בב"נ 64509-06-17 ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' טל ואח'

בתאריך 15.10.17, הגישו המבקשים בקשה שנייה לדחיית מועד כניסתו לתוקף, למשך 120 ימים נוספים, של הצו לאיסור שימוש חורג לסטודיו לאימוני ספורט בקומת מרתף בבית מגורים, בקרקע שייעודה למגורים בכפר תבור.

באשר להליכים עד כה - ביום 29.6.17, נעתרתי לבקשת המשיבה למתן צו שיפוטי להפסקת השימוש האמור. ביום 10.7.17 הגישו המבקשים בקשה לביטול הצו, אשר נדונה במעמד הצדדים ביום 18.7.17, ובדיון זה, בהסכמת הצדדים, הוריתי על דחיית מועד כניסתו לתוקף של הצו ב – 90 ימים, דהיינו עד ליום 18.10.17.

במסגרת הבקשה שלפניי טוענים המבקשים כי מאז הדיון האמור הם פעלו נמרצות להסדרת העניין, פנו לייעוץ משפטי ואף הגישו בקשה לוועדה אשר קבעה כי עליהם לתקנה ולהגישה כבקשה להיתר לשימוש חורג. לדבריהם הם פעלו בהתאם לדרישה זו, תיקנו את הבקשה והיא אף הוגשה ביום 18.9.17. לדבריהם, בתאריך 28.9.17 התקבל אישור לפיו הבקשה נקלטה ואף צורפה עמדת המועצה המקומית כפר תבור התומכת בבקשתם. לטענתם, מבדיקה שערכו מול הגורמים המוסמכים קיים סיכוי סביר לאישור הבקשה אך הדבר מחייב זמן נוסף לנוכח הדרישה לפרסום הבקשה, דבר אשר אף הוא נעשה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה אינה עומדת בדרישות הסף הקבועות בתקנות; סביר להניח כי לאחר הפרסום יוגשו התנגדויות (זאת מאחר וקיימות תלונות מצד שכן, אשר ביתו גובל לזה של המבקשים, על רעש והפרעה לשגרת חייו); צפוי שהליך מסוג זה ייארך מספר חודשים, לכל הפחות, ואין לדעת כיצד יסתיים. מאחר ושכנם של המבקשים טוען להפרעה חמורה ומתמשכת מהפעלת העסק האמור, וזאת אף לאחר שניתנה החלטת בית המשפט ביום 18.7.17 ובניגוד לסייגים שנקבעו בה, יש לדחות את הבקשה על הסף ועל לגופו של עניין.

בדיון שנערך בפניי ביום 31.10.17 חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם. המבקשים טענו כי תלונותיו של השכן בשקר יסודם. לדבריהם הם עומדים בסייגים שנקבעו על ידי בית המשפט, הפעילות במקום מבוצעת בשעות שנקבעו וללא כל חריגה, ואף עוצמת המוסיקה אינה גורמת להפרעה לזולת.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים ושמעתי את דבריהם בדיון שנערך בפניי, סבורני כי יש להיעתר לבקשת המבקשים.