בג"צ
בית המשפט העליון
|
4124-00
14/06/2010
|
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש
2. א' פרוקצ'יה
3. א' א' לוי
4. א' גרוניס
5. מ' נאור
6. ס' ג'ובראן
7. א' חיות
|
| - נגד - |
התובע:
1. ארנן יקותיאלי ז"ל
2. יעקב גזית
3. מיכאל לוסטמן
4. ג'ני ברוכי
5. עם חופשי
6. אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
7. אגודת הסטודנטים לרפואה בירושלים
8. אגודת הסטודנטים לחקלאות בישראל
עו"ד גלעד ברנע
|
הנתבע:
1. השר לעניני דתות
2. שר האוצר
3. הממונה על התקציבים במשרד האוצר
4. יו"ר ועדת הכספים של הכנסת
5. המוסד לביטוח לאומי
6. שר העבודה והרווחה
7. התנועה להגינות שלטונית
8. שטינמץ ברוך
9. ברלוביץ יצחק
עו"ד אסנת מנדל
עו"ד חיים אינדיג
עו"ד אתי ינאי-נווה
עו"ד מירית סביון
|
| פסק-דין |
הנשיאה ד' ביניש:
אברכים הלומדים בכולל זכאים לתשלום גמלת הבטחת הכנסת מינימום מכוח סעיף תקציבי הנכלל בחוקי התקציב השנתיים מאז שנת 1982. לעומתם, סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה או על-תיכונית ואף תלמידים במוסדות דת ותלמידים בישיבה ובמוסד תורני אינם זכאים לתשלום גמלת הבטחת הכנסה על פי הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. האם הסדר תשלומי גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים מכוח הסעיף התקציבי חוקי וחוקתי? האם ההבחנה בין קבוצות הלומדים השונות הינה כדין? אלה השאלות העומדות להכרעה בעתירה שלפנינו.
הרקע העובדתי
1. חוקי התקציב השנתיים משנת 1982 ואילך כוללים סעיף תקציבי שכותרתו "הבטחת הכנסת מינימום לאברכי כוללים" (להלן: הסעיף התקציבי). במקור היה הסעיף התקציבי חלק מתקציב משרד הדתות, ועם פירוק המשרד, בשנת 2004, הועבר הסעיף התקציבי לתקציב משרד החינוך. על פי הסעיף התקציבי משולמת לאברכי כוללים אשר עומדים בתנאי זכאות שונים גמלת הבטחת הכנסה. בשנת 2009 עמד התקציב השנתי על 121,161,000 ש"ח וחולקו גמלות לכעשרת אלפים אברכים. גובה הגמלה נקבע על פי חלוקת התקציב השנתי במספר האברכים הזכאים.
חוקיותו וחוקתיותו של הסעיף התקציבי עומדים במוקד העתירה שלפנינו. את העתירה הגישה קבוצה של סטודנטים ונציגי סטודנטים מאוניברסיטאות שונות בישראל וכן עמותה שהצהירה כי היא פועלת לקידום חופש הדת, המצפון, החינוך והתרבות. העותרת 4, ג'ני ברוכי, שהייתה בין העותרים מלכתחילה, נאבקה לקידום נושא העתירה גם במאבק ציבורי ואף השמיעה דברים באוזננו בעת הדיון האחרון שקיימנו. הטענה המרכזית של העותרים היא שהסדר תשלומי גמלת הבטחת הכנסה לאברכים מכוח הסעיף התקציבי הינו הסדר מפלה. טענת ההפליה מבוססת על ההבחנה שבין שני הסדרי חקיקה שעניינם תשלומי גמלות הבטחת הכנסה - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: חוק הבטחת הכנסה או החוק), מחד גיסא, המסדיר את תשלומי גמלת הבטחת הכנסה לכל הזכאים בישראל; והסעיף התקציבי, מאידך גיסא, המסדיר את תשלומי גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים בלבד.
חוק הבטחת הכנסה
2. חוק הבטחת הכנסה התקבל בכנסת באפריל 1980 ונכנס לתוקף בינואר 1982. החוק מסדיר את תשלומי גמלת הבטחת הכנסה לכלל הזכאים בישראל. החוק קובע, בין היתר, את תנאי הזכאות לקבלת הגמלה, את שיעורי הגמלה, את אופן חישוב הכנסות מבקשי הגמלה, את העילות לשלילת הגמלה ואת הסמכות לברר תביעות לעניין תשלום הגמלה. הגמלה על פי החוק משולמת מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. פרק ב' לחוק קובע את שלושת התנאים הבסיסיים לזכאות, לפיהם תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגמלה, בתנאי שאין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס למחייתו או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי; אין לו הכנסות ממקור כלשהו; והוא תושב ישראל 24 חודשים לפחות. לצד התנאים הבסיסיים, החוק מפרט עילות שונות המזכות בגמלת הבטחת הכנסה וכן מספר חריגים המאפשרים קבלת גמלה גם ללא עמידה בתנאי הזכאות הבסיסיים. יצוין כי במהלך השנים מאז חקיקתו הונהגו בחוק מספר תיקונים במגמה לצמצם את מספר מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ולהקטין את סכום הגמלה החודשי (ראו, למשל בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס(3) 464 (2005) (להלן: פרשת עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי).
3. שורש המחלוקת בין הצדדים נעוץ בסעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה, שעניינו סייגים לזכאות לקבלת גמלה. סעיף 3 מגדיר את קבוצות האנשים שאינם זכאים לגמלת הבטחת הכנסה, אף אם הם עומדים בתנאי הזכאות הכלליים המפורטים בסעיף 2 לחוק. סעיף 3 קובע כי לא יהיה זכאי לגמלה אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית, רשות מקומית או גוף אחר שייקבע בתקנות; אדם המשרת שירות סדיר בצה"ל; וחבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו. סעיף 3(4) לחוק הבטחת הכנסה קובע את הסייג הרלוונטי לעתירה שלפנינו, ולפיו לא יהיה זכאי לגמלה "תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע". יצוין כי בשנת 2008 נקבע לסייג זה חריג ולפיו יהיה זכאי להבטחת הכנסה תלמיד לתואר ראשון שהוא הורה יחיד, ואשר היה זכאי לקבל גמלת הבטחת הכנסה ב-16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל את לימודיו (תיקון מס' 33 לחוק, תשס"ח-2008). חריג זה, שנוסף לחוק בעקבות הגשת העתירה שלפנינו, לא פתר, לטענת העותרים, את ההפליה בין אברכים וסטודנטים באופן כללי, ונשוב לדון בו בהמשך.
עם כניסת חוק הבטחת הכנסה לתוקף, בשנת 1982, הותקנו תקנות לעניין המוסדות אשר לימודים בהם שוללים את הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. סעיף 6(א) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (להלן גם: התקנות) קובע:
"6. (א) כמוסד לענין סעיף 3(4) לחוק ייחשב -
(1) כל מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, וכן מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק;
(2) מוסד אחר ללימודים על תיכוניים;
(3) ישיבה ומוסד תורני;
(4) מוסד להכשרת כהני דת;
(5) מוסד לימודים אחר שבו מלמדים באופן שיטתי תלמידים, למעט -
(א) מוסד לימודים שאין במטרותיו להכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או למתן השכלה המוכרת על-ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;
(ב) מוסד שבו ניתנת הכשרה כמשמעותה בסעיף 2(א)(2) לחוק - אם מקבל ההכשרה היה זכאי לגמלה לולא האמור בסעיף 3(4) לחוק".
הנה כי כן, על פי האמור בתקנות, ובהתאם לסעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה, סטודנטים באוניברסיטאות, במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסד ללימודים על-תיכוניים, תלמידים בישיבה ובמוסד תורני, ותלמידים במוסד להכשרת כהני דת, אינם זכאים לתשלומי גמלת הבטחת הכנסה.
הסעיף התקציבי