בהא חסן פדילה נ' יונייטד שיא בע"מ

פסק דין

התביעה שבפנינו עניינה עתירתו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו בנתבעת.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

הנתבעת הינה חברה בעלת מספר סניפים המבצעת תיקוני קוסמטיקה, פחחות, צבע ושטיפת רכבים והתובע החל את עבודתו אצלה ביום 1.2.07 בתפקיד שוטף רכבים באתר הממוקם בקיבוץ געש, שם סיפקה הנתבעת שירותים לחברת אלדן.

ביום 21.7.08 נפגע התובע בתאונת עבודה ונקבעה לו תקופת אי כושר של שלושה חודשים, החל מתאריך זה ועד ליום 21.10.08.

אין חולק כי לאחר תקופה זו לא שב התובע לעבודה. הצדדים חלוקים בשאלה מי הביא את הקשר לסיומו וכפועל יוצא מכך בשאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.

לטענת התובע, הנתבעת היא "מוסך", ולכן חלות על הצדדים הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המוסכים אשר נחתם בין איגוד המוסכים בישראל לבין ההסתדרות הכללית, ולחלופין חלות הוראות צו ההרחבה בענף המוסכים.

כן הוסיף וטען, כי תלושי השכר אינם משקפים את השכר לו היה זכאי, מן הטעם שהוסכם בין הצדדים כי שכרו החודשי יעמוד על סך 6,000 ₪. בפועל, השתכר התובע שכר נמוך יותר אשר פוצל בתלוש השכר לרכיבים פיקטיביים. עוד טען, כי תלוש השכר לא שיקף את שקיבל בפועל.

באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה, הטעים התובע כי חודש וחצי לאחר שהייתו בחופשת מחלה, התקשר אליו מנהל האתר ביקום, מר אלכס מנסיפוב (להלן: "מר מנסיפוב") וביקש כי הוא ישוב לעבודה. משהשיב התובע כי הוא בחופשת מחלה, הודיע לו האחרון כי הוא מפוטר.

על כן, עתר התובע לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגין אי עריכת שימוע. כן עתר לתשלום זכויות שונות, ובהן, הפרשות לקרן פנסיה, פדיון חופשה, הפרשי דמי הבראה, תוספת ותק, דמי נסיעות ופיצוי בעד הפרשות לקרן השתלמות.

הנתבעת טענה כי הינה חברת אשר מבצעת טיפולים קוסמטיים לרכב. מכאן, כי לא חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי ו/או צו ההרחבה בענף המוסכים. כן הוסיפה כי תלושי השכר משקפים את שהוסכם בין הצדדים וכי לאורך כל תקופת עבודתו לא טען התובע כל טענה בעניינם. באשר לסיום עבודתו הטעימה, כי התובע ציין בפני נציגת הנתבעת, הגב' אידה אפריימוב (להלן: "הגב' אפריימוב") כי הוא החל ללמוד וכי הוא אינו מתכוון לשוב לעבודה. על כן, משהתפטר התובע מעבודתו הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. כמו כן, נוכח נטישתו מבלי מתן הודעה מוקדמת, עתרה הנתבעת לקיזוז רכיב זה מתביעתו, ככל שתתקבל. עוד טענה כי כל זכויותיו של התובע בקשר לעבודתו שולמו לו במהלך תקופת עבודתו.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן מר סולטאן בדיע סולטאן, עובד לשעבר של הנתבעת (להלן: "מר סולטאן"). מטעם הנתבעת העידו מר דב זיגלמן, מנהל הנתבעת (להלן: "מר זיגלמן") והגב' אידה אפריימוב, אשר שימשה בזמנים הרלבנטיים לתביעה כמנהלת אדמיניסטרטיבית (להלן: "הגב' אפריימוב").

דיון והכרעה-

לשאלת חלותם של הוראות ההסכם הקיבוצי/צו ההרחבה בענף המוסכים

הלכה פסוקה היא כי נטל ההוכחה בדבר תחולת הסכם קיבוצי וצו הרחבה הוא על הטוען לכך. עוד נקבע כי המבחן המכריע לצורך תחולה היא עיקר עיסוקו של המעסיק.

התובע טען כי הנתבעת מפעילה מוסך וחברה באיגוד המוסכים, ולכן חלות עליה הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף המוסכים. מנגד טענה הנתבעת, כי היא "חברה אשר בבעלותה מספר אתרים בהם היא מבצעת טיפולים קוסמטיים לרכב".

נקדים ונציין כי התובע לא צירף כל ראיה לכך כי הנתבעת חברה באיגוד המוסכים וכי חל עליה ההסכם הקיבוצי בענף המוסכים. עם זאת, באשר לחלותו של צו ההרחבה בענף המוסכים (להלן: "צו ההרחבה"), לאחר שבחנו את חומר הראיות הגענו לכלל מסקנה כי הנתבעת היא בגדר "מוסך", כפי שיפורט להלן.

בצו ההרחבה בענף המוסכים מוגדר "מוסך": "מקום עבודה וכל מוסך המעסיק עובדים שכירים בתיקונים ושירותים לכלי רכב וחלקיהם". כמו כן, "עובד" מוגדר כ"כל עובד המועסק במוסכים לרבות נוער עובד".

התובע הצהיר כי הנתבעת היא בעלת מוסכים לתיקון רכבים וכן כי הוא עבד במוסך ביקום בו בוצעה עבודה של פחחות וצבע, כולל תיקון והרכבת חלקי מכוניות. מר סולטאן הצהיר כי הנתבעת הייתה קשורה בחוזים עם חברות ליסינג וביצעה עבורן תיקוני פחחות וכי היא העסיקה עובדים בתפקיד פחחים, מרכיבי חלקים, עובדי שטיפה וכיו"ב. עוד הוסיף כי במוסך היה תלוי שלט "שלמה SIXT רשת מוסכים ושירותי דרך".

לתצהירו של מר סולטאן צורפו תמונות שונות מהמוסך של רכבים במהלך תיקון, מכשיר המיועד למשיכת שלדות (אוטו רובוט) וכן מחשב המשמש לערבוב צבע.