אבו רומי נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל

המבקש הגיש (ביום 24/8/17) בקשה לביטול צו הריסה מינהלי על פי סעיף 238א(ז)(1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

הבקשה התייחסה לצו שניתן ביום 10/8/17 על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה שפלת הגליל, אולם צורף לה העתק צו הריסה מינהלי שניתן ביום 20/8/17 על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון. הבקשה הייתה חסרה יסודות אלמנטריים המאפשרים להתייחס אליה ולדון בה לגופה - לא נרשם בבקשה לאיזה מקרקעין היא מתייחסת, לא נמסרו פרטים כלשהם של המבנה שהריסתו מבוקשת, ואף לא נמצאה בה התייחסות כלשהיא לזיקה של המבקש למקרקעין או לבניין.

משכך, קבעתי כי לא ניתן כלל להתייחס לבקשה, הוריתי למבקש לתקן את הבקשה בתוך 7 ימים, אחרת תידחה על הסף, ללא דיון (החלטה מיום 31/8/17).

היום הגיש המבקש בקשה מתוקנת, במסגרתה שינה את שם המשיבה מהועדה המקומית שפלת הגליל לועדה המחוזית מחוז צפון, ושינה את מועד מתן הצו שביטולו מבוקש ליום 20/8/17.

מעבר לתיקון זהות המשיבה ומועד מתן הצו, המבקש לא תיקן את הבקשה ולא הוסיף לה פירוט כנדרש בהחלטה מיום 31/8/17 ובתקנות, אך הפנה לפסק הדין בתיק בעפ"א 8249-04-17, במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהוגש על החלטת בית משפט השלום, שדחה בקשה דומה מבלי לקיים בה דיון.

עוד טען המבקש בבקשה המתקנת, כי למיטב ידיעתו של בא כוחו, אשתו של השופט רוזינס מייצגת את הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, ומטעם זה ראוי, לפחות למראית פני הצדק, ששופט אחר ידון בבקשה.

אציין תחילה, כי בכל הזמנים הרלוונטיים, זוגתי (עו"ד לילך גפני) לא ייצגה את הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, לא הייתה לה הסמכה לעשות כן ולא היו בטיפולה תיקים או עניינים של הוועדה המחוזית מחוז צפון, ואינני רואה כל עילת פסלות המונעת ממותב זה לדון בבקשה.

על פי סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), בקשה לביטול צו הריסה מינהלי "תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת הראשונה, בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו".