בורצבסקה(עציר) נ' משרד הפנים

פסק דין

זוהי עתירה התוקפת את החלטת המשיב שלא לאפשר את כניסתה של העותרת לארץ.

העותרת אזרחית אוקראינה, ביקשה להיכנס לישראל ביום 10.9.11.

לאחר תשאול, כניסתה סורבה.

במהלך התשאול טענה בתחילה העותרת שמטרת ביקורה בארץ היא לטייל בים המלח. לאחר שהמתשאל שוחח עם חברתה של העותרת, ושמע מפיה כי אותה חברה עובדת בבית מלון, הוא סיפר על כך לעותרת. לאחר מכן אמרה העותרת למתשאל כי מטרת ביקורה בארץ היא לחפש עבודה, אם בבית מלון ואם בעבודות ניקיון, וכי חברתה תסייע לה בכך.

על רקע זה ניתנה החלטת המשיב.

יש להוסיף לכך את העובדות הבאות: בידי העותרת היו 500 דולר בלבד, כאשר לטענתה היא באה לבקר בישראל למשך שלושה חודשים; לא היה בידי העותרת כל אמצעי תשלום נוסף אחר.

עוד יצוין כי לאחרונה נכנסה העותרת לישראל בחודש פברואר השנה ויצאה ממנה שלושה חודשים לאחר מכן.

כעת, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מאז יציאתה האחרונה מן הארץ, מבקשת העותרת להיכנס שוב.

לטענת העותרת, אשר לא גובתה בתצהיר, התשאול ארך כשעתיים ורק בשל הלחץ שהופעל עליה אמרה שאכן מטרתה היא לחפש עבודה בישראל.

תוכן התשאול היה ידוע לעותרת בשעה שנתנה את התצהיר התומך בעתירה. למרות זאת בחרה העותרת שלא להתייחס לכך בעתירתה ובתצהירה.

אילו הייתה העותרת תמת לב ובאה בניקיון כפיים לבית המשפט הייתה מציינת בעתירתה כי אכן היא אמרה שבכוונתה לעבוד בישראל, אך הדברים הוצאו ממנה בלחץ ושלא כדין. העותרת לא ציינה עובדות אלה כלל, ורק בשל טעם זה יש מקום לדחות את העתירה.

בית המשפט לעניינים מנהליים אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות. תפקידו של בית המשפט הוא לבדוק את סבירות החלטת המשיב.

בשעה שהעותרת הודתה בפני בקר גבול כי בכוונתה לעבוד בישראל, אני סבור שהחלטתו על רקע עובדה זאת היא החלטה סבירה ואינני מוצא מקום להתערב בה.

מכיוון שכך אני דוחה את העתירה.

ניתן והודע היום ט"ו אלול תשע"א, 14/09/2011 במעמד הנוכחים.

אברהם יעקב, שופט

הוקלד על ידי: יהודית בן צבי