלות העניינים בקשר להתארגנות הגננות, וזיקתה לעובדות וההליכים מושא ערעור זה, מתוארים בהרחבה בפסק דינו של בית דין זה בעניין ארגון גננות חרדיות, בו הוכר מעמדו של " ארגון גננות חרדיות" כארגון עובדים. כמו כן נקבע שם כי הסתדרות אגו"י אינה ארגון עובדים, ואין לראות בה ארגון העובדים היציג של גננות הרשת. ראויה לציון עוד העובדה כי משיבות 1 ו-2 במסגרת הליך זה, הגב' בוסי והגב' קליין, הינן ממקימותיו של ארגון גננות חרדיות, ומי שעומדות בראשו .
פרק א'- הרקע העובדתי כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי
הצדדים
6 . רשת הגנים הינה עמותה רשומה העוסקת במתן שירותי חינוך לילדי גנים ומעונות יום בחינוך החרדי, במסגרת החינוך העצמאי. הרשת הינה מוסד מוכר שאינו רשמי, שרישיונה מונפק על פי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ותיקצובה נעשה בהתאם להוראותיו של חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.
רשת הגנים מפעילה למעלה מ-400 גנים בפריסה ארצית, ומעניקה שירותי חינוך לכ-12 אלף ילדים. הרשת מעסיקה כ-1,050 עובדים מנהליים ועובדי חינוך, מתוכם 443 גננות.
7. הגננות, כולן עובדות ותיקות ברשת, בשנות ה-50 וה-60 לחייהן, חלקן אלמנות, רובן מפרנסות עיקריות או יחידות במשפחתן, וכולן צברו למעלה מ-25 שנות ותק. כך למשל, על פי קביעת בית הדין האזורי, המשיבה 1, הגב' שמחה בוסי מועסקת כגננת ברשת כ-43 שנים; המשיבה 2 - הגב' יהודית קליין מועסקת ברשת מזה כ-37 שנים; המשיבה 3 - הגב' לאה רחל יוסף מועסקת ברשת כ-39 שנים; המשיבה 4 - הגב' שרה שטרן מועסקת ברשת כ-34 שנים; המשיבה 5 - גב' רחל ברזל אלמנה ואם לשבעה ילדים, מועסקת ברשת 37 שנים ; המשיבה 6 - גב' ציפורה מהצרי מועסקת ברשת כ-31 שנים; המשיבה 7 - גב' לאה אנקונינה, אם לתשעה ילדים, הועסקה ברשת כ-35 שנים ; המשיבה 8 - הגב' איילה חיים, אם לחמישה, מועסקת ברשת כ-33 שנים; המשיבה 9 - הגב' נצחיה שמואלי בת 57 אם לשישה, מועסקת ברשת 38 שנים; המשיבה 10 - הגב' מזל גמליאלי, אם לשבעה, מועסקת ברשת 42 שנים; המשיבה 11 - הגב' חוה הורביץ, הינה בת 49, כ-30 שנה (עד ליום 31.8.07) ; המשיבה 12 - הגב' רומה שוקר, בת 65 אם לשבעה, מועסקת ברשת למעלה מ-45 שנים; המשיבה 13 - הגב' לאה דורון, אם לארבעה ילדים קטינים והיא מועסקת ברשת כ-30 שנים; המשיבה 14 - גב' רחל הרשברג, הועסקה ברשת 24 שנים עד לפיטוריה ביום 31.8.03; המשיבה 15 - גב' חביבה אייזנשטט, אם לשישה, בעלת ותק של 34 שנים, והמשיבה 16 - גב' מרים דוריב הועסקה כ-33 שנים.
נסיבות הפיטורים
8. בתחילת שנות ה-2000 נקלעה רשת הגנים לגרעון כספי קשה, שמקורו בשילובם של גורמים שונים. בית הדין האזורי ציין בפסק דינו לעניין זה, כי סממני המצוקה הכלכלית של הרשת מצאו ביטויים גם בחסר בהפקדות בקופה המרכזית לפיצויים, בה נצברו סכומים שיש בהם כדי לכסות רק חלק קטן (כ-20%) מהתחייבות הרשת לתשלום פיצויי פיטורים לעובדיה.
על מנת לאפשר את המשך פעילותה של הרשת, גובשה תוכנית הבראה, שכללה בתחילתה סגירת גנים קטנים ובלתי רווחיים, וצמצום בהוצאות. משלא עלה בידי הרשת להגיע למצב של איזון תקציבי , קיבלה הרשת בחודש אפריל 2003 החלטה בדבר קיצוץ של 10% בשכרם של כלל עובדיה לתקופה של שנה וחצי, ודחייה של תשלומי ההבראה והביגוד.
9. בהמשך, לקראת תום חודש מאי 2003 שלחה רשת הגנים הודעות פיטורים לכל העובדות הוותיקות אשר צברו מעל 25 שנות ותק, ובכלל זאת אף למשיבות . מרבית המכתבים היו בנוסח זהה, כדלקמן :
"1. על פי החלטת ההנהלה וכמתחייב מתוכנית הצמצומים, אנו נאלצים להודיע לך בזה על סיום עבודתך מיום ג' באלול תשס"ג 31.8.03.