בוכניק נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עסקינן בתובענה, במסגרתה מערער המערער על החלטת פקיד התביעות מיום 12.9.12, במסגרתה הוחלט על הפסקת תשלום גימלת הבטחת הכנסה מחודש 6/08, בנימוק כי הכנסתו ממט"ח עולה על גובה הגמלה המותרת לחודש, אשר עמדה על סך של 2,463 ₪.

טענות התובע

2.לטענת התובע, הוא עלה ארצה בשנת 2003 יחד עם אשתו ושלושת ילדיו הקטנים. המשפחה מוכרת לרווחה כמשפחה במצב כלכלי קשה מאוד. התובע אינו עובד, ורעייתו עובדת בנקיון בשכר זעום.

אמו של התובע שנותרה לגור בתוניס חששה לשמור כספים בחשבון הבנק שלה שם מחשש שייגנבו. לכן, בחודש 6/08 כאשר הגיעה לביקור בישראל, נתנה לתובע סכומי כסף במזומן על מנת שישמור אותם עבורה, וכך עשה התובע כאשר שמר את הכספים בחשבונו בפק"מ, וכל שקל שהועבר אליו הפקיד אותו שם.

בשנת 2012 אמו של התובע הגיעה לביקור נוסף, התובע ליווה אותה לבנק וסייע לה לפתוח חשבון בנק על שמה, אליו הועברו מלוא הכספים מחשבונו. התובע ובני משפחתו לא משכו שקל אחד מהחשבון בין השנים 2008 – 2012, וזאת על אף מצבם הכלכלי הקשה כתוצאה מהשלילה הרטרואקטיבית ואף העתידית ל – 5 שנים של הגמלה, בעקבותיה הגיעו התובע ומשפחתו לחרפת רעב.

לא הוכח כי הכספים שימשו כמקור הכנסה, וגם אם קיים ספק כזה, הרי שמדובר בחוק סוציאלי ויש ליתן לתובע ולבני משפחתו להנות מהספק, ולכן יש לקבל את התובענה.

טענות הנתבע

3.לטענת הנתבע, יש לדחות את התובענה היות והתובע צירף רק ביום 3/1/12 אישור מהבנק המעיד על יתרות בחשבון מטבע זר, כאשר בתביעותיו להבטחת הכנסה לאורך השנים לא ציין זאת. מעיון בתדפיס הבנק עולה, כי בין התאריכים 6/08 ועד 3/12 הופקדו בחשבון מט"ח 700,000 ₪, לכן גם נוצר חוב רטרואקטיבית.

התובע טוען כי הכספים שייכים לאמו; דא עקא, כי התובע לא המציא לכך כל ראיה, וכן נמצא לא מהימן בגירסאותיו, שעה שסיפק מספר תירוצים וגירסאות לעניין הכספים שבמחלוקת.

הצהרת התובע בעדותו והצהרתו בסיכומיו סותרות את האמור בתצהירו ובתדפיסי הבנק.

אמו של התובע נכנסה לישראל 24 פעמים בשנים 1991 – 2012, ואם פחדה להשאיר את כספה מחוץ לישראל, הרי שהיה ביכולתה לפתוח לעצמה חשבון כרצונה באותם ביקורים רבים.

התובע לא סיפק הצהרה מהרשות להלבנת הון או מרשויות המכס לעניין הכספים המופקדים, ויש לזקוף זאת לחובתו.

לסיכום, טען הנתבע כי קיימת עילה לשלילת זכאות להבטחת הכנסה החל משנת 2008 ועד 3/12. כמו כן, כי יש לראות בסכומים האמורים העברת נכס ללא תמורה למשך 5 שנים, וזאת עד לתאריך 3/2017.

דיון והכרעה

4.במסגרת מסכת הראיות נחקרו התובע ואשתו על האמור בתצהיריהם. כמו כן, הוגשו תדפיסי בנק רלוונטים, הצהרותיהם לנתבע, טפסי תביעה אותם מילא התובע, ואף הצהרת אמו. לאחר מסכת הראיות סיכם התובע את טענותיו בעל פה, והנתבע הגיש את סיכומיו בכתב.

5.לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בתצהירים ובסיכומים, ולאחר שמיעת העדויות, הגענו למסקנה כי דין התובענה להתקבל, ונפרט.

6.מהתמונה שנפרשה לפנינו עולה, כי גירסתם של התובע ואשתו כפי שהופיעה בתצהיריהם לא נסתרה. התובע ואשתו העידו בבית הדין, וענו באופן ברור, חד וקולח לכל השאלות אשר נשאלו. לפיכך, אנו מקבלים את עדויותיהם כמהימנות, וקובעים כי יש לקבל את גירסתם. יצויין, כי במהלך מסכת הראיות חקירתם הנגדים בוצעה באמצעות מתורגמן לשפה הצרפתית, נתון חשוב אליו עוד נתייחס בהמשך.

7.התובע (יליד 1960) ואשתו עלו ארצה מתוניס יחד עם 3 ילדיהם הקטנים, ומשנת 2004 ועד שנת 2012 התקיימו מקיצבת הבטחת הכנסה, כאשר בין לבין אמו של התובע (ילידת 1932) קנתה עבורם מכספיה בית בו הם מתגוררים עד היום.

8.בשנת 2008 העבירה אמו של התובע, אשר מתגוררת בטוניס ובצרפת לסירוגין, סכומי כסף שונים בסך כולל של 700,000 ₪ בקירוב, אשר הועברו לחשבון פק"מ של התובע. בשנת 2012 אמו של התובע הגיעה לישראל, פתחה חשבון על שמה, וכספים אלו הועברו אליו.